כך עובדת תעשיית התארים המזוייפים ברשת
בלי ספרים, בלי שכר לימוד ובלי מרצים. תחום התארים המזוייפים ברשת מגלגל מיליונים בשנה, ורק מומחים מעטים ישימו לב ששילמתם 600 דולר על הדוקטורט שמצאתם בחיפוש בגוגל
תעשיית התארים האקדמיים המזוייפים ברשת משגשגת. רשת למכירת תארים מזויפים ברחבי העולם מנצלת את מערכת הפרסום של גוגל באופן חופשי. מודעות טקסט של אוניברסיטת רוצ'וויל, אוניברסיטת בלפורד ואוניברסיטת אשווד מתפרסמות בימים אלו בישראל וברחבי העולם, ומעודדות את משתמשי גוגל לקנות תואר בלי ללמוד, בלי להיבחן ובלי לשמוע הרצאות.
בתיאוריה, גוגל אוסרת במפורש על פרסום מכירת תארים מזויפים. במדיניות התוכן של גוגל נכתב בין השאר כי "הפרסום של מסמכים מזויפים, כגון: מספרי זיהוי ומספרי דרכון מזויפים, תעודות של הביטוח הלאומי, מסמכי הגירה, תעודות השכלה ותארים, הוא אסור".
כניסה למערכת ההזמנות של ה"אוניברסיטאות" הפיקטיביות הללו מגלה כי ניתן לרכוש דרכן תואר באינטרנט תוך חמישה ימים באמצעות כרטיס אשראי ובלי כל דרישה מקדמית. ניתן לרכוש מספר סוגים של הצטיינות (כולל הצטיינות יתרה) בתוספת תשלום של כמה עשרות דולרים. המחירים נעים בין 300 דולר לתעודת בי"ס תיכון, 400 דולר לתואר ראשון, 500 דולר לתואר שני ו-600 דולר לתואר ד"ר. ניתן לרכוש גם חבילות משולבות (תואר ראשון+שני+שלישי וכד').
רשת אוניברסיטאות פיקטיביות מסוימת משתמשת בשתי צורות מרכזיות של הסמכה אקדמית מזויפת. הראשונה היא מטעם ארגון קקיוני בשם boua. באתר הארגון, המכיל רק 11 עמודי תוכן, מופיעות רק שתי הסמכות: האחת של רוצ'וויל, השנייה של בלפורד. אין כל הסמכה אחרת באתר. השניה של של ארגון דומה (ucoea) - באתר הארגון קיימים רק 7 דפי תוכן, מתוכם שלושה דפי הסמכה לרוצ'וויל ובלפורד.
רשת האוניברסיטאות מוליכה שולל את לקוחותיה (אנשים חסרי השכלה) ואת נמעניה (מעסיקים ותאגידים) כאשר היא מצהירה שהתארים שהיא מספקת מוכרים על ידי ארגונים אקדמיים בינלאומיים ועל ידי מעסיקים. עד היום דווח בארה"ב על כ-730 מכללות ואוניברסיטאות פיקטיביות, הפועלות גם באינטרנט. בעיתונות הן מכונות לעתים "בתי חרושת לדיפלומות" (Diploma Mills).
מחקים את ייל
חלק מן האוניברסיטאות המזויפות "רוכבות" על מוניטין של מוסדות ידועים כגון ייל או קולומביה. בין השמות הפיקטיביים ניתן למצוא התחכמויות כגון "פסיפיק ייל", "קולומביה פסיפיק" ואפילו "קולומביה סטייט". רבים נופלים קורבן לתרמית בגלל הדמיון בין המוסד האמיתי והמזויף, או מאמינים שמעסיק פוטנציאלי לא ישים לב להבדל.
גוגל היתה צריכה לחסום את הפרסומות של האוניברסיטאות הפיקטיביות, הפועלים תחת מגוון שמות דומיין שונים. בין הדומיינים המרכזיים שאותם היה ניתן לפסול באופן אוטומטי אפשר למצוא את:
- www.AshwoodUniversity.net
- www.Belforduniversity.org
- www.affordabledegrees.com
- www.bestlifedegrees.com
ייתכן כי גוגל כבר פסלה את הדומיין המרכזי של רוצ'וויל (rochvilleuniversity.org), אך הפרסומות ממשיכות לרוץ בעזרת שאר האתרים החברים ברשת. יש לשים לב כי כתובות האוניברסיטאות המזויפות פועלות בלי סיומת אקדמית מקובלת (edu או ac) עבור מוסדות מוכרים ובעלי מוניטין. סיומות כמו org או com אינן בשימוש של מוסדות אקדמיים לגיטימיים.
מהו תואר מזוייף?
