נולד לרקוד

אחרי ארתור אסטמן, רקדן להקת המחול הקיבוצית שהגיע לגמר בתוכנית הריאליטי המרקדת של "קשת", "נולד לרקוד", תציע זכיינית ערוץ 2 לצופיה בתוכנית החדשה "מלחמת העולמות", שתעלה לאוויר בסוף דצמבר, היכרות עם רקדן מרתק לא פחות. קוראים לו איביצה באגו, ובגיל 23 הביוגרפיה שלו יכולה למלא בקלות רב מכר עב כרס.

באגו. "לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, וזה רעיון לא רע" (צילום: Jason harris)

באגו נולד בעיר קנין שבקרואטיה, שש שנים לפני פרוץ המלחמה, וגדל בזגרב. ילד ספורטיבי שהפך למתעמל מקצועי ובמשך שנים החזיק בתואר אלוף קרואטיה בהתעמלות קרקע וקפיצה במוט.

בתחרות אליפות העולם בהתעמלות קרקע אמנותית לגברים שנערכה בטהרן, הגיע באגו למקום השלישי אבל מאוחר יותר, בעקבות תאונת אימונים ולאחריה תהליך החלמה ממושך, החליט לנסות את מזלו בתוכנית ריאליטי שהצטלמה באותה תקופה בקרואטיה.

"לא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם עצמי וזה נראה לי רעיון לא רע", הוא אומר, "מעולם לא רקדתי קודם לכן. הייתי ספורטאי. היום אני חושב שכנראה תמיד היתה בי את האהבה לבמה". בקרואטיה, לדבריו, אין מסורת של מחול מודרני ותוכנית הריאליטי בה השתתף עסקה במחזות זמר. "הייתי די מפורסם", הוא אומר. כשהתוכנית הסתיימה, באגו הצטרף לתיאטרון מוזיקלי בזגרב ושיחק במחזות זמר רבים בהם "אאידה", "היפה והחיה", "שיקגו" ו"בילי אליוט". הוא יכול היה להמשיך בזה עוד שנים ארוכות אילולא יד המקרה התערבה והנחיתה אותו בישראל.

אין לי מה להפסיד

זה התחיל בהודעת אימייל שקיבל יום בהיר אחד, בין החזרות האינטנסיביות בתיאטרון לשיעור פיתוח קול. "חבר סיפר לי על אודישנים שמתקיימים באותו יום ללהקה של ענבל פינטו שהיתה בסיור בקרואטיה. חשבתי שאין לי מה להפסיד".

שמעת לפני כן על להקת ענבל פינטו?

"ממש לא. עד אז לא ידעתי שמחול מודרני קיים בכלל. החלטתי לנסות, וכשהגעתי לאודישנים גיליתי להפתעתי שאני לבד. הייתי בהלם. עשינו כמה תרגילים, שאלו אותי שאלות. ענבל הזמינה אותי לראות את "אויסטר" באותו ערב ופשוט נדהמתי. לא האמנתי שהם רוצים אותי אחרי מה שראיתי על הבמה. הייתי משוכנע שאני הולך להביך את עצמי".

באגו על הבמה. "הייתי בטוח שאני הולך להביך את עצמי" (צילום: פרי מנדלבוים)

היה קשה לעזוב את החיים הקודמים שלך?

"לא חשבתי שאני חותך את עצמי מכל החיים שהיו לי אז. עזבתי את העבודה בתיאטרון, אמרתי שלום להתעמלות, ארזתי והלכתי. אמרתי לעצמי שאמשיך להתעמל בישראל, וזה לא קרה".

אתה מצטער על זה?

"כן. האמנתי שאעשה את זה עד היום שבו לא אוכל להמשיך ללכת. אבל איכשהו סדר העדיפויות שלך משתנה. אבל עכשיו אני יותר פתוח, יותר קל לי לבטא את עצמי ויש לי יותר מילים בגוף. אני מרגיש שאני מרשה לעצמי להיות יותר נגיש. זה פתח אותי".

ביטוי אישי

כמעט שלוש שנים הוא בארץ. שנתיים מהן בלהקתם של פינטו ופולק ובשנה האחרונה הוא רוקד בלהקת "ורטיגו" של נעה ורטהיים ועדי שעל. "אהבתי את הלהקה של פינטו, אבל רציתי להתנסות גם בדברים אחרים", הוא אומר. "הביטוי האישי של הרקדנים חשוב בתהליך היצירה ב'ורטיגו'. אהבתי את הרעיון שדעתי חשובה, שיהיה לי מה לתרום ליצירה".

אתה משתעמם בקלות?

"לא. אני לומד מהר. זה יתרון וחיסרון. אם כוריאוגרף לא שומר אותי במצב של עשייה מתמדת, במתח, אני נרדם".

