"אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים? אמר להם: אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו - וישראל אומרים שירה?" -תלמוד הבבלי, ראש-השנה לב ע"ב
המסורת היהודית מספרת על שני ספרים, ספר החיים וספר המתים, שגורלם של אנשים נכתב בהם בראש-השנה ונחתם ביום-הכיפורים. זו הסיבה לברכה "לשנה טובה תיכתבו ותחתמו", והתוספת לתפילת שמונה-עשרה "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים".
חז"ל מסבירים שזהו עוד מקרה שבו "דיברה התורה בלשון בני-אדם". הקב"ה לא זקוק לספרים, כמובן - אלו בני האדם שזקוקים למטאפורה שתמחיש להם את גורליות חשבון הנפש שהם עושים, מבחינת השפעתו על חיי הרוח שלהם ועל גורלם המוסרי.
גם את פרוייקט ראש-השנה שלנו כדאי לקבל ברוח הזו. לא אנחנו נחליט "מי יחיה ומי ימות, מי יעני ומי יתעשר". אבל אם היו מטילים עלינו לנהל את ספר החיים וספר המוות של עולם הטכנולוגיה ותעשיית ההייטק, הוא היה נראה בדיוק ככה. אתם מוזמנים לספר לנו את מי אתם הייתם רוצים "להחיות" או "להרוג".
היום ישבו מול כס הדין תוכנות הקוד הפתוח, ובראשן מערכת ההפעלה לינוקס.
רבים ציפו, קיוו וייחלו ליום שבו תאגידי ענק שבעים יפסיקו לשלוט בשוק מערכות ההפעלה הביתיות ולעשות בלקוחות השבויים כרצונם. גם בתשס"ש זה לא באמת קרה. למרות שמערכת ההפעלה החופשית ופתוחת הקוד לינוקס מתחילה לעבור לממשקים גרפיים ידידותיים, שימושיים ואסתטיים יותר מתמיד, וגם מראה שיפורים בתמיכה במגוון שפות (כולל עברית) - גם השנה, Windows נותרה מערכת ההפעלה השולטת בשוק.
דווקא הייתה כאן הזדמנות פז לעלייה מטאורית: בימים אלו מנסה מיקרוסופט להחדיר בשיטות שיווקיות יצירתיות
את היורשת המפוקפקת של Windows XP, אותה ה-Vista האיטית, הסגורה והשנוייה במחלוקת שנקטלה
שוב ושוב על-ידי המבקרים. למרות זאת, מתנגדי Vista לא חצו את הכביש והתקינו Ubuntu
(הפצת הלינוקס המצליחה ביותר בשנים האחרונות, בחסותו של יזם ההייטק השאפתן מארק שאטלוורת'), אלא דווקא נשארו עם XP
הוותיקה.
אחת הסיבות לחוסר הפופולאריות היחסי של לינוקס, היא כנראה המחסור בדרייברים, עקב חוסר תמיכה רשמית של רוב החברות הגדולות במערכת. אמנם במגזר העסקי ובקרב מפתחים חלה דווקא עלייה חדה
במספר מכונות הלינוקס, אבל על המשתמש הפרטי בבית מערימים קשיים, ועדיין צריך להשקיע שעות בחיפוש דרייבר למדפסת.
כיום, המשתמשים הביתיים הנ"ל הם לא יותר מאחוזים בודדים מכל משתמשי המחשב בעולם, בינתיים, וסביר להניח שחלקם מהם בחרו בלינוקס תוך ויתור מסויים על הנוחות למען האידיאולוגיה. טוב ויפה, אבל אם המשתמשים צריכים להתפשר על נוחות, המסקנה היא שעדיין לא מדובר במערכת הפעלה להמונים.
למרות זאת, יש עתיד ורוד לקוד הפתוח: גם אם לינוקס היא עדיין לא המערכת הפופולרית ביותר בשוק, האידיאלים שעומדים מאחוריה מתחילים לזלוג לתחומים אחרים בשוק, ו"קוד פתוח" הוא כבר מזמן לא ביטוי ששייך רק למשוגעים לדבר.
חברות ענק כמו גוגל ו-Facebook שיחררו ממשקי פיתוח אחידים לשימוש הגולשים, גם אם לא מדובר בפתיחת הקוד באמת. אפילו מיקרוסופט - חברה שנחשבה לאוייבת המושבעת של מאמיני הקוד הפתוח - מנסה לקבל אישור רשמי
על תקנים פתוחים לכתיבת מסמכי Office.
גזר הדין: לינוקס היא כתפי הענקים עליהם עמד Firefox. גם אם הגולשים עדיין לא מוכנים להיגמל מ-Windows הישנה והמוכרת שלהם לחלוטין, ההערכות מדברות על כך ש-10 עד 20 אחוזים מהם התקינו את הדפדפן Firefox (פחות מזה בישראל, עקב בעיות תאימות של אתרים מקומיים לכל דפדפן שאינו Internet Explorer), שהוא, להזכירכם, דפדפן קוד פתוח.
זו עדיין לא מהפכה, אבל זו התחלה טובה, ואנחנו לא יכולים לחכות כדי לראות איך היא תמשיך בשנה הבאה.
פתיח פרויקט ספר החיים: שוקי גלילי
