שתף קטע נבחר

תופסת, מחבואים ומונופול למבוגרים בלבד

אצל הומואים, המשחקים בין שני מחזרים לא כל כך שונים מהמשחקים אצל סטרייטים. אבל בעוד שאצל סטרייטים יש תפקידים די ברורים לבחור ולבחורה, אצלנו אתה צריך לחשוב מה תפקידך במשחק והאם אתה צריך להיות זה שיביא פרח

כשהייתי קטן, בתור חנון גאה (ואז הקונוטציות ל'גאה' היו שונות לחלוטין) הייתי מבלה הרבה מזמני מסביב למשחק זה או אחר שלא כלל ריצה אחרי כדור. תביאו לי רמיקוב כיאה לפולניה זקנה, או מונופול כיאה לקפיטליסט בשיקום - והפכתם אותי לילד מאושר כשקלפי טריוויה בשישה צבעים (בעיקר הכתום – גיאוגרפיה) הביאו אותי לחוויות כמעט אורגזמיות. חנון, כבר אמרתי?

 

הניסיונות שלי לשחק במשחקי כדור כמו הקפות או חיי שרה בדרך כלל כללו פסילה שלי והמתנה בצד לסוף המשחק במקרה הטוב, או כדור טניס בראש במקרה הפחות מוצלח של השבוע הראשון של כיתה ד'.

 

כשגדלתי, המשחקים הפכו להיות יותר נועזים: מנשיקה-סטירה האלמותי, שבו נחשבתי נועז אם נישקתי מישהי על השפתיים, ועד לאמת או חובה, שבו מצאתי את עצמי איכשהו תמיד חסר מילים, רק כדי שלא יחשפו את הסוד הגדול שלי, שכן, כבר התנשקתי, אבל היו לה זיפים ושם של בן.

 

אפילו באוניברסיטה המשחקים המשיכו: לשחק עם המערכת כדי שכל הקורסים יסתדרו, לשחק עם הלו"ז כדי לדחוף שעתיים עבודה בחלון בין השיעורים, תורת המשחקים, משחק "פחדן" בין מדינות, דילמת האסיר ועוד שלל תיאוריות קונספירטיביות שלומדים במדעי החברה.

 

כמו תמיד, הייתי תמים לחשוב שאני יכול להשאיר את המשחקים מאחוריי ולפחות בין בני אדם להתנהג כמו שאני רגיל, בלי להתייחס יותר מדי למה צריך ומה מותר.

 

אני יודע שזה עלול להפתיע אתכם, אבל אצל הומואים, המשחקים בין שני מחזרים לא כל כך שונים מהמשחקים אצל סטרייטים, עם הבדל אחד – בעוד שאצל סטרייטים יש לפעמים תפקידים ברורים במשחק לבחור ולבחורה (לפחות לפי הגישה הרומנטית הוותיקה), אצלנו אתה צריך להתחיל לחשב מה תפקידך במשחק והאם אתה צריך להיות זה שיביא פרח או זה שיתקשר אחרי הדייט הראשון.

 

חשבתי וחשבתי, ומצאתי מספר משחקים שמאוד נפוצים אצלנו והחלטתי ללמד אתכם חלק מהכללים, כדי שגם אתם תוכלו להשתתף במשחק, אם תבחרו. זכרו! ההשתתפות על אחריות השחקן בלבד, ואין הכותב אחראי לתוצאות. כמו כן, כשאבחר לראשות הממשלה בעתיד (אם בוש הצליח, אני חושב שגם אני מסוגל), אדאג להוצאתם מחוץ לחוק.  

 

תופסת, או: בוא נרוץ מסביב לזנב שלנו

ציור: רפי פרץ www.gaypaintings.com

 

המשחק מאוד פשוט: אתם מכירים בחור נורא נחמד, במסיבה, באטרף דייטינג או סתם על חוף הים. אתם מקשקשים מעט, ויש קליק נחמד כזה ששניכם מרגישים. כיאה לקהילה קטנה ומוקפת אויבים, אתם מגלים שאתם מכירים את החבר-ההומו-הכי-טוב שלו, והוא מספר לכם שהבחור סיפר לו שנפגשתם ושהוא נראה מעוניין, אבל כשאתם מדברים נראה לכם כאילו כל מה שמעניין אותו זה שתתנו לו להמשיך לראות "עובדה" בשקט ותתאדו לאוויר בלי להשאיר סימן. כך נופלת ההחלטה לשחק את המשחק הזה: אתם תצאו למסיבה שבה סביר להניח שתראו אותו (ותודה לפייסבוק על רשימות הנוכחים הנפלאות באירועים), תגידו יפה שלום, תחייכו, תשתו משהו ביחד ותמשיכו לרקוד עם החברים שלכם. מקצה האולם, אתם תאתרו בחור חמד אחר, שכלל לא יודע שיש פה משחק, תעשו לו עיניים והופ! חמש דקות אחר כך, הלשונות שלכם יתערבבו עם הוודקה רד-בול ששתיתם קודם וכך תדגימו לפוטנציאלי את היכולות שלכם על מישהו אחר.

 

מכאן יש שתי אופציות: אם הוא טירון במשחק הוא יעבור הלאה לבחור הבא וישכח מקיומכם, או ימשיך להתבודד עם אילנה דיין. אבל אם הוא שחקן ותיק, הוא יתפוס בחור חמד אחר (לפי כללי המשחק, אסור לתפוס את אותו בחור חמד!) וידגים באמצעותו את יכולותיו-הוא. המנצח במשחק יהיה כמובן זה שיתעשת ויושיב את השני לשיחה בה ייחתמו פרטי ההסכם, ומשם הם ימשיכו חבוקים אל עבר האופק.

