ניקיון כפיים תחילה

אינני עוסק בפוליטיקה, אינני חבר באף מפלגה, ואני משתדל להימנע מהבעת דעות פוליטיות ואינני מתכוון לעסוק בפוליטיקה גם בטור זה, ואני מקווה כי קוראי יפרידו בין עמדותיהם הפוליטיות למה שיאמר כאן. ציפי לבני נבחרה לעמוד בראש קדימה. להערכתי היא לא נבחרה בשל ניסיונה הניהולי יוצא הדופן, ולא בשל ניסיונה הצבאי בטחוני ואף לא בשל ניסיונה הפוליטי או עמדותיה. ציפי לבני נבחרה בשל התמקדות המצביעים בניקיון הכפיים שלה (ומבלי חלילה לפגוע במועמדים האחרים של המפלגה). ייתכן אפילו ויש כאן תפיסה נאיבית הכורכת בין חוסר ניסיון ואפילו 'בוסריות' מסוימת לבין ניקיון כפיים.

פרשתינו, 'כי תבוא', עוסקת באחד המעמדות היותר מסתוריים עליהם ציוותה התורה, מעמד שאמור היה להתרחש מייד עם כניסתם של בני ישראל לארצם (בזמן שהדברים נאמרו לבני ישראל על ידי משה הם היו עדיין בערבות מואב שבעבר הירדן המזרחי). המעמד המסתורי הזה עוסק כולו בציווי על ניקיון כפים. לפני שבני ישראל יתפזרו איש איש לנחלתו, וכל אחד ינסה לכבוש אותה ולהתיישב בה. הם נקראו להתייצב בעמק בו שוכנת היום שכם, בין ההרים גריזים ועיבל. על שישה מתוך שנים עשר השבטים היה לעלות להר גריזים שהוגדר כהר הברכה ועל שישה מהשבטים יהיה לעלות להר עיבל שהוגדר כהר הקללה. בתווך בין ההרים ניצבו הלויים שהקריאו בקול רם את הברכות והקללות .

הנה הקללות לפניכם. בסופה של כל קללה או ברכה ענה העם אמן. והרי הקללות: 

טו אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה, מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ--וְשָׂם בַּסָּתֶר; וְעָנוּ כָל-הָעָם וְאָמְרוּ, אָמֵן. (ס)

טז אָרוּר, מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. (ס)

יז אָרוּר, מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. (ס)

יח אָרוּר, מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. (ס)

יט אָרוּר, מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם--וְאַלְמָנָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.

כ אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-אֵשֶׁת אָבִיו--כִּי גִלָּה, כְּנַף אָבִיו; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. (ס)

כא אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-כָּל-בְּהֵמָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. (ס)

כב אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-אֲחֹתוֹ--בַּת-אָבִיו, אוֹ בַת-אִמּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. (ס)

כג אָרוּר, שֹׁכֵב עִם-חֹתַנְתּוֹ; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. (ס)

כד אָרוּר, מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. (ס)

כה אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד, לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן. (ס)

כו אָרוּר, אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--לַעֲשׂוֹת אוֹתָם; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן.

השאלות שמתעוררות למקרא הרשימה הלא ארוכה של שנים עשר 'ארורים' הינן רבות. מדוע התמקדה התורה בים עשר אלה בלבד? התורה מצווה על כל כך הרבה מצוות, במה התייחדו אלה? ומדוע הם זקוקים לתוספת המפחידה הזו 'ארור'? ומה זה בעצם 'ארור'? התשובות שנתנו הפרשנים התמקדו בכך שהארורים מכוונים לעבירות שהן בסתר.

התורה ציוותה לקיים מצות רבות. היא הטילה עונשים. היא יצרה קהילות שיצרו אווירה תומכת ומעודדת לשמור את המצוות. אך כל זה לא מבטיח את ניקיון הכפיים. ניקיון כפיים מתייחס ליושרה (אינטגריטי בלע"ז) לא רק ליושר. ניקיון כפיים הוא מצב עדין כמעט לא נראה.לעין הרגילה.. כשאומרים כפיים נקיות לא מתכוונים לכך שהכפיים אינן מליאות בשמן מכונות, אלא שהידיים שטופות היטב, ואפילו גרגר אבק בלתי נראה לא דבק בהם. התורה יודעת שלא די במצות הגלויות, אלא צריך לנקות את הנפש. התורה יודעת כי המבחן האמיתי לזכותה של הנפש הוא "בסתר". כשהאדם נמצא בינו לבין עצמו , בביתו בסביבתו הקרובה האינטימית. כשהעין הציבורית ו'האח הגדול' לא צופים בהם, או אז נבחנת הנפש. ולכן, ארור מי שמקלה את בין ואמו, בביתם, בין ארבעת הקירות. והמשגה עיוור בדרך. עיוור איננו דווקא במשמעות הפיזית של המילה, אלא כל מי שהוא בור וחסר ידע בתחום מסוים וחברו נותן לו עצה לא הוגנת. התעללות מינית ונפשית בבני משפחה קרובים כולל גילוי עריות. כל אלה 'ארורים'.

מהי משמעות ה'ארור'? האם הקללה תבוא כמכת ברק משמים כחולים, בפתע פתאום? או שמא הארור הוא הארס המפעפע בתאי הגוף, אט אט , עושה את מלאכתו ההרסנית. הידיים הלא נקיות סופן שיפגעו בבעליהן, סופן שיפוררו את המשפחה, את האדם. כי כשנפשו של האדם איננה נקייה, הנפגעים הראשונים הם סביבתו הקרובה, אבל הנפגע האמיתי הוא האדם עצמו. האם הבינו בוחרי קדימה באינטואיציה עמוקה את מה שאנחנו עוד לא השכלנו להבין, שהיושרה וניקיון הכפיים הם הבסיס, הם התנאי, הם הכרח? אולי לא די בכך, אולי הבחירה שלהם היא קיצונית צד מסויים, ימים יגידו. אבל אולי יש כאן אמירה שמבשרת את האביב? אינני יודע, אבל פרשת כי תבוא בודאי לימדה אותנו שהתנאי להיאחזות בארץ של אבות אבותינו ושלנו היא אותה ברית שנכרתה בין הר גריזים להר עיבל - הברית של ניקיון הלב וניקיון הכפיים.

הבהרה חשובה

בטור שנכתב על ידי לפני שבועיים בעניין החרם על האלוף גרשון הכהן כתבתי בין היתר: "אני משוכנע עד עמקי נשמתי שהרבנים הגדולים שפסקו בעד סירוב פקודה קיבלו חוות דעת חד צדדיות". לא בכדי לא נקבתי בשמותיהם של 'הרבנים הגדולים', אך למען הסר צילו של ספק, אני יודע כי מורי ורבי הרב שפירא זצ"ל והרב מרדכי אליהו ייבדל לחיים טובים, שמעו גם האזינו לאלופי צה"ל הנוגעים בדבר ולאישים מגוונים בעלי דעות ועמדות מנוגדות משלהם. אם כן יובהר בזאת שלא להם הייתה כוונתי מלכתחילה.