לטייל בין עצי האורן ביער אשתאול
בין עצי האורן שבהרי ירושלים, כבר החלו הרקפות לפרוח. נצא אל אזורי הפריחה שביער אשתאול ונעלה לגבעות הצופות לעבר שפלת החוף והרכסים המערביים של הרי יהודה

המושגים "מדבר אורנים" ו"חומציות המחטים" חדרו לתודעה הישראלית והפכו למוקד להתקפות. מקורן בסברה ששום צמח אחר לא צומח בקרבתם, שהם דליקים ושגוון הנוף שהם יוצרים הוא מונוטוני. אנו נצא ליער אשתאול, שהוא חלק מפארק יצחק רבין, כדי להכיר מקרוב את הפוטנציאל האמיתי שמתחת למחט. ננפץ כמה מיתוסים הקשורים בהם וניווכח כי יש ביער אתרי פריחה מרשימים מתחת לחופת האורנים. בימים אלה החלו גם הרקפות לפרוח.


מתחת לסלע צומחת לפלא, רקפת נחמדת מאוד (צילום: ניב בראון, קק"ל)

 

נטיעת האורנים

נטיעת אורנים בכמויות גדולות בעיקר ממין אורן ירושלים החלה בידי הבריטים, בתקופת המנדט, ונמשכה על ידי קק"ל. בראשיתו נועד מפעל הייעור לשקם נופים שנהרסו כתוצאה מכריתת עצים, רעייה ושריפות. עם קום המדינה קיבלו נטיעות העצים משקל נוסף חברתי-פוליטי: לצרכי תעסוקה, נופש, מימוש בעלות על השטחים ואפילו - מחשבות על הקמת מערך לתעשיית העץ.

 

עץ האורן ממין ירושלים מתפתח בתנאי קרינה ישירה של שמש וגדל היטב בקרקעות עניות, באדמה סלעית או גירית. אורן ירושלים הועדף על פני עצים אחרים בזכות התרבותו הטובה במשתלות וקליטתו המהירה בשטח, ובאחוזי הצלחה גבוהים.

 

היום, אחרי עשרות שנים של ייעור, היערות דישנו את הקרקע, השביחו את המרעה ויצרו ריאות ירוקות. כיום מייצר היער חופה שתחתיה מתפתח תת-יער - הדור הבא של היערות. היער הוא גם ביתם של בעלי חיים וצמחים רבים. בקרקעיתו רוחשים חיים של מיני עכבישים, טחביות, שלשולים רבי רגליים וחיפושיות שונות. כולם משמשים מזון ראשוני למיני זוחלים, ציפורים ויונקים. עץ האורן מארח לא רק בעלי חיים, אלא גם את פטריית האורניה, המסייעת לו ביניקת חומרים חיוניים מן הקרקע ומקבלת ממנו בחזרה את צרכיה התזונתיים.


עצי אורן ירושלים (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ) 

 

תעודת זהות

אזור גיאוגרפי: הרי יהודה.

 

מתאים לטיולים: לכל המשפחה.

 

עונה מומלצת: כל השנה.

 

אורך המסלול: נווה שלום - אשתאול כ-7 ק"מ (אפשר גם בכיוון ההפוך). הדרך מסומנת בשחור ונחצית באמצע בדרך המסומנת באדום - דרך בורמה המקורית (המתחילה במצפה הראל וסופה במסילת ציון). נקודת המפגש בין שתי הדרכים היא צומת הסרפנטינות.

 

משך הסיור: בין שעה לשעתיים, בהתאם להתעניינות.

 

דרגת קושי ועבירות: כל סוגי הרכב. שלטי הכוונה והסבר מפוזרים לאורך המסלול.

 

חניוני פיקניק: חניון אייבי נתן (סוכת שלום) - שולחנות פיקניק, חניון בומה גולדשטיין - שולחנות לפיקניק, חניוני מדינות אמריקה הלטינית - שולחנות פיקניק, מתקני משחק לילדים, מרפסות תצפית וברזי מים.

 

התאמה למוגבלי תנועה: חניון אייבי נתן – נגיש לכיסאות גלגלים וקיים בו גם שולחן נגיש לנכים. חניון בומה גולדשטיין – אין נגישות. במרבית מחניוני מדינות אמריקה הלטינית - שולחנות נגישים לנכים.

 

מפת עזר: מפת טיולים וסימון שבילים "מבואות ירושלים" מס' 9.