  

מחבואים, או: איך לא להגיד לא לעולם

הכרתם בחור, הוא היה חמוד, מקסים ונפלא. יצאתם לשני דייטים ואפילו סיימתם במיטה עם סקס בינוני. אבל היי, זה רק אמור להשתפר מפה, לא? אבל לא – לבחור יש אף גדול מדי / אצבע עקומה ברגל ימין / פטיש לסרטי מדע בידיוני או כל דבר אחר שעליו תוכלו לפסול אותו, העיקר לא לחתום על הסכם נישואים בחסות עיריית ת"א.

 

אלא שהוא באמת חמוד, ואתם לא מסוגלים לפגוע בנפשו העדינה ולהגיד לו "תודה, אבל אני לא חושב שזה יתאים, שיהיה לך בהצלחה". אז במקום זה אתם משחקים במחבואים: פתאום הטלפון הנייד שלכם צונח לאסלה, את הטלפון בבית ניתקו בגלל חוב מפלצתי לחברה, האינטרנט שלכם קרס וביטלו לכם את המנוי באטרף דייטינג על התחזות לקווין בייקון, ובכלל, אתם צריכים לנסוע בדחיפות לתימן, כי הדודה של האקס שלכם חולה וזאת ההזדמנות האחרונה שלכם להיפרד ממנה. כלל אחד שכחתם במשחק: שניכם נורא אוהבים את המסיבה של יום חמישי. ולא, הוא יודע שאין לכם אח תאום עם קעקוע זהה בדיוק באותו מקום.

 

המנצח? אין מנצח. זה מה שנקרא בתורת המשחקים "משחק סכום אפס" – פשוט יצאתם אפס. 

 

מונופול, או: להשיג בדיוק מה שאנחנו רוצים

ברגע של התעוררות הורמונלית, שוטטתם להנאתכם באטרף דייטינג ונחו עיניכם על בחור יפה תואר: חיוך צחור וממיס, עיניים טובות, זרועות מרשימות, חזה יפהפה והתחת שלו בג'ינס, בתמונה שהצטלם עם הנמר בתאילנד – פשוט למות מאושר. בעיה אחת קטנה: במעלה הכרטיס שלו מופיע אייקון של לב (שזה, למי שלא שורץ באתר הזה, אומר שהבחור מחפש קשר רציני), ובמורד הכרטיס, במילים שכתב על עצמו, הוא הקפיד להדגיש שהוא "לא מחפש סטוצים". אבל שחקנים מנוסים שכמותכם לא ירימו ידיים כל כך בקלות. אתם מגייסים את הפרסונה הכי נפלאה ומושכת שלכם, עוטים את החיוך הווירטואלי ופוצחים בשיחה שתפיל אותו ואת האמא הפולניה שלו מהרגליים. אתם הכי מדהימים, הכי מושכים, הכי מבריקים ואינטליגנטיים, והוא ממהר להציע לכם קפה. כל הכבוד, השטח נקנה, וכל מי שיעבור שם ייקנס.

 

אתם כמובן ממשיכים במשחק ויוצאים לקפה, תוך נעיצת מבטים רבי משמעות באליל היווני שמולכם, ופולטים משפטים כמו "כשהייתי בהודו לא יכולתי להסתובב שם בלי לחלק את הכסף שלי לכל האנשים המסכנים ברחוב. אני לפעמים מרגיש שיש לי לב יותר מדי טוב".

 

כל הכבוד, בנית בית. בסוף הערב, כשאתם נועצים זה בזה מבטים עורגים, הוא מציע לך לעלות אליו הביתה. שלוש דקות אחרי סיבוב המפתח בדלת, התחתונים שלו תלויים על המנורה ושלך איפשהו על אדן החלון. אתם מסיימים את האירוע מתנשפים כעבור שעה ושני סיבובים לפחות, כל הכבוד, יש לך מלון על השטח ואתה יכול להמשיך הלאה.

 

הבחור, שלא יודע שהוא בעיצומו של משחק מונופול מייגע, מציע לך בחיוך להישאר לישון, ואתה מגמגם על הדגים שאתה צריך להאכיל בבית - ונעלם. מכאן אנחנו עוברים למשחק המחבואים עליו דיברנו קודם, ובא לציון גועל. 

 

בינגו, או: כל הקודם זוכה

המשחק האחרון הזה מאוד פשוט. אתם יושבים לכם מול צ'ט אינטרנטי זה או אחר, שמיועד למציאת פרטנר ללילה או לחיים. אתם בוחרים לעצמכם תו רנדומלי במקלדת כמו ^ או @ ומשחררים אותו לאוויר הצ'ט. תוך מספר דקות אתם מביטים בדף "האנשים שצפו בי" או בדף ההודעות הנכנסות ואוספים לעצמכם את הנבחרים, עד למציאת האחד שאיתו תרצו לבלות את הלילה, או את החיים. בינינו? זה בדרך כלל אפילו לא לילה, אבל בימים טרופים אלו, גם שעה וחצי זה מערכת יחסים.

 

עכשיו, אחרי כל זה, לא מתחשק לכם לחזור לתופסת ולמחבואים ששיחקנו בילדות?

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בינגו!
בינגו!
ציור: רפי פרץ
מומלצים