תוצאות מבחני המיצ"ב: "מדיניות כושלת של שנים"

התוצאות העגומות של מבחני המיצ"ב, שהתפרסמו אתמול (יום ג'), לא הפתיעו את מי שמעורה במערכת החינוך. יש הטוענים כי מדובר בכשל מתמשך של המערכת ויש שמדגישים את הדרוש שיפור מיידי - ואומרים שיש לעבוד בראש ובראשונה על תדמית המורה. שרת החינוך מפנה אצבע מאשימה למורים, שמצדם מחזירים מלחמה שערה.

"תוצאות מבחני המיצ"ב והמבחנים הבין-לאומיים מצביעים על מחדל מתמשך של מערכת החינוך בישראל", סבור הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת "הכל חינוך". לדבריו, "לא מדובר בכישלון של שר זה או אחר, כי אם במדיניות כושלת לאורך שנים.

 בתוך בתי הספר נמצאים גם מורים מצטיינים, אך אין די בהם. מדינת ישראל חייבת להכריז על תוכנית ארוכת טווח, מגובה בתקציב רב שנתי, מלווה בחקיקה שבסופה תחזיר את מדינת ישראל למקומה הטבעי במדרג המדינות התרבותיות בעולם".

בדומה ליו"ר ארגון המורים רן ארז, שקרא לראש הממשלה אהוד אולמרט, להכריז על מצב חירום לאומי ולהקים קבינט חינוכי, הרי שגם תנועת "הכל חינוך" גורסת כי על ישראל להכריז על תוכנית לאומית, שבאמצעותה יגויסו מיטב הכוחות הצעירים למערכת החינוך. "יש להקצות משאבים רבים לצמצום הפערים בין אוכלוסיות מבוססות לאוכלוסיות מוחלשות ולהוביל לשיפור איכות הניהול", אמר הרב פירון.

במסיבת עיתונאים, בה הוצגו הנתונים המדאיגים, אמרה שרת החינוך, יולי תמיר, כי שני גורמים מרכזיים הובילו להישגים האומללים ושניהם קשורים במורים. האחד, שביתת המורים הארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל והשני - איכות המורים.

את מורי חטיבות הביניים דבריה של תמיר הרגיזו מאוד והזכירו נשכחות - התבטאויותיה של שרת החינוך הקודמת לימור לבנת ומנכ"לית משרדה רונית תירוש, שאמרו כי "המורים שחוקים ויש להחליפם".

תמי חנוני, מורה לגיאוגרפיה בחטיבת ביניים בבית שמש, מלמדת זה 16 שנים ובעלת תואר שני. לדבריה, טענת תמיר לגבי ההשתלמויות והאשמה בתוצאות המיצ"ב, מרתיחות: "בכל פעם שמשרד החינוך לא יכול להסביר את הכישלונות שלו הם מפנים אצבע מאשימה למורים שהופכים לשק החבטות. מה שעשתה יולי תמיר הוא דבר חמור ביותר, כי זה יפגע עוד יותר במעמד המורה ובסמכותו. זה דבר שההורים והתלמידים ישתמשו בו נגד המורים.

"אני רוצה לחשוב שהאמירה של יולי היא פליטת פה. אני לא מאמינה ששרת חינוך יכולה לדבר ככה", הוסיפה חנוני. "הבעיה היא לא בהשתלמות המורים אלא בהיעדר סמכות למורים. אולי אם תמיר תיכנס לבתי ספר ותראה איזו אלימות קשה מפגינים התלמידים כלפי מורים היא תבין שהבעיה היא אחרת.

"אני בעלת תואר שני ביהדות, אני לא צריכה ללמוד יותר ממה שיש לי כבר. 16 שנים אני בהוראה ובכל פעם לומדת משהו אחר ביום החופשי שלי, פעם מגדר, פעם התמחות בגיאוגרפיה. עולמי אינו צר כעולם הנמלה. אני לומדת בלי קשר לגמול ההשתלמות כי ככה הם מורים, הם לומדים כי כדי להיכנס לכיתה צריך להיות מעודכן", אמרה חנוני.

ההוראה כמקצוע אטרקטיבי

מי שמחזקת את דברי השרה תמיר היא נשיאת מכללת הדסה, המכשירה אנשי היי-טק להוראה, פרופ' נאוה בן צבי. לדבריה, יש לחזק את תדמית המורה ולשווק אותו: "יש משבר נוראי בחינוך. זו הזדמנות נהדרת להסתכל ולראות מה אפשר לעשות אחרת. לא ייתכן שלא ניתן כבוד למורה, למקצוע ההוראה.

"יש בעיה במכללות להכשרת מורים, כי אנשים לא באים - מפני שהם לא תופסים את ההוראה כמקצוע אטרקטיבי. צריך לחשוב איך לשווק את מערכת ההוראה, לבדוק מי מגיע ללמוד, איך קולטים מורים חדשים".

במקביל, מכחישים במשרד החינוך כי תלמידי ישראל עמדו בשנות ה-60 בראש הדירוג במבחנים הבינלאומיים. "אין שום עדות לכך שישראל היתה מעצמה בתחום המבחנים הבינלאומיים", בישרה השרה תמיר. לדבריה, "רק עשרת בתי הספר המצטיינים בישראל, של דוברי עברית בלבד נבחנו באותן שנים. גם היום, אם תבחנו את עשרת בתי הספר הטובים בארץ, נהיה במקום הראשון".

ד"ר חנה בר-ישי, כלכלנית בנושא חינוך מהמרכז ללימודים אקדמיים, אמרה: "זה שהמורים אשמים וגם לא צריך להוסיף כסף למערכת, כי התקציב מאוד גבוה. המערכת כרגע בלתי אפשרית, מלאה בפרדוקסים ולא יודעת לחלק נכון את הכסף. צריך להעביר יותר כספים לשכבות החלשות. הבעיה אינה טמונה בציונים עצמם ובהישגים - אלא בפערים".