אקוודור נהפכה חדלת פירעון - פעם שנייה בעשור

"אכן, המדינה נכנסה למצב של חדלות פירעון" - כך הודיע אתמול (ו') נשיא אקוודור, רפאל קוריאה.

תהליך הגעת המדינה למצב של חדלות פרעון הואץ בעקבות המשבר הכלכלי, שהוריד באופן דרמטי את הביקוש לנפט - מוצר הייצוא המוביל של המדינה.

אקוודור, שהגיעה למצב של חדלות פרעון ב-1999, חייבת למחזיקי אגרות החוב שלה 10 מיליארד דולר. בתוך כך הודיע הנשיא, בעל תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת אילינוי שבארה"ב: "לא אקריב את תקציבי הבריאות והחינוך של ארצי לשם תשלום החובות".

סך חובותיה החיצוניים של אקוודור שווה ל-21% מהתמ"ג השנתי - 44 מיליארד דולר בשנה החולפת. החוב של ארגנטינה, לשם השוואה, היה שווה ל-150% מהתמ"ג שלה כאשר הגיעה לחדלות פרעון ב-2001.

משבר אמיתי, או פוליטי?

60% מהייצוא של אקוודור הוא נפט, ומחירו צנח ב-70% מאז השיא שאליו הגיע ביולי השנה - 145 דולר לחבית. על פי נתוני הבנק המרכזי של אקוודור, למדינה יתרות מזומן בהיקף של 5.6 מיליארד דולר. מקורות בשוק ההון באקוודור מעריכים כי מדובר במשבר פוליטי, וכי הממשלה יכולה, אם תרצה, לשלם את חובותיה, שכן תשלומי הריבית בשבוע הבא מסתכמים רק ב-0.8% מהתמ"ג.

בראשית יולי השנה השתלטה ממשלת אקוודור על כמה תחנות טלוויזיה ועל כ-200 בתי עסק, בשל חובות הנובעים מנפילת בנקים בשנות ה-90. שר האוצר, פאוסטו אורטיס, התפטר שעות ספורות לאחר ההשתלטות.

סוכנות ממשלתית המגנה על נכסי מפקידים בבנקים כושלים השתלטה אז על משרדי תחנות הטלוויזיה TC Television ו-Gamavision בפשיטות בגיבוי עשרות שוטרים. הסוכנות השתלטה גם על נכסים של קבוצת Grupo Isaias, ובהם עסקי ביטוח, חקלאות, בנייה ונדל"ן, הקשורים לכאורה לבנקאים המואשמים במעילה בכספים שנמלטו לארה"ב.

רקע: כלכלת אקוודור

במשך מאות שנים התבססה כלכלת אקוודור על חקלאות, כמעט ללא כל פיתוח. סביב עיר הנמל והמסחר גוּאַיַקיל התפתחה מעט תעשייה זעירה. החל ב-1965 חוקקה הממשלה חוקים לעידוד תעשייתי, ובמדינה הוקמו תעשיות שונות, ובהן מזון; טקסטיל; כימיקלים; מוצרי חשמל; ופרמצבטיקה.

ב-1970 החלה אקוודור להפיק נפט והכלכלה צמחה במהירות. תשתיות; בניין; תעשיות השקייה; חינוך; בריאות; תחבורה ואנרגיה הם חלק מהענפים שזכו לשגשוג עקב כך.

השגשוג הביא גם לתהליכי הגירה ועיור מואצים מהאנדים לשפלת החוף. למרות הצמיחה המהירה, נותרו הילידים באנדים מנותקים מההתפתחות הכלכלית ומצבם רק החמיר.

 פגיעתו של אל ניניו וקריסת מחירי הנפט בשווקי העולם ב-1998-1997, כמו גם סדרה של משברים פוליטיים, גרמו לבריחת הון מהמדינה ולעצירת ההשקעות. המגזר הבנקאי קרס והמטבע המקומי, סוקרה, פוחת במהירות. כ-600 אלף אזרחים (כ-5% מהאוכלוסייה) עזבו את המדינה, בעיקר לארה"ב ואירופה.

במרס 2001 החילה הממשלה תוכנית דולריזציה והחליפה את המטבע המקומי. בעקבות ביקורת חריפה של קרן המטבע הבינלאומית על כישלונה של ממשלת אקוודור בניהול הכלכלה, נחקקו ב-2002 חוקים תקציביים רב-שנתיים המגדירים יעדי אינפלציה, קיצוצי שכר במגזר הציבורי, ריסון תקציבי, והקטנת החוב החיצוני. הצעדים החריפים עוררו התנגדות ומחלוקת ציבורית.