חברת "הכרם" מביאה לישראל כמה יינות חדשים, המיועדים בעיקר לשוק המסעדות ולחנויות היין המתמחות. כמה וכמה ברולואים טובים ויינות אחרים, שבאופן כללי שווה מאוד לחפש. נלך מהקל אל הכבד, הפעם, יין אחר יין, ממקצת היינות שטעמתי. כדי שלא יאשימו אותי בחוסר פטריוטיות, לא אשאר חייב לתעשייה המקומית ואומר כמה מילים גם על יין ישראלי בניחוח איטלקי.
הברברה של הרי גליל, בציר 2006, הושק לפני כחודשיים. זהו הבציר הראשון ביקב, של יין זה, ואני שמח שנזכרתי לטעום אותו, ואפילו שמח שנזכרתי לטעום אותו רק עכשיו. הזמן מתאים - סתיו ותחילת חורף - ונראה לי שהיין שכב עוד חודשיים שרק הועילו לו, ויצא טוב, בקיצור.
זהו יין פשוט טעים, מהנה ועסיסי. יש לו ארומות מצויינות באף, כשהחבית משתלבת יפה עם ארומות הפרי הרעננות. הוא לא חומצי מדי, בעל גוף בינוני ויותר, והסיומת שלו היא "בדיוק". יופי של יין, מהטובים שנתקלתי בהם בחודשים האחרונים, ונמצא בשורה אחת, גם אם לא באותו סגנון, של חלק מהיינות הבאים. היין יחזיק מעמד עוד שנתיים-שלוש לפחות. ממש מלהיב, בשישים שקלים בלבד. (16/20)
2006 Trova Tormaresca Primitivo Torcicoda - מכרמים מבוגרים של פרימיטיבו. זהו יין עגול, רך ונעים, עם טאנינים טובים שישמרו עליו לשנתיים הקרובות בוודאי. יש כאן לא מעט עץ באף, ומורגש שהיין עשוי כדי להתאים לטעמו של העולם החדש. למרות זאת, הצליחו כאן לייצר יין נחמד, שישמח אתכם מאוד בכל מסעדה איטלקית טובה. אם לא יקרעו אתכם - במחיר כמובן. מחיר לצרכן בסביבות 105 שקלים (15.5-16/20). קניה טובה.
Tormaresca Masseria Maime 2005 - יין זה עשוי מענבים שאנחנו לא מכירים כאן בארץ, מזן מקומי ששמו נגראמארו. כשמו - amaro - כן הוא, ויש בו מרירות קלה. לא מעט עץ, בהחלט, אבל גם לא מעט פרי, וזה יין בהחלט נעים לשתיה. פירות עדינים, תבלינים חומים נעימים ואיזון טוב. הטאנינים עגולים והיין אמנם מוכן לשתיה כבר עכשיו, אבל ישתמר יפה. הסיומת מעט מרירה, אבל "בטוב", באופן שמאוד מוסיף לחוויה. כ-150 שקלים לצרכן. (16/20).
Poderi Luigi Einaudi
זהו יקב משפחתי לא גדול, שמייצר כ-170 אלף בקבוקים בשנה, ונמצא בפיימונטה. התמחותו, הוא מעיד על עצמו, היא בייצור יינות דולצ'טו, אך מטבע הדברים, לא רק על הדולצ'טו יחיה האדם (או היקב), ולכן המגוון רחב וראוי, יש לומר.
Dogliani Docg "Vigna Tecc" 2006
היין מיוצר מגפני דולצ'טו ותיקות. יש בו מעט מתיקות פרי מושכת, לצד ארומות של ציפורן משהו - מרגישים שהיין היה כמה חודשים בחבית, ללא ספק. גוף בינוני, מתובל, עם חומציות טובה וטאנינים טובים. הפה מלווה היטב ויפה את האף והתחושה הכללית היא של יין מאוזן והרמוני. כ- 110 שקלים לצרכן. (15.5 – 16/20).
Barbera Piemonte Doc 2006
עשיר, אלגנטי, עגול מאוד וטוב. לא חם (14% אלכוהול), עם עץ שמשתלב יפה מאוד עם הפרי. אני חייב לאמר שהיין הפתיע אותי במורכבות ובסגנון שלו, ומאוד אהבתי אותו. היקב אומר "slightly tannic", ואני אומר, "טאני, טאני", ובהחלט צריך דקנטר, אם רוצים לשתות עכשיו. אם לא, אפשר להחזיק עוד זמן מה. כ- 150 שקלים לצרכן (15.5 – 16/20).
Langhe Rosso Doc "Luigi Einaudi" 2004
נקרא על שם מייסדו של היקב ויוצר לראשונה לפני כעשור, במלאת 100 שנה ליקב. הרעיון כאן היה לעשות
בלנד עולם חדש-עולם ישן שכזה, ולכן יוצא שהוא מעט מוזר: קברנה סוביניון, מרלו, נביולו וברברה. 18 חודש בעץ ועוד לפחות חצי שנה בבקבוק, והיין יצא מה שנקרא "פצצה": אחרי דקנטציה, אפשר לזהות בו הרבה ריחות אנימליים טובים, דובדבנים ופירות אדומים וכהים שמתערבבים להם. החבית מורגשת – כיאה לסגנון, אולי – אבל לא מאפילה על הפרי. שוקולד ווניל יוצאים כאן, ללא ספק, אבל בעדינות ובאלגנטיות. זהו יין בהחלט דחוס ודי כבד, עם חומציות טובה וטאניות שישמרו עליו לארבע שנים עוד, וגם יותר. הסיומת ארוכה ומתובלת. כ- 250 שקלים לצרכן. (16.5/20) קניה מצוינת לאוהבי העולם החדש.
