רק רגע, כל התותחנים ושאר הקרביים שזוכרים את שבטה ולא לטובה מהשירות הצבאי, חכו רגע לפני שאתם עוברים לכתבה הבאה. אם תשאירו את הזכרונות מאחור ותגיעו לכאן בחג ללא רעם התותחים תוכלו ליהנות משעתיים-שלוש של יופי מדברי, להתרשם מכשרונם של אדוני המדבר, הנבטים, וגם לתת לילדים להשתולל בדיונה נהדרת. אפשר גם לשלב זאת בנסיעה לשדה בוקר ומצפה רמון, רק 15 דקות סטייה מהכביש הראשי למצפה.
אז מה יש לנו כאן: קודם כל עיר נבטית עתיקה ושמורה שהיתה מרכז של אזור חקלאי משגשג "באמצע הלא כלום". בסמוך לה נמצא בוסתן משוחזר המדגים כיצד הצליחו הנבטים לקיים חקלאות כזו בלב המדבר ומשמש גם מקום טוב לפיקניק.
ולא רחוק משם, סמוך לכביש הראשי - דיונת חול בתולית נפלאה לגלגולים או סתם "לשים ת'ראש על דיונה".
האתר עצמו מוסדר לביקורים למרות שהכניסה ללא תשלום, ויש בו שילוט לאתרים העיקריים של העיר. למרות שמדובר בעיר נבטית, הרי האתרים הבולטים כאן הם כנסיות ביזנטיות.
הנבטים
בנגב עברו ארבעה "גלגולים" עיקריים. בראשית הם היו שבט נוודים מוחלטים עם חוקים נוקשים נגד בניית בתים ושתילת עצים. בהמשך הפכו ליושבי קבע והשתלטו על המסחר, עם "דרך הבשמים" המפורסמת. כשהרומאים "גנבו מידיהם" את ענף המסחר הם עברו להתבסס על חקלאות מדבר מתוחכמת. וכאשר האימפריה הרומית הפכה להיות נוצרית במאה ה-4 עד ה-7 הגיעה הנצרות גם לנגב ובכל עיר נבטית נבנו כנסיות.
שימו לב לאבנים ולמאובנים (צילום: לביא ארצי, החברה להגנת הטבע)
פרנסתם העיקרית של תושבי שבטה, שהיתה רחוקה יחסית מדרכי המסחר, היתה על חקלאות מי נגר ועל ענף גידול המקנה. לשלב התפתחות זה של היישוב יש כנראה לשייך את שתי בריכות האגירה אשר אליהן תועלו מי הגשמים ממדרונות כתף שבטה. מאגר גדול ומרשים נראה ליד הכנסייה הדרומית. בדרך לכאן לכו לאט ברחוב המוביל לכנסייה ושימו לב לאבנים הבונות את הקירות - ברבות מהן יש שפע מאובנים בני כמאה מיליון שנה, פחות או יותר, בתקופה בה כל האזור היה מתחת לים תטיס.
הכנסייה הדרומית ואחיותיה, המרכזית והצפונית, מעידות על גודלו ועושרו של היישוב. בתקופה הביזנטית הגיעה קהילת שבטה ככל הנראה לשיא עוצמתה, הן בחומר והן ברוח. בתקופה זו הגיע לשיא התפשטותו תחום חקלאות הנגר שלה, אשר השתרע קילומטרים רבים סביבה.
בסמוך לכנסייה חפשו את הבפטיסטריום - מעין "אמבטיה" בצורת צלב ששימשה להטבלת הנבטים הפגאנים לנצרות.
בדרך אל הכנסייה הצפונית תראו את "בית המושל", אזור מלאכה, שרידי מנזר ועוד. שלוש הגתות הנמצאות בעיר מעידות על הפעילות החקלאית-כלכלית של תושבי ועל ההצלחה לגדל ענבי יין באקלים שחון זה.
היכנסו לאחד הבתים המשוחזרים ושימו לב לאופן הבנייה המיוחד ששמר על קרירות הבית בקיץ הלוהט ועל חומו בחודשי החורף הקרים. כדאי לשים לב לבסיסי האומנות שעליהן נבנו הקשתות אשר תמכו את התקרה. שיטה זו, של קשתות ולוחות אבן, היא כנראה פיתוח נבטי מקורי.
כיכר העיר שבטה (צילום: לביא ארצי, החברה להגנת הטבע)
מהכנסייה הצפונית יש שתי אפשרויות: לחזור לרכב, לנסוע כ-880 מ' חזרה ולפנות ימינה בדרך נוחה אל הבוסתן והחווה החקלאית המשוחזרת. או לשלוח
לשם את הנהג וללכת בנחת מספר מאות מטרים מן העיר צפונה ההליכה היא על משטח נוח עד לחווה הבולטת בעצים הרבים שבה. החווה החקלאית שוחזרה על ידי צוותו של פרופ' מ. אבן-ארי, בשנים 1958-59, יחד עם חווה קדומה ליד עבדת. שטחה כ-7 דונם. בחורף 1958 ניטעו בה עצי חרוב, תאנה, שקד, שזיף, זית, רימון ואפרסק. החווה המקורית היתה חלק ממערך חקלאי רחב באזור שהיקפה מוערך בכ-40,000 דונם. הפטנט הנבטי היה לבנות סכרים קטנים המנקזים את מורדות הגבעות ואת הערוצים הקטנים אל מאגרי מים ואל העמקים החקלאיים וכך לרכז כמות מים המתאימה לרוב הגידולים.
ועכשיו, אל הדיונה: חוזרים לכביש הראשי אשלים-ניצנה, פונים ימינה ומיד שמאלה לדרך עפר וכפר רואים ממול את הדיונה. דרך קשה ומתאימה לכל רכב מגיעה עד מרגלותיה ומכאן הזמן שלכם ובעיקר של הילדים להוציא את המרץ שנותר.
זה הזמן לשים את הראש (צילום: גלית קוסובסקי)
- עוד באיזור: מושב אשלים. זהו יישוב קטן וסימפטי ובו כמה חדרי אירוח יפים וגם גלריית אמנות מקסימה בה תוכלו ליהנות מהיצירות על כוס תה ולשוחח עם מרגלית האמנית (בתיאום מראש בלבד בטלפון 08-6579704) . אזור אשלים עלה לכותרות העיתונות הכלכלית בעקבות מכרז ראשון מסוגו (ונשאלת השאלה למה רק עכשיו, אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא) להפקת חשמל מאנרגיה סולארית בכמות מסחרית. אם באירופה הקרה יותר זה עובד, אין סיבה שלא יעבוד בנגב שטוף השמש, כפי שחזה כבר מזמן ראש הממשלה הראשון, שאמר: "בנגב ייבחן העם בישראל".
- איך מגיעים: מבאר שבע נוסעים דרומה לכיוון ניצנה בכביש מס' 40. עוברים את צומת משאבי שדה, צומת טללים ומושב אשלים. כ-10 ק"מ אחרי אשלים פונים שמאלה לפי שילוט לשבטה ונוסעים ישר כ-8 ק"מ עד מגרש החנייה בכניסה לגן לאומי שבטה. בסמוך לחנייה תראו בית אבן "מודרני", זהו בית משלחת החפירות הבריטית של קולט שחפרה כאן ב-1934.
- המלצה: להצטייד במפת טיולים וסימון שבילים מס' 16: חולות ורמת הנגב
