שתף קטע נבחר

החופש לשאול

כשיפה רוזנבלום ביקשה לדון לפני שנים ב"בית יעקב" בסוגיית הרג הנשים והילדים של עמלק - היא נזרקה מבית הספר. היום כשתפיסות של סגירות מחשבתית צוברות תאוצה במערכת החינוך הדתי, היא החליטה לעשות מעשה

בהתחלה זה נראה כמו כל שבת: בתום התפילה הגיעו לבית הוריי קרובי משפחה, עשו קידוש, אכלו קצת קוגל ומלפפון חמוץ, וקינחו בשיחה על ענייני דיומא ופרשת שבוע. אלא שבאותה שבת, הגענו לפרשת "כי תצא", ועל השולחן עלה הפסוק "זכור את עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים".

 

דודי, ר' משה אלפרט ז"ל (שהיה מלמד בישיבת עץ חיים בירושלים), הדגיש את הפסוק "מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" והעלה את השאלה המוסרית של הריגת נשים וילדים שלא השתתפו כלל במלחמה. השולחן תסס מפרשנויות ועמדות שונות, וגם לא ניסה להתחמק מהקושי שנובע מהפער שבין הצו האלוהי ותפישות המוסר מקובלות. כמו תמיד במשפחתי, זו הייתה שיחה שלא חששה להתעמת עם אי ודאות, ואידיאות מורכבות. אני שהייתי אז בת 10 בערך רק ישבתי והקשבתי בצמא לדברי הנוכחים.

 

כעבור שבועות ספורים גם כיתתי, בבית הספר "בית יעקב", הגיעה לאותם פסוקים ממש. מתוך ביטחון גדול הצבעתי והעלתי את השאלה המורכבת, כפי שהייתה זכורה לי מהדיון בבית הורי. המורה השתתקה. גם החברות לכיתה. ואז עוד לפני שהבנתי מדוע ולמה נשלחתי למנהל. משם נבעטתי הביתה, ואבי נאלץ לבוא לבית ספר כדי ליישב את ההדורים.

 

האירוע הזה, שהפך לאחד המכוננים בחיי, לימד אותי כמה דברים שמלווים אותי מאז. את הדבר הראשון קיבלתי ממשפחתי: החופש לחשוב, להעז ולשאול, גם כשהתשובות אינן ידועות מראש. את הדבר השני לימד אותי אבי, שאחרי שחזר מהשיחה עם מנהל בית ספר, קרא לי ואמר: "יש דברים שתשמעי בבית שאין סיבה לחזור עליהם בבית ספר", ובכך רמז לי שלא כל מה שאשמע בחיי ראוי לקבל בהכנעה, ושלעיתים מסגרות חינוכיות לא מצליחות לצאת מהמסגרת, ובמקום לטפח חשיבה מקורית ויצירתית הן עושות בדיוק להיפך.

 

נושאים אלו ואחרים המריצו אותי להעלות את נושא החינוך על סדר היום, מתוך תקווה אמיתית שגם היום, כשתפישות של סגירות מחשבתית הולכות ותופסות תאוצה ומשתלטות על מערכות החינוך הדתי, עדיין יש מה לעשות כדי לשנות, לפתח ולהשפיע.

 

כדי לבחון את ההיבטים השונים של הנושא, ביקשתי ממגוון רחב של אנשים לעלות את דבריהם בנושא על במת אתר "קולך", ולשתף את הגולשים במחשבותיהם וכולי תקווה שיצטברו לכדי אמירה שתביא לפרספקטיבה חדשה ומטלטלת על מערכת החינוך כולה והמסגרות הממלכתיות דתיות בפרט. 

 

  • יפה רוזנבלום היא עורכת האתר וחברת הוועד המנהל של "קולך".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לדעת לשאול. בדרך לבית הספר
צילום: דודי ועקנין
מומלצים