מבויז לגברים
ההצלחה המזהירה של האלבום החדש של "טייק דאת" שלחה את אילת יגיל למסע נוסטלגי בין להיטים מלאי הורמונים, הומואים משפיעים ותספורות שיש צורך להתחרט עליהן
בסוף 2008, כנגד כל הסיכויים, טייק דאת המחודשת שוברת שיאים. אלבומה "Circus" (שיצא במקביל לאלבום של בריטני ספירס, הנושא את אותו השם) נמצא כבר שבועיים בפסגת מצעדי המכירות הבריטיים ומסתמן כאחד האלבומים הנמכרים ביותר של 2008.
טייק דאת. כוחם של הגעגועים
"Circus" הוא האלבום השני של טייק דאת מאז הקאמבק המזהיר שלה. בתום שתיקה ארוכה, במהלכה הוציאו חברי הלהקה אלבומי סולו שהצליחו יותר (רובי וויליאמס) ופחות (מארק אוון), החליטו החברים, מינוס וויליאמס, לבדוק את הקרקע אם בשלו התנאים לקאמבק. אחרי שהוציאו אוסף להיטים מצליח ובטלוויזיה שודר סרט תיעודי עליהם, שזכה ל-7 מיליון צופים, הם ראו כי טוב. ב-2006 הוציאה הלהקה את "Beautiful World", אלבום הקאמבק שנמכר בתוך חודש במיליון וחצי עותקים. סינגל הבכורה מתוכו, "Patience" הגיע למקום הראשון ואף זיכה את הלהקה בפרס הבריטס.
טייק דאת היא רק אחת מגל להקות הבנים של הניינטיז שחזרו בשנתיים האחרונות, ביניהן "ניו קידס און דה בלוק", "בויזון", "בקסטריט בויז" ותאומתן הנשית "ספייס גירלז". אך טייק דאת היא ללא ספק המצליחה שבהן. איך זה קרה? אולי בזכות כישורי הכתיבה המוכחים של גארי בארלו בעל מגע הזהב, מי שהיה אחראי ל-16 להיטים שהגיעו לפסגת המצעד בשנות התשעים. אולי זה פשוט מפני שמעריצות ומעריצי הלהקה, כיום בוגרים בעלי זכות בחירה, תרתי משמע, הוכיחו את כוחם של הגעגועים. גם התקשורת, שבעבר לא היתה כל כך סלחנית לפופ השמח והשטחי של הלהקה, עכשיו מפויסת ופנויה להחמיא ללהקה. וגם לא מן הנמנע שהמבקרים והעורכים כיום היו מעריצים בזמן אמת.
ניו קידס של פעם. מקינטייר משמאל למטה. יותר הכנסות ממדונה
תוסיפו לכל זה את המצב האומלל בו שרויות בימים אלה חברות התקליטים הגדולות ואת החיפוש שלהן אחרי נוסחה מנצחת. בראיון ל"רולינג סטון" אמר ג'ואי מק'ינטייר מ"ניו קידס און דה בלוק": "חברות התקליטים חושבות לעצמן, 'אנחנו חייבות להגיע ללב הקהל, כלומר ילדות קטנות ובחורים חמודים ושירים כייפיים'". אחרי הכל, אם אי אפשר לשבט עוד "אחים ג'ונאס", למה לא ללכת למקור?
מגייז לבנות
טייק דאת הוקמה בכלל בתור התשובה הבריטית ל"ניו קידס און דה בלוק". הלהקה האמריקאית, שהוקמה ב-1986, נחשבת לחלוצת הדור החדש של ה"בוי בנדס". הלהקה זכתה להצלחה גדולה כל כך, שב-1990, כך דיווח המגזין פורבס, היו הכנסותיה גדולות משל מדונה ומייקל ג'קסון. ב-1993, אחרי נסיון לבגר את התדמית שלהם, קיצרו חברי הלהקה את שמה ל-NKOTB. זה לא עזר, וב-1994 הם סגרו את הבסטה.
השנה, אחרי אחרי 14 שנים תמימות, הוציאה הלהקה אלבום קאמבק, "The Block". האלבום נכנס מיד למקום השני במצעד האמריקאי ואחרי סיבוב הופעות מצליח בארה"ב וקנדה, ייצאו בינואר ה"קידס" בני ה-30 ומשהו לסיבוב הופעות באירופה.
בויזון. גייטלי ראשון מימין
הקאמבק של טייק דאת הביא תיאבון לעוד להקת בנים, "בויזון" האירית. שמונה שנים מאז התפרקה, יצאה "בויזון" לסיבוב הופעות. כוכב הלהקה, רונאן קיטינג, אמר בראיון ל"סאנדיי מייל": "טייק דאת יצרו לנו אתגר גדול. הקאמבק שלהם היה ללא רבב, ואנחנו חייבים להצליח בכך גם כן".
"בויזון" הוציאה השנה אוסף להיטים ודי.וי.די של הופעת האיחוד. מתוך האוסף היא הוציאה סינגל חדש, "Better", חידוש לשיר של טום בקסטר מ-2007. לסינגל צולם קליפ, שהוכתר במדיה כ"קליפ ההומואי הראשון של להקת בנים". הקליפ מראה את כל חברי הלהקה לצד בנות זוג, מלבד החבר סטיבן גייטלי, שהופיע עם בן זוג. גייטלי, הומוסקסואל מוצהר, נישא לבחיר ליבו בטקס אזרחי ב-2006.
כי למרות התדמית הנקייה שהבוי בנדס משדרות, מאחורי הקלעים ישנה חשיבה ממולחת ומניפולטיבית של מנהלים ואמרגנים. במקרה של טייק דאת, המדובר באמרגן נייג'ל מרטין-סמית' הבריטי. כהומוסקסואל מוצהר, הוא ניסה לשווק את הלהקה לקהל הגייז ובאמת, תמונות הפרומו המוקדמות של הלהקה מראות אותם כמעט בעירום ובישבן חשוף.
רק מאוחר יותר, מתוך רצון להגיע לקהל מיינסטרימי יותר, מיתן את התדמית למשהו נקי יותר ולא מאיים, שיקרוץ לבנות המתבגרות. זה הצליח: אלבומי הלהקה נמכרו ב-19 מיליון עותקים בשש שנות חייה. ב-1995, אגב, מרטין-סמית' הוכתר כאחד ההומואים המשפיעים ביותר בעולם המוזיקה על ידי המגזין "גיי טיימז".
מילות הסיכום למגמת הקאמבקים הזאת שייכות לדוני וולברג, חבר "ניו קידס" שגם שיחק בסרטים כמו "החוש השישי": "יש לי פחות שיער עכשיו אבל זה טוב, כי אז היה לי יותר מדי ולא ידעתי מה לעשות עם זה. החרטות הכי גדולות שלי באות כשאני מביט בתספורות שלנו מאז".
