"המטוס איטי מדי, ננחת בהדסון", אמר הטייס

זמן קצר אחרי הפגיעה, לאחר שקלול כל האפשרויות, החליט טייס מטוס איירבוס A320 שפגע בלהקת ציפורים לוותר על ניסיון לחזור לנמל התעופה, ובמקום זאת לנחות בנהר ההדסון. בעדות שהעניק לאחר הנחיתה לוועדת בטיחות התעופה בארצות הברית, אמר הטייס צ'סלי סלנברגר: "המטוס היה איטי מדי. נמוך מדי. עם מנועים כבויים, ניסיון לחזור היה עלול להסתיים באסון".

טייס המשנה ג'ף סקיילס סיפר כי הבחין בלהקת הציפורים ואף ציין זאת ברישומי הטיסה. לדבריו, הטייס סלנברגר הרים את עיניו, ובן רגע על כל רוחב החלון נראו ציפורים. "האינסטינקט שלו היה להתכופף", סיפרה אחת מחברות הצוות במטוס. לאחר מכן היתה חבטה, עלה ריח של ציפורים שנשרפו ואז שקט - כשהמנועים כבו. כעבור שניות ספורות הוא לקח את השליטה על המטוס מטייס המשנה, חילק הוראות וחיפש מקום לנחיתה.

בסך הכל עברו חמש וחצי דקות מאז שהמריאה טיסה 1549 מנמל התעופה לה-גוארדיה בניו-יורק, ועד נחיתת האונס. סלנברגר היה בקשר רדיו עם גורמי הפיקוח בנוגע לאפשרויות נחיתה שונות, אך לבסוף הודיע שאין לו ברירה אלא לצלול לנהר. כל 146 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על המטוס חולצו ממנו בשלום. לפנות בוקר (יום א') כבר נמשה גוף המטוס מן המים. 

"פגענו בציפורים, איבדנו כוח בשני המנועים"

העיתון הבריטי "סנדיי טלגרף" פירסם הבוקר את תמליל השיחות שהיה בין הפיקוח והטייס סלנברגר - מרגע ההמראה ועד הנחיתה. וכך זה היה:

15:24:54 - מגדל הפיקוח מודיע כי מסלול ההמראה פנוי לטיסה 1549 (המכונה: "קקטוס"), שיוצאת לשרלוט, צפון קרוליינה.

15:25:51 - הטייס סלנברגר מודיע לפיקוח על ההמראות כי הוא בגובה 210 מטר ומטפס לגובה של 1,500 מטר. הטייס מונחה להמשיך ולנסוק לגובה של 4,500 מטר.

15:27:01 - נתוני המכ"ם מראים כי בזמן הנסיקה, בגובה שבין 870 ל-900 מטר, המטוס פגע ב"גופים משמעותיים" - כנראה להקת ציפורים. האובייקטים לא נראו על מסך המכ"ם בעת ההמראה.

15:27:32 - אחרי שקיבל הוראות מבקרת התנועה באוויר, הטייס מדווח: "אהה, כאן קקטוס 1549. פגענו בציפורים. איבדנו את כוח הדחף בשני המנועים. אנחנו חוזרים ללה-גוארדיה". 

15:27:49 - אנשי הבקרה ממליצים למגדל בלה-גוארדיה לעצור את כל ההמראות בשל מצב חירום של מטוס החוזר לנמל התעופה. עוד מדווחים במגדל כי היתה פגיעה בציפורים.

15:28:05 - כשהטייס נשאל האם ברצונו לנחות בלה-גוארדיה, הוא עונה: "לא נוכל. יכול להיות שנסיים בהדסון". לאחר מכן נערכו דיונים קצרים ברשת הרדיו האם המטוס יוכל לנחות בנמל התעופה טיטנבורו שבניו-ג'רסי, אבל הטייס מבהיר: "לא נוכל לעשות זאת". איש בקרה נוסף שואל אם יש איזה מסלול שניתן להכין, אבל הטייס משגר מסר אחרון: "אנחנו נהיה בהדסון".

15:30:30 - המטוס פוגע במימי נהר ההדסון. אנשי המכ"ם ומגדל הפיקוח מודיעים למשמר החופים, שמשיבים מיד: "שיגרנו את צוותי החילוץ".

גיבור לאומי

ביומיים שעברו מאז האירוע כבר הספיק סלנברגר להפוך לגיבור לאומי. התקשורת בארצות הברית לא מפסיקה להלל אותו, ובאתר "פייסבוק" כבר נפתחה

על שמו קבוצת מעריצים. ב"ניו-יורק טיימס" נסקרה היסטוריית התעופה של סלנברגר, שהחלה בגיל הנעורים וסומנה כמוצלחת במיוחד כבר ב-1973, אז סיים בהצטיינות יתרה את קורס הטיס של חיל האוויר האמריקני.

בעיתונים דווח כי לפני שיצא מן המטוס, סלנברגר בדק פעמיים שלא נותר אף נוסע בפנים - ורק אז יצא החוצה. נוסעים יצאו מגדרם כדי לשבח אותו. "אם לא הוא - לא הייתי כאן היום", אמרה מרי ברקוביץ, אחת הנוסעות במטוס, "הוא היה פשוט נפלא". ניק גמצ'ה, נוסע נוסף, אמר כי הטייס שידר "תמונה של רוגע".

הנשיא היוצא ג'ורג' בוש והנשיא הנכנס ברק אובמה, התקשרו לברך את סלנברגר על מעשיו. הקברניט לא ביקש למשוך תשומת לב יתרה ונעדר מטקס שנערך בעיריית ניו-יורק, שם אמר ראש העיר, מייקל בלומברג, כי מעשיו של סלנברגר היו השראה לתושבי העיר, ולמיליונים ברחבי העולם".