ברלין, פרויד וגזענות

בין "גזענות" ובין "גזע"

הדיון האקדמי בישראל אינו מספק כלים תיאורטיים שיטתיים המאפשרים להתמודד עם שאלות של גזע וגזענות. הספר "גזענות בישראל" מנסה לעשות זאת בלי ליפול למלכודות מוכרות. בכדי להבין מדוע ישנה כל כך הרבה שנאה בין קבוצות שונות בחברה בישראל, יש צורך חשוב ואקוטי ללמוד את הספר. הוא מלמד את כל השכבות שבתוכן מתארגנת החשיבה הגזעית, ומתאר צורות שונות של גזענות מבלי להישאר רק עם פריזמה אחת. בכך הוא יוצר מפה מפחידה של שורשי הגזענות בישראל, אך בה בעת יש בספר מסר גאולתי - שניתן להתמודד עם הגזענות והיא ניתנת להגדרה ובתוך כך להתרה.

בשלב הראשון הספר מבקש להגדיר מהי גזענות, ולסמן את המרחב המושגי של

התופעה. בשלב השני הספר מבקש לזהות גזענות גם כשאין לה ביטוי מפורש בשפה – הן ברמת הפרט, הקבוצה והרמה המוסדית. בשלב השלישי, הקשור לשלב השני, הספר מבקש לזהות את הגזענות במקומות הפחות ברורים, למשל הקשר בין כלי הניהול של המדינה לבין חשיבה כזו. הספר מראה על שיאה של המחשבה הביקורתית בניסיון להתחקות אחר ההיסטוריה של ההבנייה של בעיות חריפות בחברה בישראל.

"גזענות בישראל", עורכים: יהודה שנהב ויוסי יונה, מכון ון ליר בירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008, 484 עמודים.

חשיבות של הדת במשבר הפוסטמודרני

הטיעונים העיקריים של יונתן זקס, רבה הראשי של בריטניה, הינם שמערכות כלכליות יוצרות בעיות שהכלכלה לבדה אינה יכולה לפתור, ואין מנוס מלעסוק בסוגיות מוסריות חברתיות רחבות יותר. אחריות כבדה נחה עתה לפתחן של הקהילות הדתיות בעולם, שמונות מעל לשלושה מיליארד איש. הדתות הן אלו ששרדו אלפי שנים משום שהחזון שלהן היה רחב.

זקס טוען שאם הדת לא תהיה חלק מהפתרון, היא תהיה ללא סוף חלק מהבעיה. הוא מציע לערוך שיחה בין מנהיגים דתיים ובין מדינאים ובכירי משק, ולעסוק בפניה הרצויים של הגלובליזציה. משום שזו האחרונה גרמה לקצב מזנק של סחר העולמי אך גם למצוקה, תרעומת ועוני שאליהם עלינו להקשיב. כבוד, איפוק, ענווה, הכרה בגבולות, יכולת להקשיב ולהגיב למצוקות אנוש, מידות אלו אינן מיוצרות בשוק. מאידך, זקס מאמין בכלכלת השוק כשהיא מוגבלת בכוחה. 

הספר מציב אופקים מרתקים למחשבה ומאמץ לא מעט מהביקורת הרדיקלית על המודרנה. בכל זאת, הוא מפספס את חלק מהאיומים שהביאו אותנו למצב זה, למרות המבנה ההיסטורי הרחב המונח בקרבו. למשל הוא אינו מזהה את המלחמה הקרה והאחריות של ארה"ב לגיוס אוסאמה בן לאדן (בידי הסי.אי.איי) כנגד המעצמה הרוסית, ול"בגידה" בטאליבן מאוחר יותר שהולידה את הסכסוך ביניהם.

יונתן זקס, "לכבוד השוני: כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבותיות", עברית: צור ארליך, הוצאת טוֹבִּי, 2008, 198 עמודים.

רחוק מהנחות היסוד

יש הנחה מאוד מרגיזה במחשבה כי ספר עם מאה מושגי יהדות יכול לספק ידע על היהדות ולפתור בעיות חברתיות ותרבותיות. זו לא רק תפיסה שמחזיקים כלפי היהדות, אלא כלפי הדמוקרטיה, שהרי כולנו זוכרים את "מאה המושגים" במורשת יהדות ודמוקרטיה של שרת החינוך לשעבר, לימור לבנת. הרב לאו מבין את החברה בישראל כשהוא טוען כי: "תהום פעורה בין שני חלקי החברה הישראלית וכי היא מעמיקה מיום ליום. זה קרוב ליובל שנים שהנושא הזה עומד בראש מעייני ואיני רואה את האור בקצה המנהרה" (עמ' 11). 

