השבוע עומד בסימן מילוא הירח. הוא יהיה במצב של ירח מלא ב-15 בספטמבר ולאחר מכן ילך ויתמעט, עד למולד הבא שיחול בראש השנה. בעת המילוא הירח יזרח בעת שקיעת החמה וייראה כל הלילה.
כוכב חמה היא במרחק הזוויתי הגדול ביותר מהשמש בשבוע שעבר ונראה במיטבו לאחר השקיעה. ביום ראשון, 14 בספטמבר, יחלוף כוכב חמה כמה מעלות דרומית לכוכב הלכת נוגה, שבהיר הרבה יותר ממנו. שני כוכבי הלכת יוצרים יחד עם מאדים, שמצוי מעט ממערב, וספיקה, הכוכב הבהיר בקבוצת בתולה,
המצוי ממזרח, מרובע קומפקטי של כוכבים הנראה היטב על רקע שמי הדמדומים. מי שיביט בכוכב חמה מבעד לטלסקופ בהגדלה גדולה יחסית, יוכל לראות שהוא מראה מופע הדומה לחצי ירח והוא הולך ומתמעט בשבוע הקרוב. (ראו מפה).
כוכב הלכת נוגה נע אף הוא מזרחה מדי יום וב-19 בספטמבר יחלוף 2.5 מעלות מצפון לספיקה בקבוצת בתולה.
כוכב הלכת צדק עדיין מצוי בסמוך לגבולה המזרחי של קבוצת הכוכבים קשת.
צדק נראה בבירור מעל האופק הדרומי מיד לאחר השקיעה, גם כאשר השמים עדיין מוארים באור הדמדומים. אפשר לצפות בצדק ובארבעת ירחיו הן מבעד למשקפת שדה, או מבעד לטלסקופ קטן, אז אפשר לראות גם את הליקויים ההדדיים בינו לבין ארבעת ירחיו הגדולים.
מידע על זמני הצפייה בכתם הגדול האדום של צדק ועל תופעות הליקויים והצללים של ירחיו אפשר למצוא באתר היל"א
– המרכז הישראלי למידע אסטרונומי, תחת הקטגוריה מערכת השמש – צדק.
כוכב לכת נוסף שבדרך כלל אינו מזוכר בפינה זו הוא אורנוס.
את אורנוס אפשר לראות רק במשקפת שדה או בטלסקופ (אם כי תאורטית אפשר לראותו בעין, על גבול היכולת של העין האנושית). אורנוס מצוי מעבר למסלולו של שבתאי ויחד עם נפטון הוא מהווה את שני כוכבי הלכת הגדולים החיצוניים במערכת השמש, שמעבר להם משתרע אזור ה"ספר" של מערכת השמש, עתיר שביטים וגופי קרח דמויי פלוטו. אורנוס יהיה השבוע בניגוד. כלומר, מרחקו מכדור הארץ יהיה הקטן ביותר השנה - הוא יזרח עם שקיעת החמה וישקע עם זריחתה כך שאפשר יהיה לצפות בו כל הלילה.
כיוון שאורנוס כה מרוחק, הפרש המרחק בינו לכדור הארץ במשך השנה אינו עולה על כמה אחוזים וממילא הוא נראה כדיסקה קטנטנה בגוון ירקרק גם מבעד לטלסקופים הגדולים ביותר, מבלי שאפשר להבחין בפרטים כלשהם על פניו. אורנוס סובב סביב השמש במסלול מרוחק מאוד, כשמרחקו הממוצע מהשמש גדול בערך פי 20 ממרחקו של כדור הארץ ממנה. מסיבה זו נדרשות לאורנוס 83 שנים להשלים הקפה סביב השמש. תופעה מעניינת הקשורה בכוכב הלכת היא שהוא שוכב על צירו. כלומר, ציר הסיבוב שלו סביב עצמו כמעט מתלכד עם מישור הסיבוב שלו סביב השמש ומסיבה זו פונים הקטבים שלו אל השמש.
אורנוס גם מוקף בטבעות, אמנם קלושות ולא מרשימות כשל שבתאי ולו מערכת של 27 ירחים, מרביתם קטנים מאוד. הוא נמנה על ענקי הגז - צדק, שבתאי ונפטון. משקלו הסגולי מעט יותר גדול מהמשקל הסגולי של המים. קוטרו גדול פי 4 מקוטרו של כדור הארץ. אורנוס מורכב בעיקר מקרח. במרכזו ישנה ליבה קטנה יחסית (כחמישית מקוטרו הכולל) שמכילה בעיקר סיליקטים, ברזל וניקל, שמוקפת בשכבה עבה של קרח: קרח מים, מתאן ואמוניה קפואים. מעבר לשכבות המוצקות משתרעת האטמוספירה העבה המורכבת בעיקרה ממימן והליום. אורנוס מצוי כעת בקבוצת דלי (ראה מפה).
מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים
, מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה
.
