דרמה משפטית
התחוללה מאז אמש, סביב שחרורם של 250 אסירים פלסטינים. רק הבוקר (יום ב') נתן בג"ץ "אור ירוק" למהלך, שאושר בממשלה
לבקשתו של אולמרט, כמחווה לנשיא הפלסטיני לרגל חג הקורבן. משירות בתי הסוהר נמסר שהאסירים ישוחררו היום ב-12:00 בצהריים.
זה החל בעתירה של משל"ט - המכון המשפטי לחקר טרור וסיוע לנפגעיו - והמועצה האזורית גוש עציון. העותרים תקפו את מדיניות המחוות שנוקטת הממשלה ואת תהליך קבלת ההחלטות בנושא. כן נטען כי נפלו פגמים בהליך שחרורם מהכלא של כמה מהאסירים.
הדילמה המשפטית הונחה לפתחו של השופט אליקים רובינשטיין. בשלב ראשון הוא הורה למדינה להשיב בתוך 21 יום לטענות העותרים, אולם נמנע מלהוציא צו נגד שחרור האסירים - ואף תקף את העיתוי המאוחר שבו הוגשה העתירה.
| אבו מאזן: |
|
| "רק את כל האסירים" / רועי נחמיאס |
|
בנאום שנשא במכה הזכיר הנשיא הפלסטיני כי בבתי הכלא בישראל נמצאים 11 אלף אסירים - ובלי שחרורם לא יהיה פתרון לסכסוך. בנוסף, המשיך לתקוף את החמאס |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
אלא שאז ערערו העותרים על החלטתו, וטענו כי לא הם שאחראים לעיכוב - שכן מיד לאחר קבלת שמותיהם של המועמדים לשחרור ממשרד המשפטים, הגישו את העתירה.
בנוסף הזכירו העותרים, באמצעות עו"ד זאב דסברג, כי אבו-מאזן הוא שדחה את שחרורם
של האסירים בשבוע - "ולכן רק הגיוני הוא שאלו שמייצגים את האינטרס של אזרחי ישראל ישמיעו את טענותיהם בבית-המשפט, גם אם הדבר יעכב את שחרור המחבלים".
השופט רובינשטיין השתכנע. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet,
הוא הורה למדינה להשיב לעתירה עד רבע לשמונה הבוקר - יום השחרור עצמו - ובינתיים הוציא צו ביניים: "לא תיעשה ההעברה עצמה בטרם החלטה", פסק.
בתגובתה כתבה המדינה כי דין העתירה להידחות, הן בשל השיהוי הרב בהגשתה, הן מכיוון שעתירה דומה נגד ההחלטה נדחתה, וכן משום שבית המשפט לא נוהג להתערב בהחלטות מדיניות של הממשלה.
לדברי הפרקליטות העתירה הוגשה יום אחד לפני השחרור, "ללא כל הסבר לאיחור", כאשר ההכנות לצעד כבר בשלבים מתקדמים ביותר, הן מבחינה משפטית והן מבחינת ריכוז האסירים.
לדברי הפרקליטות, בבקשה החוזרת לצו הביניים עלו טענות חדשות שכבר נמסרו להן תשובות - וכן שהטענות נגד הקריטריונים לשחרור מוכרות וידועות, ואין בהן דבר שלא נענה בעבר על-ידי בית המשפט.
בפרקליטות אף ציינו כי אם לא יתבצע שחרור האסירים, עלולה החלטה זו לפגוע באבו מאזן וביחסים מול הפלסטינים שכלפיהם התחייבה המדינה. "מטרת השחרור מהווה מחווה לחג הקורבן וכל דחייה או ריחוק מתאריך זה תפגע במטרה העיקרית", נטען.
