למה אנחנו מזייפות אורגזמה?
התשובה: כדי לא לפגוע בבני הזוג שלנו. מתברר שנעדיף לוותר על ההנאה ממין, העיקר שהגבר שלנו לא יחשוד, חלילה, שהוא לא המאהב הכי טוב שיש. איך בדיוק אנחנו מסרסות את עצמנו (ולמה כדאי לנו להפסיק עם זה, ומהר) - בכתבה שלפניכם
והרי החדשות: אנחנו, הנשים, לא מאפשרות לעצמנו ליהנות מהעובדה שאנחנו יצורים מיניים. אנחנו מדחיקות את המיניות שלנו - החל מהדחף המיני עצמו, וכלה בביטויים שלו. ולמה אנחנו עושות את זה? כמובן, למען גברים. אנחנו חוששות לפגוע ברגשות הגבר שלנו ולרסק את האגו הזכרי שלו, בכך שניתן לו, חלילה, הרגשה שהוא לא עושה את זה הכי טוב שאפשר.
שרי לביא, סקסולוגית במרכז לרפואה מינית, "שיבא - קלאס קליניק" ושירותי בריאות כללית: “אנחנו מצמצמות את ביטוי הצרכים שלנו בעיקר בגלל צורך אימהי לגונן על בן הזוג ולעודד אותו. מדובר באינסטינקט בריא כשלעצמו, כי ההתנהלות המינית של הגבר היא נבואה שמגשימה את עצמה. אם את נותנת לו תחושה שהוא מאכזב, הוא ימשיך לאכזב וגם יעמיק בכיוון. אם הוא מרגיש שהוא מספק ומענג, הוא ישתדל עוד יותר. אלא שמרוב רצון לגונן, אנחנו פוגעות לעתים קרובות במיניות ובהנאה של עצמנו.”
מרשה אלנטק, מטפלת זוגית ומינית מכרמיאל, מוסיפה: "האישה מסרסת את צרכיה מתוך צורך נרקיסיסטי להרגיש 'אישה טובה,' ולשמור על הגבר שלה. היא משתמשת בשקרים לבנים כדי לרצות את הגבר. היא לא ממש משקרת, רק לא אומרת את כל האמת. זה גורם לה להרגיש טוב יותר עם עצמה והיא גם לא לוקחת סיכונים. אבל כדי להתפתח ולהעמיק את האינטימיות הזוגית והמינית, צריך לגלות אומץ ולהגיד את האמת, גם אם היא מכאיבה לפעמים".
נועה הריס, יועצת למיניות האדם, מציעה הסבר אחר: “לא אנחנו מסרסות את עצמנו, אלא החברה מסרסת אותנו! גם כיום, בעידן של שוויון בין המינים כביכול, עדיין אישה מינית נחשבת ל'שרמוטה' ול'נימפומנית.' על גבר שרוצה הרבה סקס לא יגידו שהוא 'נימפומן' ולא יטילו עליו סטיגמות. גם כיום, בגלל המסרים החברתיים, האישה לא תשאל את עצמה: למה אני זקוקה כדי לגמור, אלא: איך אני אספק את בן הזוג שלי, כי זה מה שהופך אותי לאישה ראויה". ומה אנחנו עושות במסגרת הסירוס העצמי הוולונטרי הזה? אנחנו חרוצות מאוד בתחום הזה. למשל...
אנחנו לא אומרות מה עושה לנו טוב
“נשים רבות לא מגלות לבן הזוג שלהן את האמת הבסיסית - שהחדירה לא מספיקה להן, שהן זקוקות לגירוי הרבה יותר מושקע בדגדגן, שהן רוצות יותר מין אוראלי," אומרת שרי לביא. “הן מתביישות לבקש, או שהן מרחמות על הגבר: מסכן, כמה הוא יטרח בשבילי, הרי לוקח לי המון זמן לג מור... גברים ימשיכו לא להבין אם בת הזוג לא תעז להביע את מה שטוב בשבילה.”
מזייפות אורגזמה כי "לא נעים"
יש נשים שיגידו שזיוף אורגזמה, מדי פעם, זה לא מזיק ואפילו מועיל: כמו אמירת תודה למישהו שאת אוהבת, שקנה לך מתנה שלא מוצאת חן בעינייך. המסכן חשב עלייך, חיפש, התאמץ, אבל מה לעשות – לא קלע לטעמך. אז מה, לא תתני לו הרגשה טובה?
מרשה אלנטק מתנגדת נחרצות לגישה הזאת. לדעתה, אין מקום לזיוף, אפילו לא בתור שקר קטנטן ולבנבן למען הגבר. “האורגזמה שלנו היא לא מתנה שאנחנו נותנות לגבר שלנו," מדגישה אלנטק, "זוהי חוויה ששייכת רק לנו. מאהב טוב הוא לא מי שמביא אותך לאורגזמה, אלא מי שיודע לחוש אותך, ומתאים את עצמו לתדרים שלך. אם תמשיכי לעשות לו הצגה מדי פעם, רק כדי לרצות אותו, די מהר תגידי לעצמך: אוף, אין לי חשק להתחיל בכלל, כי אין לי כוח לעשות לו שוב את השואו הזה בסוף".
