איזו עיר תקבל מתקן לקליטת מי גשמים?

כ-100 מיליון מ"ק של מי גשמים אובדים מדי שנה בישראל - הם מציפים בתים, שוטפים רחובות, גורמים נזק לרכוש - וזורמים לים. למה לא אוגמים את המים הללו לחקלאות? מומחי מים טוענים כי מדובר במקור מים לא עקבי ויציב, והעלות הגבוהה של הקמת תשתיות לאיגום המים וטיפול בהן אינה מוצדקת.

חוקר ישראלי סבור אחרת, וטכנולוגיה חדשה שהוא פיתוח עשויה לשנות את תמונת המצב. הטכנולוגיה הובאה כעת לארץ ובקרוב תיבחר העיר בה ייערך הפיילוט הראשון של השיטה.

הבעיה: המים מזדהמים

באזורים עירוניים נמנע ממי הגשמים לחדור לקרקע בגלל הבנייה הרוויה והכבישים. המים גולשים על פני השטח, נאספים בקולטים של מערכת הביוב העירונית וזורמים לים. 

אחת הבעיות עם מי הגשמים - מי נגר עילי בשפה המקצועית - היא שהם מזדהמים. המים ששוטפים את הרחובות והכבישים סופחים שמנים, מתכות כבדות וחלקיקים שונים, שעלולים להפוך אותם לבלתי ראויים לשימוש חקלאי. יתרה מזאת: לעיתים המזהמים שנסחפים רעילים גם עבור הסביבה הימית והדגה.

טכנולוגיית "ביופילטר" אותה פיתח ירון זינגר, מבוססת על העיקרון הידוע של אגנים ירוקים. השיטה, עליה נכתב כאן לפני מספר חודשים, מטהרת את המים ומחדירה אותם למי התהום ללא צורך במאגרים גדולים.

המערכת פועלת באמצעות מנגנון של סינון ביולוגי. "המערכת בנויה משכבות שונות שמכילות סוגים שונים של קרקע, צמחים ופחם", הסביר זינגר ל-ynet. "תחילתו של התהליך בקליטת המים על-ידי הצמחים ובהעברתם אל שכבות החול והפחם שבמתקן. שכבות אלו מפרידות את המזהמים ממי הגשמים ובתחתית המתקן ישנו צינור שמזרים את המים המטוהרים למאגר".  

טיהור ביולוגי. המערכת החדשה (צילום: ירון זינגר) 

הפיתוח של זינגר, דוקטורנט בפקולטה להנדסה אזרחית באוניברסיטת מונאש שבמדינת ויקטוריה באוסטרליה, כבר אומץ על ידי חברת המים של מלבורן. באמצעות תרומה של קק"ל אוסטרליה, עומד בקרוב להיערך פיילוט ראשון של השיטה בארץ.

שבע ערים - בת ים, רעננה, רחובות, מודיעין, זיכרון יעקב, יבנה וכפר סבא - מתחרות על האפשרות להפעיל את מתקן הביופילטר הראשון בתחומן. 

בקק"ל, שאימצו את הפרויקט, מקווים להצלת הפיילוט ושאחריו תוטמע הטכנולוגיה בערים בארץ, כדי לנצל את הנגר העילי לצרכי משק המים המתייבש. יהיה בכך גם ניצול של מקור מים חדש ולא מבוטל, וגם מניעת זיהום בים ובחופים.