הספר בנוי לענות על הידע המועט שיש לתלמידים על מושגים ביהדות, אך אנו מקבלים מידע מועט שכפוף לכללי הנוסח הממלכתי לאומי. למשל הנוסח של הקטגוריה של "השואה" לא מקבלת את האופן האוניברסאלי שראוי ללמד בה את התלמידים. במושג "שואה" לא נזכרים קורבנות נוספים שהושמדו ביחד עם היהודים על ידי הנאצים. כך המושג מקוצץ מכנפיו ולא מסביר את היקף הגזענות שהביאה לרצח העם, ולהבנת המושג במורכבותו.

הרב ישראל מאיר לאו, "הנחת יסוד: מאה מושגים ביהדות", ידיעות ספרים, 2008, 365 עמודים. 

החומה שלא נפלה

פרדריק טיילור הוא היסטוריון בריטי שבין היתר תרגם את יומני גבלס. הספר הנ"ל עוקב אחר הסיבות האידיאולוגיות, הפוליטיות והסוציו-אקונומיות להקמת חומת ברלין ופירוקה. החומה הופכת בספר לאתר של מאבק שמספק אינטרסים, תשוקות וכוח לאלו המופקדים עליו. הספר מתחיל במאה ה-14 עם הקמת ברלין, אך מיד עם תחילת הפרק השני אנו כבר נמצאים בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ובפרק השלישי עם סיום מלחמת העולם השנייה וחזרתו של ולטר אולבריכט הגולה – השני בהיררכיה הקומוניסטית הגרמנית הגולה.

בין היתר נכתב בספר כי עד 1952 ירדה רמת החיים של האזרחים בגרמניה המזרחית

 בהשוואה ל-1947, ומטרות הייצור המתוכננות לא הושגו. את האשם לכשלון זה תלו ב"חתרנות" ובהשפעתם המשחיתה של שרידי הקפיטליזם" (עמ' 93). החומה שהוקמה ביססה את המזרח רחוק אחרי המערב ולקחה ממנו את התקווה. בנוסף, הספר מגלה לנו כי המזרח גרמנים החזיקו תוכניות מגירה להציב גדר היי-טק שתחליף את זו הישנה ותחזיק למאה שנים.

פרדריק טיילור, חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 – 9 בנובמבר 1989, מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש, הוצאת מטר עיון, 2008, 439 עמודים.

חזרה לפרויד

פרויד הוא אחד מההוגים המשפיעים על החיים המודרניים. ההצלחה של הפסיכואנליזה לחדור לכל כך הרבה תחומי ידע הביאה לתמורות בדרך בה החברה תופסת את עצמה. בסרט "Some Kind of Monster" ראינו כיצד הפסיכולוגיה חודרת לתוך חדרי החזרות של להקת מטליקה בכדי שימשיכו להניב תקליטי זהב, למרות אי היכולת של חברי הלהקה לעבוד ביחד. ב"סופרנוס" עקבו מליוני אנשים ברחבי העולם כיצד טוני סופרנו מתמודד עם התקפי חרדה. את כל אלו לא יכול היה לראות פרויד שהתאבד בצער בגלות בלונדון אל מול וכנגד זוועות הפשיזם.

כיום אנו עדים להקשרים שונים בין התיאוריה הפסיכואנליטית לבין התיאוריה הביקורתית. הוגים כמו ז'ק לאקאן תפסו את הדומיננטה התרבותית בתחום ופרויד נשכח. הספר בא לתקן את המעוות ומציב מחדש את פרויד בגלגוליו התיאורטיים והביוגרפים, באמצעות דיון עדכני בעמדות השונות שתפס במהלך שלבי מחקרו המוקדמים והמאוחרים. ספר זה הוא שלישי בסדרות הספרים שכתב פרופ' פנחס נוי על אודות הפסיכואנליזה, והוא מומלץ כדי לחזור שוב להתחלה ולהבנה את היסודות של תורת פרויד, דווקא לפני שקופצים אל תקופתנו ואולי כדי להבנות מחדש את הידע אל מול ראשיתו.

פנחס נוי, "פרויד והפסיכואנליזה", מודן הוצאה לאור, 2008, 370 עמודים.