האם גוגל אכן חייבת להסיר מודעות כאלה? חשוב לשים לב לפרשנות המשפטית של המושג "תואר מזויף". לפי הפרשנות המצמצמת של המושג, כל מי שמוכר תואר מזויף של אוניברסיטת ייל או אוקספורד היה נפסל מיד ע"י גוגל. אך כאשר גוף כלשהו מציע תואר אקדמי בלתי-מוכר (שאינו מוכר על ידי ארגונים אקדמיים אחרים), הוא יכול לחמוק מן ההגדרה "מזויף" כיוון שאינו מתחזה לתואר לגיטימי של אוקספורד או סטנפורד, לדוגמה.עם זאת, גם על פי פרשנות מצמצמת בהחלט ניתן לפסול את כל התארים של רשת רוצ'וויל-בלפורד-אשווד בעזרת טענה אחת פשוטה: מדובר בחברות מסחריות המתחזות לאוניברסיטאות, ודי בהונאה זו כדי לפסול את המודעות כפי שהן. יותר מכך: צוות הפרסום של גוגל היה צריך לתבוע את החברות הללו בגלל הפרת תנאי השימוש שלו, גרימת נזק לגולשים ופגיעה במוניטין מערכת הפרסום של גוגל.
במקביל לרשת רוצ'וויל, קיימים מספר אתרים המשתמשים במונח "תואר על בסיס נסיון חיים" (Life Experience Degrees). למעשה, מדובר בשם-קוד ל"תואר על בסיס כלום". אחד מן האתרים הרבים המשווקים תארים שכאלו (bestlifedegrees.com) מקשר לשלוש אוניברסיטאות מזויפות נוספות:
- "אוניברסיטת" רדינג בכתובת reddinguniversity.com
- "אוניברסיטת" גלנדייל בכתובת glendaleuniversity.com
- "אוניברסיטת" סאפילד בכתובת suffielduniversity.org
אתרים המתמחים בביקורת תארים מקצועית, מגלים כי רוב האוניברסיטאות המזויפות אינן מציגות לראווה סגל אקדמי כלשהו, סגל מנהלי בעל שמות, תמונות ומספרי טלפון, ואפילו לא כתובת פיזית של בניין המוסד. רוב הדומיינים של אתרי האוניברסיטאות המזויפות נקנו על ידי צדדים שלישיים (proxy), וקשה מאוד ליצור קשר עם צוות האוניברסיטה בלי לעבור דרך משיבונים, תמיכת דוא"ל בלתי-מזוהה או דרך גופים מתווכים. הכסף עצמו זורם, במקרה מסוים, אל גוף קיקיוני בשם "ספק שירותי חינוך" (educationsp.com), המסרב למסור את כתובתו הפיזית.
חברות המתמחות בשיווק תארים פיקטיביים מפעילות רשת שותפים (affiliates) עם עמלה של 20% על כל לקוח שהן מביאות. אם גולש משלם 500 דולר על תואר, השותף מקבל 100 דולר מיד. באתר alumnaservices.co.uk של חברת "דגרי אקספרס" (Degree Xpress) טוענים כי מדובר בתעשייה המגלגלת 500 מליון דולר בשנה.
בלי ספרים, בלי מבחנים
מלבד אתרים נועזים המציעים למכירה תארים מזויפים של כל מוסד בעולם (כמו למשל האתר nd-center.com), אפשר למצוא את שיא החוצפה בחיפוש אחר המונח "דיפלומה מזויפת", באנגלית. מיד מופיע אתר שיווקי חלקלק (phony-diplomas.com) המסביר מדוע אין צורך לקנות תואר מזויף "בלתי חוקי" כאשר יש תואר "חוקי" של רוצ'וויל. ארבעת טיעוני המכירה המרכזיים הם: "בלי ספרים! בלי מבחנים! בלי דמי כניסה! בלי שכר לימוד בכל סמסטר!". כך שאם מישהו מחפש בגוגל תואר מזויף, הוא יוכל למצוא אותו בקלות - גם בתוצאות הטבעיות וגם בקישורים הממומנים.תחום התארים המזויפים הפך כל כך מפוקפק ומחשיד, עד שאפילו אתרים מהוגנים-לכאורה, המספקים מידע מקיף על תעשיית התארים המזויפים (כמו למשל counterfeitdegrees.com) ונלחמים כנגד המוניטין הרע שיצא למונח "תארים מקוונים", מסתתרים למעשה מאחורי ארגונים שאינם קיימים במציאות (National Consumer Advocacy Commission). הדבר לא מוסיף למוניטין של תעשיית האתרים המקוונים הלגיטימית (להבדיל מזו המזוייפת).
רק חיפוש מדוקדק על הדומיין של האתר הרציני (שמכיל תוכן עשיר ביותר) מגלה כי מאחוריו עומד לא אחר מאשר אהרון וול (Aaron Wall), מקדם אתרים בינלאומי ידוע, ומחבר הספר seobook. מסתבר שכל מטרת קיום האתר היא לקדם את המונח "online degrees" דרך אתר מידע אחר (onlinedegrees.org) שהוא למעשה שותף עסקי של רשת elearners.com העולמית, המשווקת תארים חוקיים ברשת.
לסיכום, לדעת כותב שורות אלו, טוב יעשו בגוגל אם יקפידו יותר על זהות האתרים המפרסמים תארים אקדמיים למכירה המגיעים לבית הלקוח תוך ימים ספורים. המצב הנוכחי אינו משביע רצון.
המאמר פורסם במקור בבלוג חופש החיפוש ובגיליון נובמבר של PC Magazine. לרכישת מנוי .
לפנייה לכתב/ת 
730 מכללות ואוניברסיטאות פיקטיביות פועלות באינטרנט (אילוסטרציה)
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
