שתף קטע נבחר

אין אין אין נפילה - בלי בלי בלי זלילה!

סמדר שיר בטוחה שלשיר במקלט זאת הדרך הכי טובה להתגבר על הרעשים של הנפילות. ויש לה גם הצעות לכמה שירים כמו: "אין אין אין נפילה / בלי בלי בלי בלי זלילה / איפה איפה איפה איפה איפה הנפילה / הנה הנה הנה הנה הנה הזלילה!"

מערכת הכריזה מכירה רק שתי מילים - צבע אדום - אבל אילו ידעה לדבר היא הייתה פוקדת עליכם להיכנס למקלט ולהתחיל לשיר. למה לשיר? גם כדי לא לשמוע את הבומים של הנפילות, גם כדי להעביר את הזמן, ובעיקר כדי לצחוק ולהצחיק.

 

שירי רחוב - שטויות משעשעות שמזומזמות ועוברות מפה לאוזן לפי המנגינות של שירים מוכרים - נולדו הרבה הרבה לפני המלחמה הנוכחית. הייתי בגילכם, פחות או יותר, כשעוזי חיטמן ז"ל שר בפסטיבל שירי הילדים את "אלוהים שלי, רציתי שתדע‭,"‬ ומחלת העליצות שדבקה בי (ושעד היום לא החלמתי ממנה) גרמה לי להמציא משהו מקורי:

 

"אלוהים שלי, רציתי שתדע / מה שעשיתי בלילה במיטה / עשיתי שלולית, ליד הכרית / אמא תפסה את זה ונתנה לי פליק / אלוהים שלי, רק רציתי שתחליף‭"!‬

 

אלה שמושבתים מלימודים מוזמנים לשיר:

"אלוהים שלי, רציתי שתדע / שלמורים שלי יש חור בהשכלה / הם מאמינים, שהם כבר חכמים / אבל אתה הרי יודע כמה הם שווים / אלוהים שלי, קח אותם לעולמים‭"!‬

 

הרבה אנשים עיקמו את האף וטענו שזה מאוד חיוכי, אבל לא מספיק חינוכי. בינינו? הם צודקים. לכן התלבשתי על שיר עתיק כמו "הנה מה טוב ומה נעים" וניערתי ממנו את הנפטלין:

 

"הנה מה טוב ומה נעים / סבתא נפלה למים / סבא קפץ אחריה / ונהפך לצפרדע / הנה מה טוב / שבת אחים גם יחד / הנה מה טוב / שבת אחים על תחת‭."‬

 

שיר ילדים חביב כמו "גינה לי חביבה" זכה בהמון גרסאות פחות חביבות. מוכנים?

 

"כינה לי, כינה לי / כינה לי חביבה / כל היום היא מגרדת / מראש לראש עוברת / כינה לי, כינה לי / כינה לי מגעילה‭."‬

 

והנה עוד דוגמית:

"צורה לי, צורה לי / צורה לי מדליקה / פצעון אצלי פורח / ולחולצה יש ריח / צורה לי, צורה לי / צורה לי מצחיקה‭."‬

 

וגם: "מבחן לי, מבחן לי / מבחן לי בלשון / שעות אני לומדת / על הכיסא דוגרת / הלילה, הלילה / כבר לא אשכב לישון‭"!‬

 



 

אסור לאבד את התקווה, וזו המטרה של "בשנה הבאה‭:"‬

"בשנה הבאה / נשרוף את בית הספר / ונעוף עם ציפורים נודדות‭/ .‬ בשנה הבאה / הכל יהיה בסדר / כי נקבור את המורים והמורות‭/ .‬ עוד תראה, עוד תראה / כמה טוב יהיה, בשנה בשנה הבאה.

 

בשנה הבאה / על שפת הים נשבה / לא נדגור, לא נחרוש, לא נלמד‭/ .‬ בשנה הבאה / כבר לא נקום בשבע / ויהיה לנו כיף ונחמד‭/ .‬ עוד תראה, עוד תראה‭"...‬

 

גם שירי החגים אקטואליים עכשיו. במיוחד הסלט. "ימי החנוכה / שנשב בסוכה / נאכל אוזני המן / ונחביא אפיקומן / לילה ויום / נתקע בשופר / נביא סל ביכורים / ונצום עד מחר‭/ .‬ הצילו! הושיעו‭/ !‬ כך נשירה עד כלות הכוחות / על הניסים ועל הנפלאות / אנחנו אוהבים הרפתקאות‭."‬

 

או: "פרח אל פרח / זר גדול נשזור / התלמיד שהתפלח / הוא תלמיד גיבור / במורים נלחמנו / ולנו הניצחון / המורים הביתה / פיפי ולישון‭."‬

 

או: "אף קטן, אף קטן / שמונה ימים נזלתו נתן / ואני מתייאש / ובנזלת מתרחץ / מצפון ועד דרום / יש שפעת כל היום / ואם לא יקרה לי נס / עוד מעט פה אתפוצץ‭."‬

 

ומחנוכה לפורים: "אני טירון, אני טירון / אני חדש בצה"ל / לכן נותנים לי אוכל / שדומה יותר לרעל / לה לה לה / שלושים שניות, שלושים שניות / הקף את המקלחת / ואם לא תעשה את זה / יקרעו לך ת'תחת / לה לה לה‭."‬

 

