חני נחמיאס והיהדות
ההופעה המצמררת מול יהודי קישינב; כוחה של מצוות כיבוד אב ואם; הרב שקירב אותה לשורשים והמפגש הראשון עם הגפילטע פיש. חני נחמיאס עם שאלון היהדות ומיהו עמלק?
1. החוויה היהודית שלי: בשנת 1991 נסעתי לרוסיה במסגרת משלחת אמנים. הופענו בקהילות יהודיות בתקווה לעודד יהודים לעלות לארץ בהמוניהם. הגענו למולדובה ואורגן לנו סיור בעיר קישינב, האולם בו הופענו ניצב ממש בסמוך למקום בו נערכו פרעות קישינב. ראינו את הבתים המעוטרים במגיני דוד ושמענו שוב את הסיפור אותו הכרתי רק משעורי ההיסטוריה, הפעם באותם רחובות צרים.
ההליכה בתוך אותן סמטאות בין הבתים בהם מצאו מאות את מותם, הפכה את המקום לקדוש ומעורר צמרמורות. בתום הסיור ביקרנו בבית כנסת בו התפללו בגלוי בפעם הראשונה אחרי עשרות שנים. (עד אז היו שעריה של רוסיה סגורים וליהודים לא ניתן לצאת מן המדינה). אני זוכרת את הביקור הזה כאחד משיאי ההתרגשות שלי הקשורים בשהייה במקום קדוש כל כך ובעל משמעות היסטורית גדולה לעם היהודי.
2. מצווה שמוצאת חן בעיני: כבד את אביך ואת אמך. לכאורה, זאת לא צריכה להיות מצווה, זה מסוג הדברים הברורים מאליהם ובכל זאת, מצווה זו מופיעה בעשרת הדברות כמצוות כיבוד אב ואם. גם לשון הציווי נותנת את התחושה שמדובר בחובה למרות שבעיני מדובר בזכות גדולה. הוריי הם שני האנשים היקרים לי ביותר בעולם, זאת זכותי הגדולה לכבד אותם ולתת להם היום את המעט מכל מה שהעניקו לי ולאחיי כל השנים.
דווקא היום, כשאני כבר אמא בעצמי, אני מבינה ששום דבר לא ברור מאליו. אהבתם, תמיכתם, נתינתם האין סופית, חיבוקם החם, הידיעה שהם תמיד שם, שמחתם בהצלחותינו, דאגתם וחוכמתם הם אלה שבזכותם אני מה שאני והלוואי שאהיה בשביל ילדיי מה שהוריי עבורי.
3. החג אותו אני אוהבת: מכל החגים אני אוהבת את חג הפסח. אולי בגלל שאני ילידת אפריל והחג הזה מביא איתו גם את שמחת יום הולדתי... ובכל מקרה, יציאת מצריים היא אחד הסיפורים הכי חזקים בתנ"ך, וליל הסדר הוא אחד האירועים הכי משפחתיים והכי חמים ומאחדים שיש לנו במשפחה.
ההתרגשות סביב מי שישיר את "מה נשתנה", סבא שמתחפש כל שנה לאליהו הנביא ומצליח להפחיד את הקטנטנים סביב בואו לשתות את כוס היין, האביב, הפריחה, המצות והמרק המיוחד שיש רק בחג הזה, מרק עוף שאת האטריות שבו יוצרת סבתא מחביתות דקיקות גזורות בקפידה.
4. יום כיפור שלי: יום כיפור הוא יום מיוחד מאוד בשבילי, מכיוון שאני נוטה להגדיר את עצמי כחילונית מבית מסורתי
אני מוצאת את עצמי ביום כיפור משלבת באופן נפלא את שני העולמות. אני צמה (כבר מגיל 12), הולכת לבית הכנסת בתפילת "כל נדרי" ותמיד בשעות האחרונות של תפילות נעילה עד תקיעת השופר ומצד שני, אין לי בעיה לקרוא עד השעות הקטנות ספר טוב ולכבות את האור לפני השינה. כשאני בחו"ל וזה נופל על יום כיפור, אני לא צמה.
5. רב או איש דתי שאני מעריכה במיוחד: הרב זרקי השיא אותי לבעלי מאיר. הרב זרקי הוא רב אורתודוכסי והיה לנו חשוב להינשא כדת וכדין למרות שזאת הייתה גם לי וגם לבעלי חתונתנו השנייה.
במהלך פגישותינו עם הרב הוא הרבה לצחוק ולהפגין יידע רב בהלכות ה"בוהמה", הוא לא היסס ללחוץ יד לאישה וסיפר שכשאנשים חילונים רוצים לקיים חופה דתית זה בעיניו מהות קיומו כרב והוא יעשה הכול כדי להקל עליהם ולא יקשה או יחמיר באיסורים או מצוות כדי לא להבהילם. אני חושבת שאנשים כמוהו מקרבים את הציבור שלא נולד בבית דתי אל המסורת ואל השורשים.
6. זיכרון משיעורי תנ"ך: אהבתי ללמוד תנ"ך. נהניתי מן הסיפורים ובעיקר מן הניסים והנפלאות שקרו לעם ישראל. אהבתי להרגיש חלק מן העם הנבחר מכל העמים, זה שאלוהים מלווה ועליו שומר. אני זוכרת שקסוטו היה חברי הטוב ביותר בזמן הלימודים כי השפה התנכ"ית הייתה קשה ומורכבת.
