לאן ילכו ילדי הפנימיות בגיל 18?

עוד בפרויקט: הילדים של כולנו

• רוצים לעזור לשי ולילדים אחרים? חתמו כאן על הטופס המקוון.
• יש לכם שאלות? היכנסו לפורום "הילדים של כולנו "
• המטרה: משפחה ובית לכל ילד בסיכון
• וידאו: ציון כהן חוזר "אל עצמו"
• כמה אנשים צריך כדי להחליף אמא אחת?  
• וידאו: צופית גרנט מבקרת במשפחת קלט  
• ליהיא לפיד: "הבית שלהם הוא מקום שממנו בורחים"
• העיניים שלו אמרו: "תיקחי אותי"
• יכול להיות שמישהו בעולם באמת דואג לי?
• 9,000 ילדים בארץ מחכים לבית
• התינוקת שננטשה בחדר האשפה מחפשת בית
  

בלי מקום לישון

בסוף כיתה יב', כשבר סיימה את הפנימייה, היא נותרה ללא קורת גג וללא מסגרת תומכת. למזלה, נמצא לה פתרון בדירת הבוגרים של פרויקט גשר לבוגרי פנימיות ואומנה. למרות שהייתה פטורה מצבא בגלל מאפיינים רגשיים קשים, היא נאבקה במשך שלושה חודשים להתגייס לצבא ולבסוף גויסה.

לפני חצי שנה עזבה את דירת הבוגרים ועברה לדירה עצמאית, תוך שהיא מפרנסת את עצמה. לפני שבועיים ניגשה לבגרות הראשונה שלה. החלום שלה הוא להיות עובדת סוציאלית. כשהיא נשאלת מה הייתה החשיבות של דירת הבוגרים עבורה, היא אומרת: "אם הייתי נשארת בבית של אמא שלי הייתי היום מסוממת וגרה בגן ציבורי בלי מקום לישון".

"בר הייתה צריכה ליווי ותמיכה", מספרת איריס זילכה, מנהלת פרויקט "גשר לבוגרי פנימיות ואומנה", בעמותת "ילדים בסיכוי". "שיאפשרו לה להאמין בכוחות שלה וביכולת שלה להשתלב בתוך מסגרת של צבא ויעזרו לה לממש את עצמה כאדם נורמטיבי. היא הייתה צריכה לעשות מעבר מאוד דרמטי ממקום של מישהו שכל מה שהוא מכיר זו התמודדות דרך לשכות רווחה, עובדים סוציאליים, קצבאות והלוואות מהיד אל הפה, שזו הנורמה בביתה, למקום של עבודה.

"היא אמרה 'אני רוצה לחזור מהעבודה מזיעה, מסריחה, כך שכואבות לי העצמות, אבל לדעת שעשיתי משהו בשביל עצמי'. על הצבא היא אמרה: 'אני בן אדם נורמלי. המדינה נתנה לי המון. אני רוצה לתרום בחזרה למקום שתרם לי ושבלעדיו הייתי כבר מתה'".

לקטוע את שרשרת האומללות

בר היא אחת מיני רבים, אחת מילדי המצוקה שבגיל 18 אמורים להסתדר בכוחות עצמם, היות ואין כיום מסגרת ציבורית המחויבת להם.

כ-9000 ילדים בארץ זקוקים למענה במסגרות חוץ ביתיות. רובם שוהים בפנימיות והאחרים נמצאים במשפחתונים, משפחות אומנה ומרכזי חירום. מדובר על ילדים שהוזנחו, ננטשו או נפגעו פיזית. בגלל נסיבות חייהם הקשות, לרוב הם גדלים לבוגרים הפגועים נפשית. מאות מהם מגיעים בכל שנה לגיל 18 חסרי עורף משפחתי מתפקד.

מי עוזר להם לבנות לעצמם חיים חדשים בגיל 18? מי עוזר להם למצוא קורת גג? מי נמצא שם כדי לתמוך בהם ברגעים הקשים, לתת מילה טובה או עצה בשעת הצורך? מי אחראי לעזור להם להשתלב בחברה, שהרי השתלבותם המוצלחת תקטע את שרשרת האומללות העוברת פעמים רבות כל כך מדור לדור? מי עוזר להם להשלים את צמיחתם הלא מובנת מאליה כבוגרים תורמים לחברה?

