בסוף השבוע הזה ובתחילת השבוע הבא יראו כמה מעברים בהירים של תחנת החלל הבינלאומית בשמי ישראל. המעברים יהיו כולם בשעות הערב המוקדמות. בכל לילה חשוך אפשר להבחין בעין בלתי מזוינת בעשרות לוויינים, החוצים את כיפת השמים. על-פי-רוב הם נראים ככוכבים חיוורים, הנעים במהירות קבועה.
גרמי שמים מלאכותיים, נראים לעיננו הודות לאור השמש המוחזר מהם, ממש כמו כוכבי הלכת והירח. לכן, כל עוד הלוויין מקבל את אורו מהשמש ואינו מוסתר ממנה על ידי כדור הארץ הוא נראה לעיננו, אולם מי שיעקוב אחר מסלוליהם של לוויינים יבחין שבשלב מסוים של התנועה אורם מתחיל להתעמעם עד שהם כבים. הסיבה היא כניסתם לצל שמטיל כדור הארץ. במילים אחרות – הם נכנסים לליקוי, כאשר כדור הארץ מצוי בינם לבין השמש ומונע מהם את אורה.
תחנת החלל הבינלאומית היא הגוף הגדול ביותר מעשה ידי אדם וכיוון שכך, היא נראית היטב ובבירור. ברוב המעברים שיתוארו כאן היא תראה ללא שום קושי ורק נוגה יאפיל על בהירותה (יוצאים מן הכלל הם לוויני האירידיום שהקולטים שלהם גדולים במיוחד והם מבליחים בעוצמה גדולה מאוד כאשר אור השמש מוחזר מהם, כמו ממראה, אל הצופה. אולם לוויני האירידיום מבליחים רק לפרק זמן קצר ורק עבור איזור מאוד קטן יחסית, אליו מוחזרת אלומת קרני השמש מהקולטים).
להלן המעברים הבאים של תחנת החלל הבינלאומית בשמי ישראל:
16 בינואר (הערב), משעה 18:17 עד לשעה 18:21. התחנה תחלוף מכיוון מערב-דרום-מערב לכיוון צפון, תוך שהיא נעה דרומית לנוגה כאשר בסוף המסלול היא תנוע מעט מזרחית לכוכב הצפון. זה יהיה המעבר הבהיר ביותר בסדרה זו של מעברים.
ב-17 בינואר (מוצאי שבת) ייראו שני מעברים: הראשון משעה 17:10 עד השעה 17:15, מכיוון דרום-דרום-מערב לכיוון מזרח-צפון-מזרח, כאשר התחנה תחלוף בשלב מסוים בין קבוצת שור לקבוצת אוריון. המעבר השני יהיה חיוור יותר ונמוך מעל האופק וייראה משעה 18:46 עד השעה 18:48 מכיוון מערב-צפון-מערב לכיוון צפון-מערב.
ביום ראשון, ה-18 בינואר, ייראה מעבר בהיר נוסף שיתחיל בשעה 17:38 ויסתיים בשעה 17:43. התחנה תחלוף מכיוון מערב-דרום-מערב לכיוון צפון-צפון-מזרח ובשלב מסוים היא תחלוף סמוך מאוד לכוכב הצפון.
כך זה נראה בקיץ האחרון. תחנת החלל חולפת מעל פונדק ה-101 בערבה (צילום: ויני ואן-דר-אורד)
הירח היה במילואו בשבוע הקודם ובשבוע זה הוא זורח לאחר חצות הלילה ומאפשר לנו לצפות בשמי הלילה בשעות הערב המוקדמות כאשר אורו אינו מפריע. במוצאי שבת, ה-17 בינואר, יחלוף הירח מדרום לכוכב ספיקה שבקבוצת בתולה. למחרת, ב-18 בינואר, הירח יהיה ברבע האחרון, כלומר יזרח בחצות הלילה וישקע בצהרי היום. ב-21 בינואר, הירח יחלוף במרחק נגיסה מהכוכב האדום אנטרס בקבוצת עקרב, אלא שהמפגש ביניהם לא ייראה מישראל. אפשר יהיה להבחין ממש לפנות הזריחה בחרמש הירח הולך ומתקרב אל אנטרס.
כוכב חמה מסיים "רשמית" את מופעיו ככוכב ערב, ויתקבץ עם השמש ב-20 בינואר. בחודש פברואר הוא ייראה ככוכב בוקר ויקדים את השמש בזריחתו. כוכב הלכת נוגה מצוי עדיין בקבוצת דלי והוא נראה במיטבו (ראו מפה).
מבט בטלסקופ יגלה שהוא מראה לנו מופע הדומה למופע של חצי ירח. ב-23 בינואר יספק לנו נוגה התקבצות מעניינת כאשר הוא יחלוף 1.2 מעלות מצפון לכוכב הלכת אורנוס, הנראה היטב במשקפת שדה קטנה ככוכב כחלחל. טלסקופ איכותי עשוי להראותו כדיסקה קטנה, בגוון ירקרק, בהגדלה של x150. למעשה, מי שיודע היטב היכן ממוקם אורנוס בשמים יכול לראותו גם בעין בתנאי שמים אופטימליים, אלא שאז הוא ייראה כמו כוכב חיוור על סף רגישות הראייה. ההתקבצות עם נוגה הבהיר היא הזדמנות פז למצוא את כוכב הלכת הירקרק.
אורנוס הוא אחד משני כוכבי הלכת החיצוניים של מערכת השמש, כאשר השני הוא נפטון. שני כוכבי הלכת האלה גדולים בקוטרם פי כמה פעמים מקוטר כדור הארץ. הם מורכבים מליבה סלעית-מתכתית, המוקפת שכבה חיצונית של קרח מים וגזים קפואים (בעיקר אמוניה ומתאן). מסביב יש להם אטמוספרה של מימן, הליום ובשיעור קטן יותר גם מתאן ואדי מים. לאורנוס 27 ירחים, כאשר 5 מהם נתגלו בטרם חלפה החללית וויאג'ר בסמוך לו. לאורנוס גם מערכת טבעות קלושה, שאינה משתווה למערכת היפהפייה של שבתאי. אורנוס מקיף את השמש לאיטו במרחק הגדול פי 20 ממרחקו של כדור הארץ ממנה ומשלים הקפה סביב השמש אחת ל-84 שנים כאשר הוא שכוב על צדו (ציר הסיבוב שלו מקביל לציר הסיבוב שלו סביב השמש).
מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet.
