ארה"ב: שרה פיילין מדאיגה את שוחרי הסביבה
בעוד עמדותיו הסביבתיות של המועמד הרפובליקני לנשיאות, ג'ון מקיין, נותרו עמומות, הרי שעמדותיה של סגניתו הפוטנציאלית, שרה פיילין, ברורות מאוד. מושלת אלסקה תומכת בקידוחי נפט בשמורה הגדולה במדינתה ולא מאמינה לתיאוריות ההתחממות
אחד המקומות המרכזיים בעולם בהם ניתן כיום לראות את תוצאותיהם המיידיות של שינויי האקלים – הוא אלסקה. שם, כך על-פי הקהילה המדעית, עלתה הטמפרטורה ב-50 השנים האחרונות בכשתי מעלות שלמות.
אבל עובדה זו אינה מפריעה למושלת המדינה והמועמדת הרפובליקנית לתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית, שרה פיילין, לפקפק בתיאוריה הרווחת – לפיה שינויי האקלים נגרמים כתוצאה מהפעילות האנושית."אני לא סבורה שניתן לייחס זאת (את תופעת ההתחממות הגלובלית) למעשה ידי אדם", אמרה לאחרונה פיילין בשיחה עם עיתונאים.
עוד בנושא:
אחת הדוגמאות המרכזיות להשקפותיה של הכוכבת העולה במפלגה הרפובליקנית, הומחשו אשתקד בסוגיית הקידוחים באלסקה. בשנה שעברה הקצתה פיילין משאבים מכספי משלם המיסים במדינתה על מנת לתקן דליפות שנגרמו על-ידי חברות נפט וגז. לצד זה, פיילין נחשבת לתומכת אדוקה בתעשיית הדלקים הפוסיליים.
תמיכתה האדוקה בתעשייה זו, הביאה גם להתנגדותה של המושלת לרחבת ההגנה על לווייתני הבלוגה במפרץ קוק - התנגדות המאפשרת כעת הנחת תשתיות גז ודלק במפרץ. נוסף על כך, פיילין הוציאה כ-500 מיליון דולר מכספי המדינה לפיתוח צינור להובלת גז לאורך 2,700 קילומטרים מחופה הצפוני של אלסקה.
ומה עשתה פיילין כאשר מחלקת הפנים בממשל הפדרלי ביקשה להגן על אוכלוסיית דובי הקוטב באלסקה באמצעות התערבות בקידוחים הנעשים בחופי המדינה? הגישה תביעה כנגד הממשל הפדרלי.
מאוימים. דובי הקוטב באלסקה (צילום: liquidlibrary)
תומכת בקידוחי נפט בשמורה הגדולה באלסקה
דיון סביבתי נוסף בו היתה מעורבת פיילין, ניצת בהקשר לתמיכתה בביצוע קידוחים בשמורת ANWR, בצפון אלסקה. סוגיה זו, אשר עמדה במרכז קמפיין הבחירות שלה בשנת 2006, הצליחה לעצבן לא מעט שוחרי סביבה. מאז הקמת השמורה ב-1960 מהווים חמשת מיליון הדונם הבתוליים עליהם היא משתרעת, סמל למאבק בין אנשי תעשיית האנרגיה לתנועה הסביבתית בארצות הברית.
שמורה זו היא ביתם של אוכלוסיית דובים גדולה, זאבים אפורים, עגורים ועדרי ראמים – אך גם, אם לשפוט על-פי השירות הגיאולוגי בארצות הברית, של עתודות נפט עצומות ובלתי מנוצלות. עתודות הנפט הגדולות עוררו כמובן עניין רב בתעשיית האנרגיה, אולם דווקא מחקר שנערך על-ידי אנשי הסוכנות לחקר האנרגיה בשנת 2004 מצא כי קידוחים ב-ANWR ישפיעו באופן שולי בלבד על מחירי הדלקים – (הוזלה מזערית של כ-3.5 סנט לגלון עד 2027).
מחקר זה שירת את מחנה מתנגדי הקידוחים, אשר טען כי גם אם הקידוחים יהיו נקיים, הרע שמערך התשתיות שיוקם לצורך שאיבת הנפט יהרוס את ייחודה של השמורה.
אולם בשורה התחתונה, נדמה כי שוחרי הסביבה יכולים להישאר רגועים. לפחות לעת עתה. הסיבה: גם אם הסנטור ג'ון מקיין יזכה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, הרי שפתיחת ה-ANWR לקידוחים – לא צפויה להתאפשר. צעד כזה נחשב לשינוי במדיניות הפדרלית ולפיכך דורש את אישור הקונגרס. שם, לעומת זאת, נותר הרוב הדמוקרטי איתן בהתנגדותו לפגיעה בשמורה – ואפילו סגנית הנשיא שרה פיילין לא תצליח לשנות זאת.
מצד שני, אם מחירי הדלק יאמירו שוב בפראות, יכול להיות שגם החיות בשמורה המוגנת ביותר יאלצו לחפש מקלט.