7. ברית מילה: בגלל המסורת. בגלל שילד נימול הוא ילד יהודי ובגלל שאני גאה ביהדותי.
לאחרונה התמודדתי עם חבר שנולד לו ילד והוא שקל לא לעשות לו ברית מילה, לא יכולה להסביר למה, אבל זה זעזע אותי. עשיתי הכול כדי לשכנע אותו שהילד יגדל וירגיש חריג, סיפרתי שמחקרים הוכיחו שזה יותר בריא, התנדבתי למצוא אלפי תירוצים וסיבות רק שימול את הילד. דרך אגב, הצלחתי.
8. האוכל היהודי הכי טעים: כל עדה והאוכל הכי טעים שלה. כיוונייה מסלוניקי, התמודדתי לא רע עם הבישולים של אמו הצ'כית של בעלי הראשון. אני זוכרת טוב טוב את המפגש הראשון שלי עם הגפילטע פיש, הקציצה האפרפרה והמקושטת בגזר עם הררי ג'לי צהבהב שמעטרים אותה. זעזוע גדול וחוסר אונים ענק. טונות של חזרת פתרו אז את המבוכה ועד היום צוחקים עלי וכשאני מתארחת שם ומגישים געפילעט פיש, מספרים לכולם איך ביקשתי "דג בלי הג'ל הזז מסביב". היום אני ממש אוהבת לאכול את זה ואפילו עם רבע כמות של חזרת.
9. מה הייתי מחסירה מלוח השנה היהודי: אני אוהבת את כל החגים ומחכה להם בציפייה כל שנה. אם לוותר, הייתי מוותרת, בשביל הדתיים שמקפידים על כך, על כל ימות הצום המיותרים על קדושים שנפטרו לפני אלפי שנים וצומות של חורבן הבית הראשון, השני...וכל החורבנות האחרים. יש לנו בלי עין הרע מספיק התמודדויות וחורבנות בני זמנינו.... למה להוסיף?
10. לאיזו תקופה בתנ"ך הייתי חוזרת? לא הייתי רוצה לחזור לתקופה בתנ"ך, נראה היה לי שבני ישראל די סבלו רוב הזמן. הייתי כן רוצה להיות נוכחת באירוע חציית ים סוף לשניים וטביעת חיילי האויב על כל סוסיהם ונשקם. זה בעיני אחד הסיפורים הכי עוצמתיים מבחינת הצגת משמעותו, יכולותיו וכוחו של אלוהים להיות אל עליון כל יכול.
11. מיהו עמלק בעיניי? עמלק הוא סוג של זיקית שמחליפה צבעים, שמות ומיקום. כל דור והעמלק שלו, כל מי שרוצה בחיסול העם היהודי הוא סוג של עמלק. העמלקים שלי הם: היטלר, החמאס, אל קאעידה, איראן, סוריה, טאליבן, האחים המוסלמים וכל מי שלוקח ילדים קטנים, מלביש עליהם חגורות נפץ ושולח אותם למות כדי להרוג איתם אנשים שמאמינים בקדוש ברוך הוא.
12. איך נראה גן העדן שלי: גן העדן שלי נראה כמו שציירו לי אותו הגננות שלי. בדיוק כמו שאליהו הנביא לעולם יראה בדמיוני כמו סבא טוב עם זקן לבן ארוך ועיניים צוחקות וחכמות כך גם גן העדן יישאר בדמיוני זה שתארו לנו כשלמדנו את סיפורי התנ"ך. גן העדן תואר על ידי המורות והגננות כמו בוסתן פורח עם פלגי מים ופרפרים שמתעופפים ביניהם. אוויר צלול, שמיים בהירים... קרני שמש חמימות...ריחות של פריחה. אביב. מכיוון שמאז הגן הספקתי לבקר בתאילנד וליהנות מגני עדן אחרים באיים אקזוטיים, במחשבה שנייה אולי הייתי מוסיפה לגן העדן הקדמוני שלי ערסלים תלויים.
13. בקשה מאלוהים: אלוהים היקר.
אתה בטח יושב לך שם למעלה על כסא של עננים ומסתכל למטה על העם הנבחר שלך. רציתי להזכיר לך שהולכת את העם הזה במדבר 40 שנה לארץ ישראל - הארץ המובטחת. אולי קשה לראות ממרחק כזה מבין העננים, אבל צפוף כאן בארץ המובטחת ובעיקר כי מכל הכיוונים ישנם עמים וארצות שעושים ה-כ-ל ובעקשנות כדי להפריע לעם הנבחר שלך לחיות בשלום ובשלווה. עמים המאלצים אותנו לחיות על חרבנו,להקריב את ילדנו ולהוציא את כל תקציבנו על שיפור שיטות מלחמה במקום על חינוך ומדע.
אם עוד יש לך את הכוחות שמתוארים בספר הספרים, הגיע הזמן להפעיל אותם כנגד הטרור, נגד אויבינו ומבקשי רעתנו. להשליט קצת סדר בעולם ובעיקר לתת לנו להבין שעם נבחר הוא לא רק צמד מילים שניתן להישען עליו בדמיון אלא זו רשת ביטחון אמיתית ויציבה. שאתה באמת שם.