מישהו לרוץ איתו (בעיר)

לקום מוקדם בבוקר, לשתות כוס קפה, ללבוש בחוסר רצון את הטריינינג ולנעול את נעלי ההתעמלות. עוד פעם אותה רשימת שירים משעממת באייפוד, ועוד פעם אותו נוף לא משתנה של העיר שרק מתעוררת לעבודה. אם אתם חובבי ג'וגינג, סביר להניח שאתם יודעים על מה מדובר. אם יש לכם ימים שהייתם מעדיפים לוותר על ריצת הבוקר המשעממת, או שאתם מאלה שפיתחו מערכת יחסים אינטימית עם ההליכון בחדר הכושר ומזיעים רק מלחשוב על ריצה ברחוב, מומלץ לכם להמשיך לקרוא.

במקום סתם לרוץ בגלל שהשמלה לא עולה או בגלל שהרופא אמר שצריך, אפשר גם להפוך את הריצה למשהו מהנה. הכירו את הסייטג'וגינג (Site Jogging) - הטרנד החדש של האצנים החובבים. אל הריצה מצטרף מדריך צמוד - אבל לא מדריך כושר, אלא מדריך טיולים. במקום להקשיב לאותם השירים המוכרים, אתם מעבירים את השעה המפרכת בסיפורים על העיר שחשבתם שאתם מכירים, אבל כנראה לא כל כך. ובמקום לראות את כל אותם הנופים המוכרים, אפשר לגלות מקומות שאולי בכלל לא ידעתם על קיומם.

מדריך צמוד - לא מה שחשבתם (צילום: דני כהן)

רואים דרך הרגליים

"הרעיון מאחורי סייטג'וגינג הוא להכיר לתייר את העיר, דרך כפות הרגליים. לקחת אותו לסיור מודרך באתרים המרכזיים, תוך כדי מסלול ריצה", מסבירה נטלי גרופמן (38), הבעלים של Run The City - חברה ישראלית שמתמחה בסייטג'וגינג ורצה (תרתי משמע) כבר כמה חודשים.

גרופמן עלתה לארץ מווינה לפני עשר שנים, ומאז היא מתגוררת בתל אביב. היא עורכת דין במקצועה, אך בתור אצנית חובבנית ואם לשלושה ילדים, היא חיפשה לעסוק במשהו שלא תהיה לו הרגשה של עבודה. תמיכה רבה היא מקבלת מבן זוגה, שהוא בעצמו גם עורך דין שבמקרה רץ במרתונים.

לאנשים שאוהבים לדבר תוך כדי ריצה (צילום: דני כהן)

הסיורים מתמקדים כרגע בתל אביב, אך בעתיד מתוכננים להתקיים גם בירושלים. משך הסיור הוא כשעה עד שעה וחצי, כאשר אורך המסלול משתנה בהתאם לאיזור או הנושא שבו הרץ בוחר להתמקד. אל דאגה. לא חייבים להיות אצנים אולימפיים בשביל להשתתף, אפילו אם רצים בקבוצה. גרופמן מסבירה כי הם מתאימים בין רמות הקושי של המשתתפים.

קהל היעד של הסיורים הוא לאו דווקא הקהל הצעיר שהיינו מדמיינים לעצמנו. "הטרנד העולמי של הריצה מראה לנו שזה דווקא לאנשים יותר בשלים", אומרת גרופמן, "כך שהאנשים שמגיעים אלינו יכולים להיות בני ארבעים פלוס ואפילו בני שבעים". 

איך זה עובד?

קובעים עם המדריך נקודת מפגש. לרוב זה יהיה בטיילת או בבית המלון אם מדובר בתיירים. המדריך לוקח את המשתתף לאחד המסלולים המוצעים, ותוך כדי ריצה הוא מספר לו סיפורים נבחרים ואנקדוטות על האתרים בהם הם עוברים. "המדריכים לא מתפרנסים מזה", מסבירה גרופמן, "מדובר באנשים שיש להם מקצועות אחרים - עורכי דין, אדריכלים, אנשי מחשב - אבל הם גם חובבי ריצה. אלה אנשים שמאוד מחוברים לעיר. הם גם אנשים מצחיקים וחברותיים - אנשים שרצים ואוהבים לדבר תוך כדי". אם אתם ישראלים, ההסבר יהיה כמובן בעברית. אבל אם אתם ממליצים על החברה לתייר, ישנן ריצות באנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, ואף הונגרית. הכל בתיאום מראש, כמובן.

מה היתרונות של סייטג'וגינג?

"לסיור כזה יש יתרונות למשל לתייר עסוק מאוד. למשל, איש עסקים שנמצא כמה ימים בתל אביב, ורוצה לשלב עסקים והנאה, אבל אין לו הרבה זמן. הוא לא רוצה לוותר על האימון, אז זו דרך טובה לראות את העיר, במקום להיות שעה על ההליכון ולא לדעת בכלל באיזו יבשת הוא נמצא".

לא חייבים להיות אצן אולימפי (צילום: run the city) 

מעבר ליתרון הזמן, לדברי גרופמן מדובר בחוויה שונה לחלוטין מזו שמאלצת את התייר להישאר צמוד לתחבורה ציבורית או רכב שכור: "גם אני בתור תיירת, כשאני נמצאת בעיר זרה, אוהבת לקחת נעליים נוחות או נעלי ריצה. אני לא נהנית מאוטובוסים או מכוניות, שמנתקים את האדם ממה שקורה ברחוב. כשהולכים ברחוב יש קשר עם האנשים".

ויש גם נגיעה אקולוגית. "לדעתי", מסבירה גרופמן, "לכל מי שרץ יש איזשהו קשר לסביבה שלו ורצון לשמור עליה, וחבל שלא יותר אנשים עושים את זה. תוך כדי ריצה רואים כל מיני אתרים יפים ומאוד מטופחים, וגם אתרים לא יפים בכלל. כשרואים משהו לא יפה, אז גם מעריכים יותר את היפה".