מערכת השמש השבוע עומדת בסימן תחילתו הרשמית של הסתיו האסטרונומי שיחול ביום שני, 22 בספטמבר. הגדרת הסתיו האסטרונומי קשורה במהלכה של השמש על כיפת השמים; בחודשי הקיץ, עלתה השמש לנקודה הגבוהה ביותר מעל האופק במסעה היומי על פני כיפת השמים. מסיבה זו פגעו קרניה על פני הקרקע בעוצמה גדולה יותר ולכן חימום הקרקע בקרני השמש היה יעיל יותר. ככל שהשמש נמוכה יותר בשמים, קרניה פוגעות בקרקע בזווית גדולה יותר ולכן הן מחממות את הקרקע ביעילות פחותה. לאחר היום הארוך ביותר, בחודש יוני, החלה השמש "להדרים". מדי יום, בשעת הצהריים, פחת גובהה של השמש מעל האופק. ביום שוויון הסתיו, השמש תהיה בדיוק על קו המשווה השמיימי, כלומר, אדם שיעמוד בקו המשווה על כדור הארץ, יראה את השמש בדיוק מעל הראש, בזניט. ברגע זה, פרק הזמן שבו השמש שוהה מתחת לאופק יהיה שווה בדיוק לפרק הזמן שבו היא שוהה מעל האופק ולכן אורך היום ישתווה לאורך הלילה. מסיבה זו נקרא יום זה יום השוויון.
מדי שנה יש שני ימי שיוויון – שיוויון האביב
ושיוויון הסתיו והשבוע יחול שיוויון הסתיו שלאחריו תמשיך השמש להדרים, גובהה מעל האופק הדרומי מדי צהריים יפתח, עד ליום הקצר ביותר בשנה שיחול בדצמבר. ככל שגובה השמש מעל האופק קטן במשך היום, פירוש הדבר שיש פחות שעות אור ביממה והימים הולכים וקצרים, הלילות מתארכים, זווית הפגיעה של קרני השמש בקרקע גדלה וכדור הארץ מתקרר. מתחיל החורף. בעת שוויון הסתיו השמש מצויה בתחומי קבוצת בתולה.
ביום שוויון האביב יחול הרבע האחרון של הירח. ביום זה יזרח הירח לאחר חצות וישקע לאחר שעת הצהריים. הוא הולך ומתמעט עד מולד הירח שיחול ב-29 בספטמבר, ערב ראש השנה. ביום שלישי, 23 בספטמבר, יחלוף הירח דרומית לצד הכוכבים קסטור ופולוקס בקבוצת תאומים. הכוכב הדרומי יותר הוא פולוקס והצפוני, קסטור, הוא כוכב כפול יפהפה שמאתגר בעלי טלסקופים בקוטר בינוני. כל אחד מצמד הכוכבים הוא למעשה מערכת משולשת כך שמדובר במערכת של 6 כוכבים, שבגלל הקרבה הגדולה מאוד בינם, רק שניים מהם נראים באמצעים אופטיים ואת השאר אנו מזהים רק באמצעים עקיפים. ב-26 בספטמבר הירח ימצא סמוך לכוכב רגולוס, הכוכב הבהיר בקבוצת אריה
וב-27 הירח יחלוף סמוך למכר ותיק – זהו שבתאי שמתחיל להראות ככוכב בוקר, המקדים את זריחת החמה, אלא שעדיין מוקדם להתחיל ולצפות בו.
כוכב חמה שהתקבץ בשבוע שעבר עם מאדים ונוגה מסיים את הפרק הזה שבו הוא כוכב ערב, הנראה מעל האופק המערבי לאחר שקיעת החמה. מיום חמישי, 25 בספטמבר, הוא מתחיל לנוע "אחורנית", כאשר מדי יום הוא נע מערבה, מתקרב לשמש באופן שקשה יותר ויותר לראותו. הסיבה שהוא משנה את כיוון תנועתו ממזרח למערב היא האופן שבה אנו רואים את מסלול כוכב חמה סביב השמש ואת תנועתו סביבה. מי שיצליח לראות את כוכב החמה באור הדמדומים מבעד לטלסקופ, יבחין בצורתו שהיא צורת סהר ההולך ומתמעט מדי יום, כיוון שכל יום שעובר אנו רואים פחות ופחות מפני כוכב הלכת המופנים לשמש ויותר את צדו הפונה מהשמש והלאה – אלינו.
נוגה ממשיך להראות מדי יום כעצם זוהר מאוד מעל האופק המערבי מיד לאחר השקיעה. אי אפשר לטעות בו כיוון שהוא נראה בולט ובוהק (ראו מפה).
שלושת כוכבי הלכת, נוגה, כוכב חמה ומאדים, מצויים עדיין בתחומיה של קבוצת בתולה
אם כי כוכב חמה ומאדים מתקרבים לשמש בעוד נוגה השועט מזרחה מדי יום מצליח להגדיל את הפער בינו לבין השמש באופן שמדי יום הוא נראה מעט מוקדם יותר וגבוה יותר מעל האופק המערבי.
כוכב הלכת צדק נראה במיטבו מעל האופק הדרומי מיד לאחר שקיעת החמה וזו התקופה הטובה ביותר לצפות בו ובארבעת ירחיו הן מבעד למשקפת שדה, או מבעד לטלסקופ קטן, אז אפשר לראות גם את הליקויים ההדדיים בינו לבין ארבעת ירחיו הגדולים.
מידע על זמני הצפייה בכתם הגדול האדום ועל תופעות הליקויים והצללים של ירחיו אפשר למצוא באתר הבית של המחבר,
תחת הקטגוריה מערכת השמש – צדק. מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים,
מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים
ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
