מריץ' ורץ' יוצא ריצ'רץ' - ומה יוצא מג'לי ובלי?

שימו לב, העולים לטיסות לניו-יורק, לוס-אנג'לס ולונדון - אין צורך להגניב יותר ג'לי בלי לארץ הקודש בייבוא אישי. הסיבה: ג'לי בלי נחתו בארץ.

תשכחו מעדשי הג'לי שאתם מכירים פה - חבורה צבעונית, אבל אחידה ומשעממת בטעמיה. באמריקה כמו באמריקה, אוכלוסיית סוכריות הג'לי שהיא הג'לי בלי, מורכבת מאינדיבידואלים. כאן, לכל סוכרייה יש טעם משלה. טעמים טבעיים מוחדרים לליבת הסוכרייה (מרקם רחת לוקום טיפוסי) ולקליפתה (מרקם קשה יותר), ויוצרים ממתק לגמרי לא בריא, אבל לגמרי טעים ויצירתי.

עד כה נאסרה כניסתן הרשמית של הסוכריות האלה לישראל, משום שחותמת אחת היתה חסרה בדרכונן: זו של הרבנות. כאשר זו נתקבלה, הוסר מסך הברזל, וכעת הן מטפטפות לארץ ומתרכזות במרכז קליטה אחד: הסינמה סיטי, בואכה הרצליה.

בבקרי שבת, מתחם הג'לי בלי שם הומה אדם וילדיו. גם בערבי חול הוא לא נעדר מבקרים, חלקם מכורים אדוקים.

"אנשים מגיעים לפה במיוחד", סיפרה לנו אחת המוכרות. "היתה מישהי שנסעה לפה מהצפון והגיעה בבוקר. אמרנו לה שביום-יום המתחם נפתח רק ב-18:30, אז היא ישבה וחיכתה".

טעמי שעוות האוזניים והנזלת - עדיין לא כאן 

ג'לי בלי הוא עוד אחד מאבות המזון של האומה האמריקנית שהיה חסר בארץ. הסוכריות נהגו בצורתן הנוכחית ב-1976, במפעל משפחתי של יצרני ממתקים, שהחלו במלאכתם המתוקה כבר ב-1869. ריבוי הטעמים והחשיבה השיווקית-יצירתית של המותג הם שהביאוהו עד הלום. ובהלום, הכוונה להיותו מותג הסוכריות המצליח ביותר בנישתו.

אתה לא חושק בג'לי בלי בגלל שהם נורא טעימות או יפות. אתה חושק בהן כי אתה נורא רוצה לדעת מהו טעמה של סוכרייה בטעם עוגת גבינה עם תותים, ולדגום גם את אחיותיה - סוכריות בטעם שערות סבתא, קינמון תוסס ומרגריטה, וגם לבדוק את טעמי הבננה, הקוקוס וריבת תות המתבקשים.

ישנם 50 טעמים רשמיים במאגר הג'לי בלי, ועוד טעמים רבים ארעיים. לארץ היגרו 25 טעמים בלבד. טעמים אמריקניים מדי כמו בירה שחורה, חלפניו וקרִים סודה נמנעו מאיתנו, לפחות לפי שעה.

גם קופסת ההפתעה בהשראת הארי פוטר עדיין לא נכנסה בשערי הארץ. יש בה 20 טעמי סוכריות, 10 מהן בצבעים זהים לאלה שמזוהים עם טעמים רגילים, אבל למעשה צופנות טעמים כמו חידודי עפרונות; מטליות לחות; שעוות אוזניים; נזלת; משחת שיניים וביצה סרוחה. אם המותג יצליח כאן, אולי נשפיע על הגויים לייצר גם טעמי סברס וחומוס. אבל עוד חזון למועד.

"עוגת" עשה זאת בעצמך

ולמרות זאת, "אני קונה ג'לי בלי כי זה מאמריקה" היתה התשובה הנפוצה ביותר לשאלה מדוע לעזאזל אדם מבוגר בורר את סוכריותיו במתחם, ומה לעזאזל הוא עושה בחנות שכולה סוכריות.

ובישראל, כמו באמריקה, אתה לא קונה ג'לי בלי רק בשביל הטעמים. אתה קונה ג'לי בלי גם כדי לערבב אותם. אם תכניסו לפה שתי סוכריות בטעם אוכמניות עם סוכרייה בטעם פופקורן בחמאה, תקבלו טעם של מאפין אוכמניות. ובימים של מיתון כלכלי, זו דרך טובה לחסוך ברכישת עוגות וסלטי פירות.

אל תחשבו שמדובר בסוכריות זולות. 100 גרם של ג'לי בלי יעלו לכם 10 שקלים, ו-200 גרם יעלו 20 שקל. אפשר לקנות אותן ארוזות, ואפשר לבחור אותן לבד, אחת אחת. סוכרייה בודדת טומנת בחובה 4 קלוריות. אפס אחוזי שומן ו-100 אחוזי סוכר.

החל בפברואר חברת סידס מתכננת להציע את מוצרי ג'לי בלי למכירה בשוק הכללי. ואל תשכחו שגם פופ טארט, מאונטייין דיו וטאקו בל עדיין מחכים לוויזה לציון.