אסור לי לרצות סקס יותר ממנו
שלוש המומחיות שלנו נתקלות לעתים קרובות בעבודתן בנשים שרוצות סקס יותר מבני הזוג שלהן - כלומר, יותר פעמים בשבוע, לזמן ממושך יותר, ובתנוחות מגוונות יותר. “האישה פוחדת להעליב ולהגיד שהיא רוצה סקס יותר מהגבר שלה," אומרת נועה הריס. “הרי תכנתו אותה שהיא חייבת להאדיר את המיניות שלו. היא תעשה הכל כדי שהוא יאהב אותה, כולל לשדר לו שהיא מסופקת, אף שהיא לא. אבל בואו נחשוב רגע: גישה כזאת מעמידה את הגבר במקום נמוך מאוד, כאילו הוא כל כך חלש, שאינו מסוגל לעמוד מול האמת והעובדות. זו גישה שחייבת להשתנות".
אני לא מנבלת את הפה (וגם לא צופה בפורנוגרפיה)
שרי לביא: “יש נשים שדיבור סקסי, אפילו 'מלוכלך,' יכול לגרות אותן ולהגביר את הנאתן. אבל הן סוכרות את פיהן בזמן הסקס, מתוך פחד שהגבר שלהן יחשוב שהן זולות, לא מהוגנות. בכך הן מוותרות על עוד אמצעי שיכול היה לעזור להן להתגרות, ואולי להגיע לאורגזמה. באותה מידה, יש נשים שלא ירשו לעצמן לראות סרטים ארוטיים או פורנוגרפיים. הן אפילו לא יודו שהן מעוניינות לצפות בחומר כזה." גם כאן, אותן נשים חוששות להצטייר כ"זולות" בעיני בן זוגן, ויש לכך גם סיבה נוספת: "הן חושבות שבן הזוג שלהן ירגיש מאוים מכך שהן נהנות לראות גבר עם 'ציוד' ו'יכולת' הרבה יותר טובים", אומרת לביא.
פנטזיה זה פשע
“לגלגל בראש פנטזיה מינית מעוררת, זה כמעט תנאי אצל האישה כדי שהיא תוכל להשתחרר, להתעורר מינית, ובעזרת גירוי מתאים להגיע לאורגזמה,” אומרת שרי לביא. “יש כמה פנטזיות מדליקות מאוד, כמו למשל מין כוחני, או מין רב משתתפים - גם כשאין לאישה כל כוונה לממש את תוכן הפנטזיה במציאות. עם זאת, הרבה מאוד נשים מצנזרות אפילו את מה שקורה להן בתוך הראש, מחשש שהן 'בוגדות' בבן הזוג בכך שהן מרשות לעצמן לפנטז על משהו שונה. על אחת כמה וכמה, שהן מפחדות לשתף את בן הזוג בתוכן הפנטזיות. הוויתור על ההשתוללות המחשבתית הפרטית פוגע בהנאת האישה, ובגדול".
רוצה ויברטור, אבל פוחדת
לפי סקר הסקס הגדול של "לאשה" קרוב ל-15 אחוז מהנשים היו רוצות לקנות לעצמן ויברטור ולנסות להשתמש בו, אבל לא עושות זאת. למה? מתוך התחשבות בבן הזוג. לדברי מנכ"ל רשת חנויות אבזרי המין "המרכז להסברת מיניות האדם," מי שמונע מהאישה לקנות לעצמה ויברטור הוא, לעתים קרובות, הגבר הפרטי שלה. “הם באים יחד לחנות," הוא מספר, "האישה אומרת בהיסוס שהייתה רוצה אבזר מסוים, אבל הגבר מתעלם מהבקשה. לגבר קשה לעכל את הרעיון שמשהו אחר מלבד הפין שלו יגרום לבת הזוג הנאה, למרות שהוויברטור יכול לתת לדגדגן גירוי שאני, כגבר, לא אצליח לתת גם אם אתאמץ שעתיים. האישה מפסידה את ההנאה שלה, כי היא חושבת על הגבר ולא על עצמה."
אז מה עושים?
"לא קל להכניס שינוי בתפיסת המיניות שלנו," אומרת מרשה אלנטק. "את כאישה חייבת לגייס את כל האומץ שלך, ולהגיד לבן זוגך מה את אוהבת ומה את רוצה. בלי האשמות, אבל גם בלי לוותר. עם התמדה ונחישות, אפשר לשנות דפוסים של התנהלות מינית זוגית. כשלא מצליחים לבד, רצוי לפנות לטיפול מיני."
ואילו נועה הריס חושבת דווקא ש"הפתרון להעלאת הדימוי המיני של האישה צריך לבוא מחינוך נכון, והחינוך הזה צריך להתחיל מוקדם מאוד, בגיל הגן למשל." כלומר, תוך שניים-שלושה דורות, לא נתבייש יותר במיניות שלנו. טוב שיש למה לחכות.
- הכתבה המלאה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"
- הקליקו כאן כדי לגלות מה מחכה לכם בגיליון השבוע של "לאשה"
- הקליקו כאן כדי לגלות מה מחכה לכם בגיליון השבוע של "לאשה"
