גזענות 2008: אז מי אני, פרידמן או בובליל?
בזכות "האח הגדול" הופתעתי לגלות שיש מקומות בהם שנות ה-80 טרם הסתיימו, מקומות בהם "אשכנזים" הוא שם נרדף לקרירות, התנשאות ועושר מופלג, ו"מזרחים" תמיד מקופחים ומסכנים. הואיל ועל-פי הד"ר לאנתרופולוגיה עינב בובליל גם ערביה יכולה להיות אשכנזיה, איך אפשר לדעת?
לפני שנעסוק במשפחת בובליל ותרומתה לשפה העברית, קצת היסטוריה אישית: החלוקה הדיכוטומית בין אשכנזים לספרדים העלתה בי זכרונות משכונה חביבה בדרום תל אביב. באותה שכונה היתה הבחנה ברורה בין אשכנזים למזרחים, שכללה תיאור מובהק וקיצוני של כל צד בפי הצד השני. אם היית אשכנזי היית רזה ולבן כרוח רפאים, סבלת ממחסור חמור בחום ואהבת הורים ולא היתה לך ברירה אלא להרכיב משקפי פישנזון עבי-זגוגית ולקבל מכות מהבריון של הכיתה בכל הפסקה. לעומת זאת, אם נולדת להורים יוצאי עדות המזרח כנראה הסתובבת ברחובות עד מאוחר, פרצת לחנויות מכולת, למדת לקרוא רק בגיל 12, ועל ישבנך נותר סימן קבוע של פס רחב עם חורים, פרי חגורתו של אביך חמום-המוח. ימים מאושרים.
מובן שמדובר בהגזמה פראית במיוחד, אבל כשאתה בן שבע בלי אינטרנט ועם ערוץ טלוויזיה אחד, שגם בו יש רק שלושה דברים מעניינים לראות בשבוע (מכבי בגביע אירופה לאלופות, "זהו זה" והשידור החוזר של "זהו זה"), את רוב הדעות שלך על העולם אתה מגבש בשיחות ברזיה ליד מגרש הכדורגל. הופתעתי לגלות באחרונה שיש מקומות בהם שנות ה-80 עוד לא הסתיימו. מקומות בהם "אשכנזים" הוא שם נרדף לקרירות, התנשאות ועושר מופלג, ו"מזרחים" הם תמיד-תמיד המקופחים המסכנים.
זה לא שאני כל כך נאיבי לחשוב שהגזענות הזו פסה מן העולם, פשוט יצא לי להכיר רק את ההבטים המודרניים שלה. מה שנקרא, גזענות מודל 2008: גם אני קראתי את טורי הזוועה על הבחורה המזרחית, שהאשכנזי האידיוט איתו היא יצאה גרם לה להבין ש"ספרדיות טובות למיטה אבל לא לחתונה", בליווי טוקבקים חביבים נוסח "צודק, המזרחיים האלה לא מספיק אנטיליגטנטיים" (השגיאה במקור). מובן שמיד אחר כך הופיעה התגובה המתבקשת של הספרדיה הטיפשה, שהרגישה שעליה לגונן על עדות המזרח באמצעות תקיפת כל יוצאי אירופה "הקרים והמשעממים", כאילו הדבר הכי טוב שיש למזרחים להציע הוא מרק קובה וחיבוק חם. כל הדיון הזה הוא אידיוטי מיסודו, מהסיבה הפשוטה - לא נלחמים בגזענות עם גזענות אחרת.
אבל לא רק נוסטלגיה עוררה בי המחלוקת החדשה בבית האח הגדול, אלא גם תהייה עמוקה. ארז טל טוען בתוקף שהרכב "האח הגדול" משקף נאמנה את העם היושב בציון. אם כך, חשבתי לעצמי, מי אני? האם אני "פרידמן", או שמא "בובליל"? הואיל ועל-פי הד"ר לאנתרופולוגיה עינב בובליל גם ערביה יכולה להיות אשכנזיה, כלומר פרידמנית, איך אני יכול לדעת?
"הראה לי מיהם חבריך ואומר לך מי אתה"
החלטתי לערוך לעצמי ניסוי, המתבסס על האמרה "הראה לי מיהם חבריך ואומר לך מי אתה": נתחיל באדם הקרוב אליי ביותר, זוגתי שתחיה – אשכנזיה גמורה, ועוד מהרצליה, לא עלינו. האדם השני הוא חברי הטוב ביותר צוקי, שגם, מה לעשות, משתייך לממלכת אוכלי הגפילטע-פיש. מתחילה להסתמן פה פרידמניות קלה, אבל שני החברים הבאים הם דווקא מעורבים. עוד חבר טוב הוא כבר לגמרי ספרדי, וגם השותף-לשעבר, וגם חבר ילדות שטייל איתי במזרח. ויש לי עוד כמה חברים אשכנזים, וכמה מזרחיים, ויש כאלה שאני לא בטוח שאני יודע מה העדה שלהם.
