בלכתו ציווה לה את המסרגות

הנה לכם ההוכחה שיש אלוהים. הקדוש ברוך הוא שמע לתפילתה של עינב בובליל, פינה את צבר והשאיר את שחר. הנה לכם ההוכחה שיש אח גדול: שפרה, ליאון ורנין איימו לעזוב אחרי ההדחה של צבר, נקראו לחדר "האח הגדול" בזה אחר זה. הם יצאו משם במצב רוח מעולה.

צבר. סופו של הבונקר (צילום: גולי כהן)

שפרה סרגה סוודרים לעץ ואמרה שיש משהו שיכול להשאיר אותה בבית ו"האח הגדול" יודע מה הוא, רנין סיפרה שדיברה עם ק' ו-ר' (קופרמן המפיק ורן העורך?). אחר כך הם החליטו שבעצם הם לא עוזבים, הצטרפו שלושתם למעגל הווילדע חיה בחצר ושפרה אפילו עישנה. בלילה הודיע "האח הגדול" לדיירים שכדי לשמח אותם הוא מעניק לכל אחד מהם שיחת טלפון הביתה, שם להם מלא שירים ולפנות בוקר כיבה את האור בחצר לבקשת שפרה, כדי שהיא, ליאון ורנין יוכלו ליהנות מהכוכבים.

בחירתה של ליאון

ליאון. עכשיו מתחיל המבחן האמיתי שלו (צילום: גולי כהן)

האמת? אם שואלים אותי, אחרי לכתו של איש הסוכנות המסוקס, קיוויתי שלפחות רנין תעזוב. היריבות בין הפרידמנים למדוכאים עלי אדמות מיצתה את עצמה מבחינתי, וכמוה גם יחסי התרדמת בין שפרה לצבר. תכל'ס הפערים בין להקת שפרה לשבט בובליל כל כך עמוקים, שקשה לי להאמין שתתרחש פה פתאום חלוקה לשבטים חדשים, ואם כל הלוויינים של צבר היו עוזבים (ומדובר כמובן, בסיוט של ההפקה), זה היה מקדם את המשחק לשלב העניין האמיתי - זה שבו משפחת בובליל המורחבת תיאלץ להתחיל לקצץ בגפיים של עצמה, ולא רק בשכנים שלהם לעדה. ואם העתיד כבר פה, למה לחכות?

התעלמות או למות

באופן מוזר דווקא משימת ההתעלמות סיפקה את ליטרת האמוציות המכובדת לשבוע הזה. שי מתאחד עם שפרה, צבר, ליאון ורנין. האחרונה נכנסה להיסטריה, ליאון בכה כי נאלץ להתעמת עם הבנאדם שהדיח, שי חזר לחלק פקודות בנון-שאלאנט ולרגע אחד שבנו לימים הטובים של הווילה.

לו אני הדיירים, אגב, הייתי מוותרת מראש על המשימה ומתפננת על כל הדברים הנחמדים שנכנסו הביתה. סרט החתונה ההיסטרי של בובליל עומד כנראה בראש מצעד הפזמונים הזה, אחריו העיזים שנכנסו הביתה בגרסה גלילית ל"12 קופים", שלפחות אחת מהן הייתי משאירה - בשביל חלב שאולי עינבי תוכל לחבוץ ממנו גבינה.

האם חבורת הפרידמנים היתה צריכה לחבק את שי במחיר של כשלון במשימה? לדעתי כן. קודם כי כל זה היה רגע מרגש, וההתרגשות של הצופים חשובה יותר מהאוכל של הדיירים. שנית, גרסה שפרה ואני מסכימה איתה, יש דברים יותר חשובים מהמשחק.

ואם בובליל מאמין שהוא היה מתעלם מאשתו אם היא היתה מגיחה לבית - תרשו לי לא להאמין לו. ואני מעדיפה לשבור את המילה של בובליל מאשר לשבור לעצמי את הלב ולהבין שכל הווידוים המרגשים שלו אצל האח הגדול היו הצגה. לא שיש לי בעיה עם וידויים מחושבים, אבל יש לי בעיה עם עבודה בעיניים. אחרי שהביא לנו את בשורת הדמעה שבוכה על הדמעה, לשמוע את יוסי מלגלג על צבר בגלל שהתרגש לראות את שי נשמע לי כמו, תסלחו לי, ג'וב מבטיח וקידום מהיר בטמבור.

צוואת הבונקר 

אז זהו סופו של עידן. צבר הלך, לא לפני שחיבק את שפרה חצי קומה מעל כולם, וזאת אולי היתה עליית המדרגה ביחסים שלהם ששפרה חיכתה לה כל הזמן הזה.

חייבת להודות שהוא נראה די מבסוט שם בחוץ, ובאמת בשלב הזה אם אתה לא מנצח - לא ממש משנה מתי תצא. את הקילומטראז' הסלבריטאי שלך כבר עשית. צבר הנחיל בתורו את הצוואה שלו למי שנשאר, וכשיצא החוצה הכריז שהוא "העביר לשפרה את הכפפות", וככה, במשפט אחד קולע, הוא תיאר התנהלות של חודשים שלמים בבית - בונקריסטית, מתבודדת, מגננתית, נזירית ושרירית למהדרין. שפרה הוכיחה שהיא כבר יודעת לאיזה כיוון צריכה לעוף הסנוקרת כדי שהגברת השמנה תמשיך לשיר, ונסיים בהבטחת הבובליל לצבר - יהיה בסדר.

בקטנה

• "אני אלך לשירותים בראייה לאחור" (בובליל מיישם ביטוי חדש שלמד בווילה)

• "הבינוניים ינצחו" (חגית בנבואת זעם)

•  "יש סוסים מתים שלא צריך להילחם עליהם הרבה, ויש סוסים דוהרים, שעכשיו צריך להגיד להם 'הופ'" (יוסי באסטרטגיה שדחה עד שוונסה תעזוב את הבית, ובצדק)