Barolo Nei Cannubi 2001
קאנובי הוא ה"כרם בן זמרה" של ברולו (רק שבאיטליה יש פיקוח, אז לא כל ברולו זה כרם בן זמרה אחד גדול, כמו אצלנו). משם מגיע היין הזה, שהיה הטוב ביותר בין היינות של לואיג'י אינאודי, וללא ספק מרשים בזכות עצמו. משובח. העץ והפרי משתלבים מהרגע הראשון באופן מקסים, באף ובפה, לכל אורך היין, עם המון גוונים ושכבות של ארומות וטעמים. מאוד מאוזן, מאוד מאוד אלגנטי. טאנינים רכים עושים אותו במפתיע אולי נח לשתיה עכשיו, אבל סך כל המבנה עושה אותו יין לשמירה ארוכה-ארוכה. כמה? אם אתם בונים מרתף ל- 2015, יש על מה לדבר. 460 שקלים לצרכן (17/20).
Podere Rocche dei Manzoni
היקב נקנה בשנת 1974 על ידי מי שנחשב היום בידי רבים כמי שהחיה את בארולו ועשה רבות ונצורות לאזור. ולנטינו מיליוריני הצליח לשלב בין המסורת הגדולה של האזור הזה ובין חדשנות סגנונית וטכנולוגית, ואלה עשו אותו לאחד היצרנים המוערכים באיטליה. כל היינות של היקב שטעמתי היו מרשימים, עד אחד, מודרניים, כן, אבל בלי החנופה המתקתקה של יצרני סופר X למיניהם.
2003 Barolo Rocche
באף אפשר להבחין בנקל במנטה, פירות יבשים, צימוקים וקרקע יער. משהו מאוד יפה ולא שכיח, שיחד עם כל אלה עדיין יש בו את הדובדבנים והשזיפים ה"רגילים" (למרות ששום דבר לא "רגיל" ביין הזה). פה מצוין, עגול וקטיפתי, מתמסר ממש. ינוח ויהנה מהתיישנות ממושכת מאוד בבקבוק, וישמח את קונהו לקראת 2010-2011. (16- 16.5/20).
Barolo, Vigna Capella, S. Stefano Riserva, 1997
למרות הגיל - צבעו של היין צעיר ויפה. באף תופסים אותך מיד ריחות וניחוחות של זיתים, אדמה, טבק ועשן, ואל אלה מצטרפים טעמים צעירים יותר של דובדבן חמצמץ. יין מאוד מרשים באלגנטיות שלו. בהחלט מוכן כבר לשתיה, למרות שיחזיק בבקבוק עוד שנה שנתיים. הוא כבר עגול מאוד ורך. 700 שקלים לצרכן. (17/20).
2004 Barolo Vigna d'la Roul
לא ראוּל כי אם ראוֹל, שמסתבר שפרושו אלון, בדיאלקט המקומי. בכל אופן: עוד יין מרשים, עם המון סממנים של התבגרות טובה כבר עכשיו (בצבע – בהחלט צעיר עדיין, ועמוק). הוא מתחיל פרחוני ועדין, ועובר לארומות של קרקע יער, פטריות ושוקולד מריר. אהבתי מאוד את התחושה בפה, של יין בעל חומציות טובה, טאנינים בינוניים ומבנה שהוא בסך כל הדברים מצוין. 550 שקלים לצרכן. (17/20).
עוד נטעמו כמה יינות לבנים של יקב Vie di Romans. היקב הוא מאזור פריולי - צפון מזרח איטליה, ליד הגבול עם סלובניה. אזור הכרמים מאוד עשיר בתחמוצות של ברזל, וחשוף מצד אחד לרוחות הים האדריאטי, ומצד שני לצינה הנושבת מהאלפים. המגוון האקלימי הזה, של יובש מההרים ולחות מהים - קור וחום חליפי, עושה לאזור פריולי רק טוב, כנראה, כיוון שהיינות הם מהמבוקשים באיטליה.
Sauvignon Blanc, Piere Friuli 2006
אף מקסים מאוד. הרבה אשכוליות ולימון, מלון ושמץ פסיפלורה מתערבבים פה בשמחה ובששון. יין לבן מצוין, לשתיה עכשיו – או בקיץ הקרוב, אם אתם לא שותים יין לבן בחורף. 190 שקלים לצרכן. 16/20
Friulino Dolee 2006
יותר "מיושב" מהסוביניון בלאן, מתקרב כבר יותר לגוונים הטרופיים באף. עבר מלולאקטית, מה שבהחלט מורגש ביין. אחרי מעט זמן והתחממות קלה בכוס, אפשר להרגיש בתותים ובשערות סבתא, אפילו טיפה קרמל. 190 שקלים לצרכן, לא מעט כסף, אבל עדיין קניה טובה. (16/20).
שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק
"