בעצם, אולי השאלה בכלל לא צריכה להיות "מה אני", אלא "מה אני יותר"? האם אני יותר ילד עני מדרך הטייסים, או מנהל תקשורת שיווקית מרמת גן? האם אני יותר בן של סוחר שבגיל 13 נאלץ לעזוב את בית הספר ולמצוא עבודה, או סטודנט לתואר שני במנהל עסקים? האם עליי להגדיר את עצמי על פי העבר, המוצא, צבע העור ושם המשפחה, או על פי ההווה, האופי ואפילו ההישגים? בעצם, האם אני צריך לבחור בין האפשרויות? למה אני צריך לעסוק בהגדרות, שמבחינתי עברו מן העולם לפני 20 שנה?
בדרך כלל לא הייתי מעסיק את עצמי ביציאות גזעניות של כוכבי ריאליטי רפי-שכל או מגיבים אנונימיים שכותבים "גזענות" בשבע שגיאות, אבל הפעם זה שונה. הפעם מדובר בנושא מרכזי, בתוכנית המשודרת בפריים-טיים ומדוברת באמצעי התקשורת ובשיחות הסלון. ויותר מכך, זו תוכנית שמתיימרת לייצג את כוווווווולם. אם כך, שאלתי האחרונה היא: אם בית האח הגדול הוא כנסת ישראל החדשה ודייריו הם שליחי הציבור, איך זה שאף אחד לא שאל אותי את מי אני רוצה בתור נציג?
טוקבק כדורבנות:
פרידמן פינת בובליל
סבתא וסבא שלי הגיעו מקזבלנקה בסוף שנות ה-60, מותירים את שמם, רכושם ושכנועי בני משפחה (בצרפת ובמרוקו) להיזהר ממעברות ויחס יהודי "צהוב" עויין. עם טונות אהבת ישראל, השכלה ורצון טוב הם באו לנטוע שורש. אז קודם תקעו אותם במעברה, אחר כך שמו אותם בישוב ספר לספוג קטיושות, ולקינוח פיזרו את ילדיהם בפנימיות. אגב כולם הסתדרו, הצטיינו והפכו לאנשים ישרים! רק לסבתא שלי נשאר חור בלב על כל מה שיכול להיות אחרת. איפה הכבוד המרוקאי המפורסם? כנראה בצרפת ובארמון מלך מרוקו, כי בישראל הוא לא עניין אף אחד. מעבירים קדימה בזמן: נכדה מס' 1 (אני) גדלתי בעיירת פיתוח שלא אסגיר את שמה, מפוצצת צברים יוצאי מרוקו. א..מה... מה תפסו את תשומת הלב שלי ושל אחותי שתי עלמות חן עולות מרוסיה שהיו לחברות הכי טובות שלנו, עם אחת מהן אנו בקשר עד היום.
עכשיו תאמר לי יופי חברים זה לא בעיה. מה עם לצאת, היית יוצאת עם אשכנזי? ובכן, איתרע מזלי ואני נמשכת לבהירי עור בעוונותי אני מודה :) החבר הראשון שלי היה צבר ממוצא פולני שאמא שלו, איך נגיד? לא השתגעה על זה שאני מרוקאית משכונה מאותגרת (וזה נאמר בריש גלי) העיקר שהיא מצביעה מרץ :) הקשר הזה הסתיים מסיבות אחרות. בעודי מתאבלת על מס' 1 מגיח לחיי מס' 2 עלם צעיר שפגשתי במועדון. בפגישה השנייה או השלישית נתקלתי ברמז כלשהו ברכב שלו, שהעלה את השאלה "מה, אתה רוסי?" והוא ענה "כן. יש בעיה עם זה? כי את יכולה לרדת מהאוטו! " שנינו צחקנו, והבחור הזה נהיה לימים בעלי. רוצה לשמוע קטע, במשפחה שלו (אני יודעת בודאות) רצו שהוא יתחתן רק עם רוסיה והכי פחות עם מרוקאית. תיאוריות גזע למיניהן (כולל הנמקה גנטית) הושמעו לא פעם ממקורביו, לתדהמתי ולאוזניי ישירות! וזה חשוב שתבין גם בהקשר לאח הגדול "פניני גזענות" שקטות, רהוטות, מנוסחות היטב ונחתכות בעריכה עדיין פוגעות ומעליבות. העם היושב בציון לא טמבל.
מה למדנו מכל זה? שהשסע העדתי הרבה יותר מהותי לצערי ממה שאנשים נותנים לו קרדיט. שום דבר בחיים הוא לא שחור/לבן כלום לא מושלם ואין זרם עדיף, החוכמה היא לבחור את האנשים שלך בקפידה. המוצא שלך חשוב, הוא מספר את הסיפור שלך , הוא חלק מהדי.אן.איי שמרכיב אותך - ולעולם אין להתבייש בו! עם זאת צריך לזכור שלפחות לדורות שנולדו כאן יש כבר מנטליות וסיפורי שקשוקה משלהם.
לסיפור שלי לפחות יש סוף טוב: המשפחה של בעלי למדה לחבב אותי ברבות הימים, בכל הקשור אליו גם אחרי עשור אני מרגישה שזכיתי בלוטו. אצלי בבית אוכלים ורניקי, בלינצ'ס - קוסקוס וחריימה, חוגגים את המימונה (כל שנה) הבחור שלי אפילו יודע להכין מופלטות. הילדים אכן מדהימים בבובליל פינת פרידמן, יפים, חכמים וזוכים מכל העולמות. אני יודעת שזה נשמע החלום הרטוב של בן גוריון, קורקטי להחריד - ובכל זאת הכל אמת!
