מדברים הרבה על השפעת הטלוויזיה והקולנוע על הלבוש שלנו, על צורת הדיבור ביחסים ועל הרגלי הצריכה, אבל בקושי מדברים על השפעת הספרים. למה לא, בעצם?
קשה היום להבין, נוכח העוצמה של הקולנוע וערוצי הטלוויזיה הרבים, כיצד קריאה בספר יכולה להשפיע, אבל זה מה שהיה עד לפני היות המסך הגדול והקטן - גיבורים ספרותיים היו בחוגים מסוימים מודל לחיקוי וספרי פולחן יצרו ועיצבו ציפיות רומנטיות.
העידן הזה חלף. לא זו בלבד שההשפעה החברתית של הספרים נדחקת הצידה, אלא שעצם הקריאה בספרים נדחקת הצידה. הקריאה משנה מדיום. במקום לקרוא ספרים, קוראים מסכים. ייקח זמן עד שייעלם הדור שקורא ספרים, אבל התהליך ברור כבר עכשיו. הספרים המודפסים לא ייעלמו לגמרי, אבל ייתכן שהתפשטות הקריאה במסכים צופנת בחובה שינויים מפליגים בנורמות הרומנטיות.
קראתי השבוע סיפור יפהפה שפורסם אונליין. תיאור תוסס, פיקנטי, עם ניחוחות פליניים, על אהבה בימי האחו של הקיבוץ. היו לי כל הסיבות להתרגש, ובפרט שאני עצמי בן קיבוץ, אבל לא התרגשתי. הסיפור היפה הזה היה משובץ בלינקים. אחד מהם, למשל, הוביל אל האתר של הקיבוץ המדובר, לינק אחר הוביל אל אתר היסטורי המתייחס בין היתר אל השנה בה מסופר הסיפור, ושני לינקים נוספים הובילו אל הגדרות של ויקיפדיה. הלינקים האלה הרסו לי את האווירה הרומנטית של הסיפור.
לא להאמין, אבל מחבר הסיפור שולח את קוראיו לקרוא מה כתוב בוויקיפדיה על אהבה ועל יחסי מין. איך אפשר להיכנס לאווירה רומנטית עם לינקים כאלה?
ההסברים לא הופיעו אמנם בגוף הסיפור, אבל עצם קיומם של הלינקים עשה את כל ההבדל. הבחירה היתה בידי; יכולתי להקליק או לא להקליק על הלינקים, ומובן שלא הקלקתי, אבל עדיין ההסברים המדויקים שנמצאו בקרבת הקלקה פוגגו מבחינתי את הקסם הרומנטי של הסיפור. ההתפוגגות הזו היתה מתחזקת אילו הייתי מקליק בכל זאת.
במקום סיפור שמפעיל את הדמיון, קיבלתי סיפור שיוצר דימוי מדעי מדי, מדויק להכעיס ומפורט עד זרא. עצם הצורך של המחבר לצרף לינקים כאלה רידד בעיניי את הסיפור, ויותר מזה – רידד את עומק היחסים שנרקמו בתוך הסיפור.
המחבר הזה, בחור מוכשר ביותר, לפי הסיפור שלו, הוא דוגמה למה שצפוי לנו: הספרות, שטיפחה עד כה את הרומנטיקה, עומדת לפוגג אותה. זאת התחושה שלי.
מחקר חדש שנערך על ידי אן מאנגן (Anne Mangen) מהמרכז לחקר הקריאה באוניברסיטת סטאבאנגר (Stavanger) בנורבגיה, שמתפרסם החודש בכתב העת Journal of Research in Reading, משווה בין קריאה בספר רגיל לקריאה מעל גבי צג ומגיע למסקנות שתואמות לדעתי את התחושה שלי, אם כי עיקרו של המחקר מופנה לתחום החינוכי דווקא.
| תצורה חדשה של אוריינטציה נפשית (צילום: index open) |
מאנגן טוענת שקריאה מתוך צג מחשב מחוללת צורה חדשה של אוריינטציה נפשית. הקוראים במסך מאבדים את התחושה של הכוליות הפיזית של חומר הקריאה, ובכך הם מאבדים את מה שהיא מכנה "שלוות הקריאה".
מה יש בפיזיות של הספר שיוצר את שלוות הקריאה? ספר יוצר תחושה פיזית של שלמות החומר. ניתן למשל לראות את כולו ולדעת שכל מה שיש לקרוא נמצא בתוכו. הוא טוטאלי, במובן הזה. הוא לא יוצר קריאה תזזיתית, הוא לא שולח להשלים חומרים במקומות אחרים והוא יוצר עולם שניתן להתאקלם בו כמות שהוא.
קריאה דיגיטלית מתנהגת בחוסר שקט. טקסט דיגיטלי נע על הצג, הוא מולטי-טכנולוגי (כמו לינקים, וידיאו, אודיו ותמונות). הוא מפתה לצאת ממנו אל חומרים אחרים ואין לו סוף, או לפחות הוא לא יוצר תחושה של סופיות הטקסט.
איך כל אלה יכולים להשפיע על הרומנטיקה? המחקרים בתחום אינם מעודדים.
נמצא, למשל, שהסביבה הפיזית של קריאה במחשב מפריעה למקד את תשומת הלב, לעומת קריאה בספר שמבוססת על הפיכת דפים ונגיעה בהם. האם זה אומר, בהקבלה, שהרגלי הקריאה יכולים להוביל ליחסים שבהם נתקשה למקד את תשומת הלב בבן או בת הזוג?
ניסויים בפסיכולוגיה קוגניטיבית מראים ששינויים סביבתיים יכולים להשפיע על הזיכרון באופן שלילי. האם זה אומר שנזכור פחות זה את זה? הכוונה כאן היא לא שנתקשה לזהות למחרת בבוקר את האדם ששוכב לצדנו, אם כי גם זה אפשרי, או שנתקשה לזכור מה מצאנו בו לפני כמה שנים לפני שהחלטנו להינשא לו, אלא בעיקר לנורמות של זיכרון - ייתכן שלא יהיה מקובל לזכור את הזולת מעבר להיותו לינק כלשהו.
לפי מחקרים שונים, מתברר שאנחנו מבינים יותר כשאנחנו קוראים טקסט מודפס על נייר. האם זה אומר שנבין פחות זה את זה? ושוב, יש להבין את השאלה בעיקר במישור הנורמטיבי. האם שווה בכלל להבין זה את זו?
על פי המחקר של מאנגן, כזכור, קריאה במחשב מפעילה פחות את הדמיון והיא פחות רגועה. האם זה אומר שצפויים לנו יחסים חסרי רוגע ונטולי השראה?
מוקדם עדיין לדעת את התשובות. מה שכן אפשר לדעת כבר עכשיו זה שקריאה במחשב אינה פסיבית. לעתים קרובות היא לא קריאה על יחסים, אלא היא עצמה יחסים – כמו במיילים, בצ'אטים ובחילופי סמסים - והיחסים האלה נראים כתשובה חיובית לכל השאלות שלעיל.
