קנדה: מפעל חוקי שהסריח ישלם פיצויים לשכנים

בית המשפט העליון של קנדה פסק כי ניתן לדרוש ממפעלי תעשיה לשלם פיצויים אם הם פולטים לאוויר ריחות בלתי נעימים גם אם הגזים הנפלטים עומדים בכל התקנים הקבועים בחוק מבחינת סוג וכמות.

שופטי בית המשפט פסקו פה אחד בתיק סבוך שניהלו תושבים מהעיר בופורט נגד מפעל מלט סמוך. התושבים הגישו בשנת 1993 תביעה ייצוגית נגד המפעל, בטענה שהוא פולט לאוויר אפר שמתפזר על פני שטח רחב, וגם ריח ורעש שגורמים לירידת ערך בתיהם. המפעל נסגר לבסוף ב-1997 אך גם לאחר מכן המשיך המשפט להתנהל.

כלי תקשורת בקנדה דיווחו כי בית המשפט זיכה את המפעל מאשמה במקרה זה, אך אישרר את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר - בית המשפט העליון של מחוז קוויבק - שפסק כי עליו לשלם בכל זאת פיצויים בסך 15 מיליון דולר לתושבים בגין "הפרעה מוגזמת".

הסוגיה שעלתה לדיון העקרוני הייתה האם ניתן לדרוש פיצויים ממפעל גם אם עמד בכל התקנים והתקנות - במלים אחרות האם יש חבות גם ללא אשמה. בית המשפט פסק כי המבחן במקרה זה נסוב סביב השאלה האם המפעל הפולט פועל באופן לא תקין בעיני האדם הסביר - ומצא שכך הם פני הדברים.

ארגוני סביבה שיבחו את ההחלטה ואמרו כי מדובר בניצחון משמעותי שיחזק את מעמדם של אזרחים הנאבקים במפעלים מזהמים, שנעזרים בסוללות של עורכי דין מנוסים בעוד הם יוצרים מפגעים בלתי נסבלים. "... כעת למפעלים יהיה תמריץ לשפר את התנהלותם כדי שלא ייתבעו על ידי שכניהם", אמר וויל איימוס, משפטן מומחה מהקליניקה למשפט סביבתי באוניברסיטת אוטווה.

בבית המשפט אמרו פרקליטי המפעל כי בין 1991 ל-1995 השקיעו 8 מיליון דולר בשידרוג הציוד לטיפול באבק, אך בכל זאת הודו כי "למרות שהשתמשו בציוד החדיש ביותר לטיפול באבק ואפר, ועמדו באופן קפדני בכל התקנים והתקנות הקיימים, נגרמה הטרדה לשכנים כתוצאה מפעילות המפעל". עוד אמרו נציגי המפעל כי אפיק זה של חבות ללא אשמה יהיה בעל השלכות מרחיקות לכת עבור המגזר התעשייתי בקנדה, ועלול לגרום לגל של תביעות שיסבכו מפעלים בתביעות משפטיות ארוכות ויקרות.