 

אתרים נוספים בסביבה: דרך הפסלים ביער צרעה-הנשיא, מנזר לטרון, מוזיאון השריון, פארק קנדה-איילון, אבו גוש, יער המגינים, בית הרצל ביער חולדה ורכס יערות נווה אילן. 


מבט אל יער אשתאול (צילום: אבי חיון, קק"ל)

 

יוצאים לדרך

נתחיל את מסלולנו מפאתי היישוב היהודי-ערבי נווה שלום. היישוב הוקם בשנת 1969 במטרה לקדם את הדו-קיום בין יהודים וערבים. שמו של היישוב מסמל את שאיפת המקימים לייצר יישוב שיביא עימו את השלום. אנו לא ניכנס ליישוב, אלא נמשיך ישר מזרחה בדרך העפר לפי השילוט, כ-300 מטר עד ל"מצפור לטרון", שבפתחו של פארק יצחק רבין.

 

"מצפור לטרון" הוא מגדל שמירה מחורר בכדורים, המאפשר תצפית פנורמית מרהיבה לארבע רוחות שמיים, וכולל שלטי תיעוד על קרבות לטרון ודרך בורמה. נקודת גובה 314 מספרת על גבורת "מבצע יורם" (9-8 ביוני 1948) בה תקפו לוחמי הפלמ"ח מחטיבות הראל ויפתח, את מרכז המתחם הירדני ברכס לטרון. בקרב הקשה על המשלט נפגעו כ-100 לוחמי פלמ"ח, ועשרות הפצועים חולצו במאמץ רב על ידי חבריהם. 16 מלוחמי חטיבת הראל נפלו בקרב זה.

 

נמשיך בדרך עפר כמה מאות מטרים, ונגיע אל חניון "סוכת שלום", שהוקם לכבודו של איש השלום אייבי נתן ז"ל (במפגש הסימנים של השחור עם האדום). החניון הוקם בסמוך ליישוב נווה שלום, וממנו אפשר לרדת לדרך בורמה, עד סמוך לעיינות סוסין (מסומנת באדום). אנו לא נרד אל הדרך, אלא נמשיך במסלול המסומן בשחור.


חניון "סוכת השלום" לכבודו של אייבי נתן ז"ל (צילום:חוה בראון, קק"ל)

 

ביער אשתאול, עצי אורן ירושלים מרובים. בשלהי החורף ובעונת האביב, היער עשיר במגוון הצומח, בעיקר של נרקיסים ורקפות, וזאת בניגוד לדעה כי דבר לא צומח מתחת לאורנים. היער גם זוכה לסדרה של טיפולים יערניים, המבוצעים במהלך השנים כמו גיזום ודילול, תוך כדי כך, צפיפות העצים קטנה ונפתחות נישות להתפתחות צומח שדורש יותר אור, וכך גדל מגוון הצומח ביער. זאת בניגוד גמור לשטחי החורש הטבעי, שאינם מטופלים, ההופכים עם הזמן לסבך עצים ההולך וסוגר על עצמו.

 

מכאן נמשיך לחניון לזכרו של אברהם (בומה) גולדשטיין. במקום ישנם ספסלים בצורת חצי סהר הפונים אל הנוף הצופה לשפלת החוף, בור מים שהפך לתעלת הגנה ללוחמי הפלמ"ח במלחמת השחרור, וכן קטע של פסיפס. מימין לחניון, מאחורי מתקן של חברת מקורות וסבך העצים, יש שביל טיול קטן (לא מסומן) המוביל אל בור כבשן סיד שמתחבר לאחד מדרכי היער. מעט לפני החיבור לדרך היער יש גת עתיקה. במדרון המזרחי, ביינות העצים, יש מספר בורות מים וגתות המסתתרים בין הצמחייה העבותה.

 

בהמשך הדרך יש שפע של חניוני נופש פעיל, מתקני משחק לילדים, מרכזי הוקרה ופינות מרגוע. נמשיך עוד ונגיע לאתר אישי וייחודי הפונה אל נוף מדרונות מיוערים - מצפור לזכרה של שירי לוינגר. מהמצפור ממנו ניתן לצפות אל הרכסים המערביים של הרי יהודה, הר כרמילה מדרום-מזרח (בגובה 600 מטר מעל פני הים), והר תנופה מדרום-מערב, בגובה של 389 מטר מעל פני הים, כמו גם אל העמקים המעובדים בגידולי שלחין וכן אל היישובים אשתאול, נוחם ובית שמש.