"לא הייתי מגיע לכל המקומות האלה בלי המחול"

בקיבוץ נתיב הל"ה, שם הוקם הכפר האקולוגי של להקת "ורטיגו", באגו מרגיש שמצא מנוחה. הוא אוהב את הלהקה, המקום והאנשים שם. לפני חודש הוא הופיע עם "ורטיגו" בקרואטיה, וההתרגשות סביב ההגעה למולדת היתה אדירה. "אבא שלי הגיע לשם. הייתי בהלם. הוא היה מאוד גאה למרות שבשבילו מחול מודרני הוא אבסטרקט. בכלל, אני חושב שלכולם היה מוזר לראות אותי שם לא כמתעמל".

מה הכי ריגש אותך בחזרה הביתה?

"זו היתה הפעם הראשונה שהם ראו אותי רוקד. אבא שלי לא כל כך הבין מה הוא רואה אבל אחותי, שרוקדת גם כן והגיעה, ידעה להעריך את ההופעה. אנחנו מאוד קרובים. כשהיא נולדה, למעשה אני גידלתי אותה. הייתי בן תשע, אבא יצא למלחמה ואמא, שהיתה מעצבת בגדים, נאלצה לעבוד בעבודות שונות כדי לפרנס אותנו. אני עבדתי בניקיון רצפות במספרה, כדי שאוכל להביא עוד כסף הביתה. בכסף שהייתי מרוויח קניתי לי ולאחותי אוכל. היה לה קשה כשעזבתי".

אתה סוחב את הילדות שלך? היא השפיעה עליך?

"אני משער שיש לזה השפעה. מגיל קטן החזקתי את המשפחה שלי ועדיין יש לי את הצורך 'לארגן אנשים'. נולדתי בעיר שבה המלחמה החלה. אני עובר ממלחמה למלחמה. אני משער שהילדות שלי חיזקה אותי".

נולד להתחרות

אז עכשיו הוא פה, ובחודשים הקרובים הוא ינסה לתמרן בין החזרות והמופעים של "ורטיגו" לצילומי תוכנית הריאליטי. ההבנה שבה התקבלה החלטתו להשתתף בתוכנית בלהקת המחול ריגשה אותו וחיזקה את תחושת השייכות שלו. "חשבתי שיעיפו אותי, אבל הלכו עם הבחירה שלי ואני מודה להם על זה, אני לא אוותר על הלהקה".

מה הציפיות שלך מהתוכנית?

"הו אלוהים, אני לא יודע. זה מוזר. כמובן שאני רוצה לנצח. אחרי הכל אני ספורטאי והקטע התחרותי הוא חלק ממני, אבל זה לא הדבר המרכזי. אני פשוט רוצה להיות שם".

ב"מלחמת העולמות", יתחרה באגו בנבחרת רקדני המחול המודרני, למרות שיכול היה בקלות להשתלב גם בקבוצה שמורכבת מרקדני היפ הופ. "הם לא ידעו איפה לשים אותי", הוא אומר, "בחרתי את המחול המודרני כי אפשר לבטא דרכו הרבה יותר רגשות".

באגו. לא מגביל את עצמו להגדרה אחת (צילום: ערן בר-און)

שמות השופטים וראשי הקבוצות - דוד דביר, אונה הולברוק, עידו תדמור ומיכל אמדורסקי, לא אומרים לו דבר כרגע.

הוא פשוט לא רואה טלוויזיה. "אני גר במערה", הוא צוחק, "אין לי טלוויזיה. אני לא ממש אוהב תקשורת. אני בעיקר גולש באינטרנט". לאודישנים הוא הגיע לאחר שאנשי התוכנית פנו אליו. "הם היו מאוד מהנים", הוא מספר, "מעולם לא קיבלתי כל כך הרבה מחמאות ביום אחד". באשר לחשיפה הקרבה ובאה הוא אומר "אני לא מתייחס לזה כ'דרך לכוכבות'. אני חושב ומקווה שזה יפתח לי דלתות למקומות אחרים".

אתה מגדיר את עצמך כרקדן?

"כן. אבל אני יכול לעשות עוד הרבה מאוד דברים. אני לא מגביל את עצמי להגדרה אחת". והוא צודק. האיש שאמר לא ל-"Cirque Du Soleil" ("אני חושב שהם מדהימים, אבל זה לא הייעוד שלי"), עבר מקריירה ספורטיבית לקריירת מחול ופתח לאחרונה גם בקריירת דוגמנות שכללה צילומים להפקות אופנה של "דיזל" ו"רנואר" דרך סוכנות הדוגמנים של הצלם איתן טל.

אתה שמח בחלקך?

"כן. אני בריא. אני כל הזמן במסעות גילויים. זה נעים לחיות בסקרנות. אם אמות, לפחות אמות סקרן. לא שאני מתכנן למות בקרוב".

מה המשפחה חושבת על מסעות הגילויים שלך?

"אמא שלי תומכת בי. לפעמים היא אומרת לי שאני אידיוט ושאחזור כבר הביתה, אבל היא מבינה שאני צריך לעבור את החיים בדרכי שלי. היא יודעת שאחזור הביתה, כי אני קרואטי, ובסופו של דבר בית יש רק אחד".