מי יקבל את הילד? כשזוגות גייז נפרדים
לדברי עו"ד חגית לב, כשזוגיות כזאת מתפרקת יורה ביהמ"ש על משמורת של ההורים הביולוגיים, גם אם הקשר שלהם עם הילד פחות טוב מהקשר של הילד עם ההורים שגידלו אותו
"הולדת ילדים במסגרת חד-מינית משולשת או מרובעת (אם ביולוגית החולקת זוגיות עם אשה, הרה לאב ביולוגי החולק לעיתים גם הוא זוגיות עם גבר) עלולה ליצור תסבוכות קשות, שבית המשפט יפסוק בהן פעמים רבות שלא לטובת הילד, ובוודאי שלא מן הצדק – אלא על פי החוק", אומרת עו"ד חגית לב המתמחה בגישור ובדיני משפחה.
"למרות שהדבר נראה מתבקש, לא ניתן לכלול היום בהסכם נישואים או הסכם חיים משותפים שום הכרעה כלפי תינוק שעדיין לא נולד, שכן הוא בגדר תינוק וירטואלי", אומרת עו"ד לב. "על כן הסכמות רבות, הנאמרות בעל פה, או אפילו נכתבות בהסכמים חתומים, אינן תופסות בהגיען לבית המשפט".
לדברי עו"ד לב, החוק בישראל לא השתנה בעקבות טרנד הנישואים החד מיניים, וכאשר זוגיות חד-מינית מתפרקת, יורה בית המשפט על משמורת של ההורים הביולוגיים גם אם הקשר שלהם עם הילד פחות טוב בהרבה מהקשר של הילד עם ההורים הלא-ביולוגיים.
על מנת למנוע סיבוכים וטרגדיות קשות, מציעה עו"ד לב לזוגות הורים חד-מיניים שהחליטו לפרק את מסגרת הנישואים שלא לפנות לבית המשפט, אלא לפנות קודם לכן להליך גישור.
עו"ד לב סבורה שההסדרים החד-מיניים הננקטים במסגרות אחרות אינם טובים, מפני שהם אינם מחייבים את הזוגות לעדכן את ההסכמים כשהם מביאים ילד לעולם, ובכך פותחים פתח לכל הסיבוכים והטרגדיות האמורות.
ילד שנולד לארבעה הורים
נון התאהבה בגימל, הצעירה ממנה בעשור, בגיל מבוגר יחסית, והן החליטו להביא לעולם ילד במהירות. על מנת שהילד יגדל עם דמות אב חברו נון וגימל אל שין ויוד, זוג הומוסקסואלים שגם הם חפצו מאוד בילד משלהם. כך נולד רון (שם בדוי) לארבעה הורים – שני אבות ושתי אמהות, שרק שניים מהם ביולוגיים.
נפשה של גימל הצעירה נקשרה בנפשו של בנה, והיא זו שליוותה את גידולו מעת שהיה תינוק, דרך הפעוטון והגן, בעוד נון, אמו הביולוגית, מקדישה את רוב זמנה לקריירה, תוך הזנחת הקשר בינה לבין בנה.
פחות מארבע שנים לאחר הולדת רון כבתה האהבה בין נון לגימל והן החליטו להיפרד. שופטת בית המשפט אליו הגיעו שני הזוגות סקרה במהירות את פרטי ההסכם הנישואים האזרחי בין הזוגות ופסקה לאחר דיון קצר כי על רון לגדול בחזקת נון, אמו הביולוגית, למרות שהקשר של הילד עם ההורים האחרים – גימל, שין ויוד - טוב בהרבה.
בית המשפט לא הכיר באימהותה של גימל. גם אבהותם של שין ובן זוגו לא היוותה שיקול בפסיקתה החד משמעית למשמורת של נון על הילד.
"הסכמי החיים המשותפים שנעשים היום בין זוגות גייז עלולים ליצור טרגדיות רבות, מפני שהם אינם חוזים פני עתיד", אומרת עו"ד לב. לדבריה, לדבריה, האפשרות לנישואים חד-מיניים שהתבססה בשנים האחרונות אמנם מאפשרת לישראלים רבים לחיות לפי אמונותיהם ובחירתם, אבל יוצרת בעיות.
עוד מבט:
מבוקשת התחברות למטרת הורות
עו"ד רות דיין וולפנר
התפתחות מעניינת של העשורים האחרונים היא ניסיון להגדיר את המשפחה סביב ההורות, לא הזוגיות. בהמשך למגמה זו נחקק חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992 שמעניק הכרה למבנה משפחתי מבוסס-הורות. התפתחות זו עונה על צורך אנושי טבעי להולדת ילדים גם ללא קשר זוגי
לדבריה, החוק בישראל מורה בפעמים נדירות על גידול ילדים הצעירים מגיל שש שלא על ידי אמם הביולוגית, וזאת רק לאחר שהוכח שהיא אינה ראויה מכל היבט לגדל את ילדיה. בשל החוק, מעמדם של ההורים הלא ביולוגיים, המתפקדים כהורים לכל דבר, עלול להיפגע בצורה קשה מיישוב הסכסוך במסגרת בית המשפט.
"מארג היחסים והמחויבות הזוגית בקרב זוגות חד מיניים אינם חזקים יותר מאשר בקרב זוגות הטרוסקסואלים, ויש גם הטוענים ששיעור התפרקות התא המשפחתי בקרב זוגות אלה גבוה יותר ביחס לאוכלוסיה הכללית", טוענת עו"ד לב.
"בית המשפט – רק כברירת מחדל"
לדבריה, רוב הזוגות החד-מיניים אינם מודעים לכך שההסכמות עליהן חתמו ביום נישואיהם אינן תקפות לגבי גידול ילדים, לכן, כשנולדים ילדים, רבים מהזוגות אינם נוהגים לעדכן ולתקוף את ההסכם. כשפורץ סכסוך גירושים, יעדיף בית המשפט את ההלכה הכתובה על פני כל הסכמה שהושגה עוד בטרם נולד התינוק.
במקרה של סכסוכים בין זוגות גייז ממליצה עו"ד חגית לב למעורבים בדבר שלא לפנות לבית המשפט, מפני שבית המשפט יתחשב פחות בצדק ויותר בחוק הכתוב. "לא חייבים לנהל סכסוכי גירושים בבית המשפט", אומרת עו"ד לב. "זוגות רבים מעדיפים לסיים את הליכי הגירושים בהליך גישור, שההסכם הנולד במהלכו עתיד לקבל תוקף של פסק דין".
עו"ד לב מחייבת את כל בני הזוג החד-מיניים החותמים אצלה על הסכם לחיים משותפים לעדכן את ההסכם ברגע שמצטרף ילד אל התא המשפחתי.
האתר של עו"ד חגית לב
מומלצים