מתקני משחק לילדים ביער (צילום: אבי חיון, קק"ל)

 

מסלולנו מסתיים בסמוך למשתלת קק"ל. המשתלה החלה לפעול בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת וסיפקה שתילים ליערות רבים.

 

יער אורנים - מיתוס מול מציאות

המיתוס: שום צמח לא צומח בקרבת האורנים.

במציאות: האורן הוא "מין חלוץ", ולכן הוא מתבסס ראשון בשטח קשה ומופר. שטח שבו תנאי הקרקע ומשטר המים ירודים. מין זה משפר את תנאי הסביבה לבאים אחריו. האורן מטייב את הקרקע, מונע סחף אדמה, מונע נגר עילי ומגביר את החלחול של המים, ובכך גם מעלה את אחוז החומר האורגאני בקרקע.

 

המיתוס: מחטי האורן מחמיצות את הקרקע.

במציאות: קרקעות ישראל הגיריות ברובן הינן בסיסיות, רמות ה-PH שלהן נעות בין 8.5-7. לעומת זאת, התנאים האופטימים לגידול רוב הצמחים הוא ב- PH נמוך בהרבה, בסביבות 6.5-5, כלומר חומצי מעט. לו רק יכלו המחטים לגרום לשינוי כלשהו ברמות ה-PH בקרקע כלפי מטה, כל הצמחים ודאי היו מודים על כך. למחטי האורן יש השפעה במניעת נביטה רק במובן הפיסי, בהצטברותם כשמיכה עבה על הקרקע. אין כאן כל עניין כימי.

 

המיתוס: עץ האורן דליק ונשרף במהירות.

במציאות: האגדה שהאורן נשרף בקלות רבה יותר לעומת עצים רחבי עלים בחורש הטבעי, איננה נכונה. עץ האורן

נדלק בשריפה בדומה לכל עץ אחר הנחרך תחת אש. בכל שנה נשרפים שטחי חורש טבעי נרחבים. יתרה מזאת, החורש הטבעי הוא סבוך ובלתי עביר למכוניות כיבוי, דבר שהופך את השריפה לאסון של ממש. התפשטותן של שריפות ביער קשורה בעיקר בחסרונן של דרכי גישה לטיפול בשריפה. באורן אכן יש שרפים התורמים לבעירה, אך מנגד נוף הצמרת נישא גבוה מעל הקרקע (ביערות נטועים) ושריפות הקרקע, שהן הרוב בישראל, כמעט ואינן פוגעות בו. הגורמים שקובעים בדרך כלל בעוצמת השריפה הם: לחות האוויר, טופוגרפיה, עוצמת הרוח, הצטברות מאגר החומר הדליק וכדומה. לא האורן ולא האלון גורמים לשריפות. האשם בארץ, תמיד, הוא האדם.

 

המיתוס: האורן יוצר "מדבר" נופי.

במציאות: אותו חורש מפותח הנראה היום של עצי אלה, אלון, ליבנה וחרוב, התפתח בינות האורנים. צמיחתו התאפשרה לא למרות האורן אלא בשל האורן.

 

 

כיצד מגיעים

אל ציר נווה שלום-אשתאול ביער אשתאול, שבפארק ע"ש יצחק רבין ז"ל, ניתן להגיע מכביש מס' 3 (מחלף לטרון-צומת נחשון). נפנה במחלף נחשון-נווה שלום אל היישוב היהודי-ערבי נווה שלום. אין להיכנס אל תוך היישוב, יש להמשיך ישר (מזרחה) בדרך עפר לפי השילוט אל פיתחו של פארק יצחק רבין ז"ל.

 

למתחילים בנתיב המסלול ההפוך מאשתאול לנווה שלום, יש לנסוע בכביש צומת שמשון-נחשון (כביש 44), כ-700 מטר צפונית-מערבית לצומת שמשון ולפנות בכניסה המובילה למשתלת קק"ל.

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה לטייל בין עצי האורן ביער אשתאול
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יער בשבוע
    באדיבות ארכיון צילומי קק"ל
    מפת יער אשתאול
    באדיבות ארכיון צילומי קק"ל
    באדיבות קק"ל
    יער אשתאול בפארק רבין
    באדיבות קק"ל
    ynet ספיישל