פסיכולוג ממוחשב לאסטרונאוטים בחלל

אין פלא שעבודתם של האסטרונאוטים בחלל קשה, מבודדת, מלחיצה ומדכאת כל-כך. מדענים עובדים כעת על פתרון: תוכנת מחשב שתבין ותדריך את האסטרונאוט הבודד, כתחליף לפסיכולוגים בחלל - לפני שמצבו הנפשי של אחד האסטרונאוטים יסכן משימה כלשהי ויגרום נזק ממשי.

ניסויים קליניים שנאס"א תערוך בנושא בארבע השנים הקרובות, בעלות של 1.74 מיליון דולר, יתחילו בבוסטון בחודש הקרוב. הפרוייט נקרא "תחנת חלל וירטואלית", והוא ממומן על ידי מוסד מחקר בשם National Space Biomedical Research Institute. האסטרונאוטים יוכלו להקליד את סוג הבעיה שהם חשים, וקטעי וידאו מוקלטים ינחו את האסטרונאוטים וינסו לפתור עימם את הבעיות ולבנות תוכנית שלבים שמטרתה לצאת מהדיכאון.

האסטרונאוטים יוכלו גם ללמוד אסטרטגיות לטיפול בקונפליקטים באמצעות משחקי תפקידים או קריאת טקסטים שעוסקים בפסיכולוגיה. 29 אסטרונאוטים בהווה ואסטרונאוטים עתידיים שימשו כיועצים בפרוייקט. "כשהמצב מידרדר, האסטרונאוטים צריכים לסמוך זה על זה כדי לשרוד. אנחנו רוצים לוודא שהם עובדים ביחד ובוטחים זה בזה לחלוטין", אמר ד"ר ג'יי באקלי, אסטרונאוט לשעבר במעבורת החלל קולומביה, ממעצבי התוכנית.

למרות שהתוכנה עוצבה במקור עבור אסטרונאטים, מנהלי הפרוייקט מקווים שבעתיד היא תשמש גם אנשים על כדור הארץ שלא יכולים או לא מוכנים להיעזר במטפל אנושי, בין אם בשל עלויות, גאווה או מרחק גאוגרפי (באזורים כפריים ומרוחקים, למשל). הנסיינים הראשונים שיבדקו את התוכנה בבוסטון, אגב, יהיו אזרחים מהשורה ולא אסטרונאוטים. "יש הרבה מחסומים בדרך להגעה לפסיכולוג האנושי. עם מחשב זה קל יותר", אמר ד"ר ג'יימס קרטריין, חוקר מהרווארד שמשתתף בפרוייקט.

בוהים בחלונות החללית

דיכאון ומצב אישיים אחרים לא השפיעו על רוב המשימות בחלל על היום, אך היו מקרים בהם מתיחות בין חברי הצוות עלו בהצלחתם של משימות. מספרים כי המפקד של החלל

של המעבורת הרוסית, Salyut 7, שקע בתוגה במהלך משימה ב-1985, הוא הביט בחלונות החללית במשך שעות ארוכות ואיבד עניין בעבודתו.

"אתם לא מבינים מה עובר עלינו", כתב אחד מחברי הצוות, ולנטין לבדב, בספרו 'יומנו של קוסמונאוט'. "אנחנו עובדים זה לצד זה בשקט, גם כשרגשותינו נפגעים. חייבים למצוא דרך לשפר את המצב הזה". השהות בחלל משנה גורמים טבעיים בגוף האנושי, כמו שינה וקצב הגוף. חוסר המשקל משפיע אף הוא מהותית. המושגים יום ולילה בטלים, מאחר וזריחות ושקיעות מתרחשות כל 45 דקות מזווית הראייה של האסטרונאוטים.

שיחות קוליות בין אסטרונאוטים בחלל לבין פסיכולוגים על כדור הארץ אינן ריאליות, בשל מגבלה טכנית: במשימות מרוחקות, בהן אסטרונאוטים מרחיקים עד 400 מיליון קילומטרים מכדור הארץ (כמו למשל, במשימה המאוישת למאדים המתכוננת לשנים הקרובות), העברת שדרים יכולה לקחת גם 40 דקות למשפט אחד.

"התוכנית היא צעד חשוב לקראת שיפור איכות החיים בחלל", אומר אל הריסון, פסיכולוג באוניברסיטת קליפורניה שעובד בשיתוף פעולה עם נאס"א. אך הוא מוסיף כי בשל הצורך המוחלט בפרטיות בעת שימוש בתוכנה, קשה לאמוד כמה אסטרונאוטים באמת ישתמשו בה ואם היא יעילה. "יש כאן יצירתיות מדעית וקלינית עצומה, אבל עדיין חלה על הפרוייקט חובת ההוכחה", הוא אומר.