סקס בזוגיות: חבל מאוד שאין לנו מתג on-off
כשהסקס זמין כל העת, לפחות באופן עקרוני, פחות דחוף לנו לממש את האופציה לקיומו. לפעמים גם יש פערים גדולים בחשק בין בני הזוג. אילו יכולנו למשוך בתנוך האוזן, למשל
אומרים שקיום יחסי מין טובים לעיתים קרובות חשוב מאוד למערכת יחסים בריאה. ואתם ודאי שואלים - "אז מה הבעיה פשוט עושים הרבה סקס, זה אמור להיות כיף לא?"
מסתבר שזה לא כל כך פשוט. כאשר מבחינה פיזיולוגית לא אמורה להיות לנו שום בעיה בתפקוד המיני, עובדה היא שלא תמיד מתחשק לנו. לא מתחשק כי כואב הראש (ואני מתכוון לכאבי ראש אמיתיים), או היה לנו יום ארוך ומבאס בעבודה, או רבנו עם ההורים/ עם הילדים. לא מתחשק כי אנחנו ממש עייפים. לא מתחשק מאלף סיבות, אמיתיות או מומצאות.
לדעתי, מאחורי רבות מהסיבות האלה לאי עשיית סקס בזוגיות מסתתר גורם עיקרי אחד: עצלות.
עובדה ידועה היא שככל שמתקדמים אל תוך מערכת היחסים, הסקס הופך פחות ופחות קורץ, בעוד שהטלוויזיה והשינה הופכות מצודדות יותר. כשהסקס זמין כל העת, לפחות באופן עקרוני, פחות דחוף לנו לממש את האופציה לקיומו.
וזה לא שהסקס כשלעצמו מפסיק להיות מהנה, כשאנחנו כבר טורחים לעסוק בו. כשעושים סקס הוא יכול להיות כיף בדיוק כמו פעם. הבעיה שהולכת ומחריפה עם הזמן היא הקושי להביא את עצמנו לקיים יחסי מין. פתאום המאמץ נראה גדול מדי, וכל התהליך נראה מייגע מאי-פעם.
"יבוא לך דינה, יבוא לך..."
עם הזמן מגלים שבזוגיות, לפעמים גם אם לא מתחשק לפני, אז תוך כדי יכול להתחיל להתחשק. "מתוך שלא לשמה בא לשמה", או בתרגום לחילונית חצופה: "יבוא לך דינה, יבוא לך..." (וחשוב לי לציין שאינני מתכוון בשום פנים ואופן לסקס שאיננו בהסכמה מלאה, חס וחלילה).
הבעיה הקשה היא איך להתגבר על חוסר החשק ולעשות את הסוויץ' במוח.
היה נחמד אם אלוהים, האבולוציה, או מי שאחראי פה, היה מתקין בנו איזה מתג on-off לעוררות מינית. מושכים פעם בתנוך האוזן, ואנחנו מתמלאים בחשק מיני. מושכים עוד פעם - ואנחנו רגועים ומוכנים כבר ללכת לישון. זה היה חוסך לנו הרבה צער ותורם לשיפור מערכות היחסים.
כל כך הרבה פעמים קורה שלאחד מהצדדים בזוגיות מתחשק ולשני לא. במצב שכזה, אם היה לנו מתג לעוררות מינית החיים היו הרבה יותר קלים. אם הסקס מתאים בנקודת הזמן הזו, כלומר, שני בני הזוג ערים, היא לא במחזור (למי שזה חשוב) ואין משהו דחוף לעשות - מיד ימשוך זה שאין לו כל כך חשק בתנוך האוזן של עצמו, ובני הזוג יוכלו לגשת לביצוע "המלאכה" בחדווה הדדית רבה.
ומצד שני, אם אחד מבני הזוג מאוד מתחשק ולצד השני לא מתאים, יחסך מהחרמן/ית סבל, שכן במשיכת תנוך עצמית יוכל לבטל מיד לעצמו את החשק המיותר הזה.
הכלי הזה היה יכול להועיל גם בהגדלת התדירות של קיום יחסי המין בזוגיות: אם לשני בני הזוג אין חשק, במשיכה קלה בתנוך האוזן הם יוכלו לעבור למצב של תשוקה.
המתג הזה יכול היה להיות גם כלי נהדר בשביל רווקים. חשבו על רווק מתוסכל שלא קיבל כבר מזה זמן רב, והוא אחרי עוד יציאה מאכזבת. חשבו על מישהי שזקוקה נואשות לריבאונד אבל לא נמשכת למי שזמין. ממש הצלת נפשות.
אבל למרבה הצער, מתג שכזה איננו בנמצא. לעיתים קרובות עלינו להתגבר על העצלות, או על החרמנות. או במילים אחרות - להתגבר על עצמנו, למען בריאותה של מערכת היחסים, אבל גם בשביל עצמנו. כי למי ששכח, לעשות סקס עם פרטנר אהוב זה מוי כיף.
אמרו חז"ל: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (אבות ד, א) . לפעמים הגיבור הוא דווקא זה שמתגבר על חוסר יצרו.
מומלצים