לא כל שירי הרחוב הצליחו לנצח את שיני הזמן. מי זוכר היום את "אין מוצא" של אדם. הרי אפילו יזהר כהן נצרב בתודעה רק בזכות:

 

"אבניבי אובואבה / אבא קנה לי בייגלה / הבייגלה היה טעים / אבל היו בו תולעים / התולעים היו גדולים / לקחו אותי לבית חולים / הבית חולים היה סגור / וזה הסוף של הסיפור‭."‬

 

השירים שנשארו בחיים כבר יותר מרבע מאה הם אלה שנכתבו למנגינות של שירי ילדות שעוברים מדור לדור ויעברו גם לנכדינו, כמו "בן לוקח בת / ישר לתוך אמבט / חופף לה את הראש / ומסבן ת'גב / הרבי אמר / שניקיון זה נהדר‭."‬

 

או: "בין הרים ובין סלעים / הרכבת טסה / וביום מן הימים / תיקח אותך לעזה‭."‬

 

או: "עוגה עוגה עוגה / למקרר נחוגה / נרקן את תכולתו / עד אשר יבוא קיצו / כואבת לי הבטן / כואבת לי מאוד / וארפא ת'בטן / עם אוכל עוד ועוד‭."‬

 

או: "על שפת הנחל עומדת אני / ומחכה ומצפה / למי למי למי / לארז לארז / לארז אהובי / אך ארז, שם ברז / ולא בא לקראתי‭."‬

 

או: "יוסי בכינור / בראש עושה לי חור / יואב עם העוגב / קורע את הגב / גדוד של נגנים / פוסע ברחוב / תורידו את הווליום / הלך לי עור התוף‭."‬ ביאליק, התהפכת?

 

או: "יונתן הנרקומן / רץ בבוקר אל הגן / הוא טיפס על העץ / וחשיש חיפש / אוי ואבוי לו לשובב / המשטרה בעקבותיו / על העץ הוא חיפש / עד שהתייאש‭."‬

 

נעמי שמר, עליה השלום, העשירה את ישראל במנגינות שגם במלבושן החדש, עם שורות ממזריות, הפכו לנכסי צאן ברזל כמו:

 

"באלה הידיים / עוד לא כתבתי די / ללמוד פסוק או שניים / עוד לא היה לי פנאי / את שיעורי הבית / לא הספקתי לעשות / אז המורה תסלח לי / גם בשנה הזאת.

 

איי-איי-איי / מספיק ללמוד, אחיי / נגמר לנו הכוח / ודי, די, די.

 

את הגננת לאה / הברחנו מהגן / את המורה לטבע / שיגענו כבר מזמן / בבית הספר שנינו / הרסנו די הרבה / ארון, שולחן ולוח / קלמר וגם כיסא / איי-איי-איי‭"...‬

 

בלי מנגינה

אבל בתור אחת שליקטה אלפי שירי רחוב, מ"קופים הם לפעמים געגועים לבוטן" ועד "שיער של קש / עיניים של נחש / ופרצוף של צ'יטה, של צ'יטה / אף קצת עקום / מוח סתום / וגוף שדומה לקומקום, לקומקום / רגל של פיל / יד של דחליל / ופרצוף של צ'יטה, של צ'יטה / נפח עצום / ראש בצמצום / אם את יפה / אני קומקום‭"!‬ - אני חייבת לגלות לכם סוד.

 

לשיר שאני הכי הכי אוהבת אין מנגינה, אבל יש לו תנועות. הוא נולד אי שם במקלט, במלחמת ששת הימים, ואני מוכנה להעלים אותו מדפי ההיסטוריה וגם מלוח התווים אם מישהו יבטיח לי שהמחיקה הסופית תוביל להיעלמות הטילים. עד שזה יקרה אתם מוזמנים לעמוד בזוגות, שניים-שניים, ולמחוא כפיים:

 

"כושי קטן, הלך לגן / איזה גן‭/ ?‬ גן חיות / איזה חיות‭/ ?‬ חיות טורפות / מה הן טורפות / טורפות בנאדם / איזה בנאדם / בנאדם שמן / איזה שמן‭/ ?‬ שמן דובון / איזה דובון‭/ ?‬ בלע סבון / איזה סבון‭/ ?‬ סבון לרחצה / איזה רחצה‭/ ?‬ בים המלח / איזה מלח‭/ ?‬ מלח בישול / איזה בישול‭/ ?‬ בישול של עוף / איזה עוף‭/ ?‬ תקבל אגרוף‭"!‬

 

וזה הסוף. האגרוף ננעץ בבטן, ההצגה נגמרת, אבל לא נפסיק לשיר. גם במקלט וגם ברחוב.

 

נ.ב.

כל מיני נשמות טובות עלולות לטעון שאני מזלזלת בשירים של אחרים ואת פרי עטי שומרת בקופסה של צמר גפן ומגינה עליו מפני קלקולים והשחתות. אז הנה ההוכחה שלא. מישהי מהדרום הלוהט סיפרה לי שבמקלט, בין בום לטראח, אוכלים ללא הגבלה, ואי לכך חרזתי משהו חדש לחגיגה של דץ:

 

"אין אין אין נפילה / בלי בלי בלי בלי זלילה / איפה איפה איפה איפה איפה הנפילה / הנה הנה הנה הנה הנה הזלילה‭"!‬ בתיאבון.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ילדים במקלט באשדוד
צילום: מיטל יסעור בית אור
מומלצים