אוכלים את אבא

אוכלים את אבא

טוֹב, הָאַבָּא הָיָה מֵת

הוּא מֵת מִיָּד אַחֲרֵי הִתְרַסְּקוּת הַמָּטוֹס

הֵם חִכּוּ קְצָת

הֵם הָיוּ לְכוּדִים בִּפְנִים, בַּעַל וְאִשָּׁה

הַטַּיָּס הָלַךְ לְהַזְעִיק עֶזְרָה

אֲבָל הוּא הָלַךְ מִזְּמַן

כָּךְ שֶׁחֲתִיכָה חֲתִיכָה

הֵם אָכְלוּ אֶת הָאָב

זֶה הָיָה אַבָּא שֶׁלָּהּ

זֶה הִצְלִיחַ

הֵם הָיוּ בַּחַיִּים כְּשֶׁצֶּוֶת הַהַצָּלָה הִגִּיעַ

הַטַּיָּס שֶׁהָלַךְ לְהַזְעִיק עֶזְרָה – קָפָא

כְּשֶׁחָזְרוּ לְצִיוִילִיזַצְיָה הֵם אָמְרוּ לַעִתּוֹנוּת

שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת אֱלֹהִים

וֶאֱלֹהִים אָמַר זֶה בְּסֵדֶר

וְהֵם יָדְעוּ שֶׁאַבָּא יָבִין

הֵם צֻלְּמוּ עוֹמְדִים יַחַד וּמְחַיְּכִים.

הוא מת מיד אחרי התרסקות המטוס (צילום: AP)

אֲפִלּוּ בְּלִי לִשְׁאֹל אֶת אֱלֹהִים

אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁתְּמוּנָה יוֹתֵר טוֹבָה הָיְתָה

עִם מַה שֶׁנִּשְׁאַר מֵהָאָב

מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל הֹדּוּ אַחֲרֵי

חַג הַהוֹדָיָה.

זה לא אלו שחיו כאן / מתוך המדריגלים של בית מחסה

אֶלָּא אֵלּוּ שֶׁמֵּתוּ כָּאן;

וְזֶה לֹא מָתַי

אֶלָּא אֵיךְ;

זֶה לֹא

הַגִּבּוֹרִים הַיְדוּעִים

אֶלָּא הַגִּבּוֹרִים שֶׁמֵּתוּ לֹא יְדוּעִים;

זֶה לֹא

ההסטוריה

שֶׁל אֲרָצוֹת

אֶלָּא הַחַיִּים שֶׁל אֲנָשִׁים.

מְשָׁלִים הֵם חֲלוֹמוֹת,

לֹא שְׁקָרִים,

וְהָאֱמֶת מִשְׁתָּנָה

כְּמוֹ

שֶׁאֲנָשִׁים מִשְׁתַּנִּים,

וּכְשֶׁהָאֱמֶת תִּהְיֶה יְצִיבָה

אֲנָשִׁים

יִהְיוּ

מֵתִים

וְהַחֲרָקִים

וְהָאֵשׁ

וְהַמַּבּוּל

יִהְיוּ

אֱמֶת.

(התפרסם לראשונה ב"שבו" 7, 2001)

צ'רלס בוקובסקי (1920 - 1994), סופר ומשורר אמריקאי, מחשובי היוצרים בשלהי תקופת ה"ביט".

דורית ויסמן היא משוררת ומתרגמת וכן יוצרת קולנוע. גרה בירושלים וחברה ב"כתובת", קבוצת

משוררים ירושלמים המפעילה את "מקום לשירה" בלב העיר ירושלים. הוציאה ששה ספרי שירה. ספרה "הימים שביקרתי בבית המשוגעים" (הפועלים, 1999) זכה ב-2002 בפרס יהודה עמיחי לשירה. באותה שנה, בתשס"ג, זכתה בפרס ראש הממשלה ליצירה.