משרד הרווחה מממן תקציבית את השהות והטיפול בילדים ונוער עד גיל 18 או עד סיום התיכון. החסך שנוצר מעל גיל 18 התמלא באופן זמני וחלקי על ידי פרויקטים של עמותות שונות. אם לא ימצא פיתרון למימון ממשלתי, עשויים הבוגרים למצוא את עצמם ברחוב.

"אתם כבר ילדים גדולים"

"בגיל 18 אומרים להם בעצם 'אתם כבר ילדים גדולים, תצאו לעצמאות'", מספרת איריס זילכה, מנהלת פרויקט גשר לבוגרי פנימיות ואומנה, בעמותת "ילדים בסיכוי". "כשבעצם מדובר על אוכלוסיה הנזקקת להמשך ליווי ותמיכה, כמו כל צעיר אחר שגר במשפחה נורמטיבית ושלא יוצא לעצמאות כלכלית, תעסוקתית ורגשית בדיוק בגיל 18. הנערים והנערות הללו מגיעים מרקע של הרבה חסכים ונאלצים להתמודד עם המציאות המשתנה לגמרי לבד".

מה מציע פרויקט גשר לבוגרי פנימיות ואומנה לבוגרים?

"הפרויקט שלנו מיועד לבוגרי פנימיות ואומנה שאין להם עורף משפחתי. יש לנו דירות או בתים באזורים שונים בארץ. הצעירים גרים בדירות בשותפות, כאשר שכר הדירה מסובסד על ידנו והם אחראים על הניהול העצמאי של הבית. בכל דירה כ-6 בוגרים. מדריך מגיע לדירה מספר פעמים בשבוע אחר הצהריים, כאשר תפקידו לעזור להם לבנות תוכנית אישית שהיא מאוד אינדיבידואלית.

"הפרויקט בנוי על האמונה החזקה שהם בוגרים ויודעים מה טוב להם. התוכנית האישית תכלול צבא או שירות לאומי, הכוונה כלכלית, השלמת לימודים ועוד, על פי החלומות האישיים של כל בוגר. אנחנו מלווים אותם על מנת שיצליחו להגיע לאותם המקומות שהם רוצים. ישנם כללים ברורים לחיים בדירות ולכן הפתרון הזה אינו מתאים לכל אחד. אחד החוקים הוא שחובה להיות בצבא או לעשות שירות לאומי או לעבוד.

"ישנם ארבעה אשכולות של דירות בחולון, חדרה, עפולה והקריות. חסרים כיום בתים בירושלים, בשרון ובדרום. בנוסף לדירות, פיתחנו מודל של ליווי של צעירים שלא גרים בדירות. לא כולם צריכים בית, חלקם צריכים רק יד מכוונת וחלקם צריכים ליווי אינטנסיבי. הם מגיעים לגיל 18 עם חסכים מאוד בסיסיים: איך מפעילים מכונת כביסה, מה צריך לבדוק בחוזה שכירות, איך פותחים חשבון בנק. חלקם גרים במסגרות של הצבא או בדירות של שירות לאומי, עם חברים או קרובי משפחה רחוקים. עבורם פיתחנו מערך ליווי בקהילה. יש להם רכז שנותן שירות שהוא ברובו טלפוני. גם במקרה של בעיות כלכליות ניתן לפנות אליו".

מה משך השהות של הבוגרים בדירות?

"משך השהות תלוי בבוגרים. ישנם לא מעט צעירים שמגיעים לכמה חודשים וכשהם מרגישים שהם יכולים לעמוד על הרגליים כלכלית, הם עוזבים לעצמאות. מבחינתנו, הם יכולים לגור בדירות שנה וחצי לא כולל השירות הצבאי. יש כאלו שמגיעים אלינו רק אחרי הצבא".

על כמה נערים ונערות מדובר?

"לפני תחילת הפרויקט דובר על כ-400 ילדים בשנה. לדעתי זוהי הערכת חסר. מספר זה תואם את מספר ילדי הפנימייה שלא יוצאים לחופשות לבית ההורים".

אם לא יימצא פיתרון - הפרויקט ייסגר

מעבר לפרויקט גשר לבוגרי פנימיות ואומנה, ישנם גופים נוספים שפיתחו בעצמם מענה לבוגרים מתוך הצורך שעלה. ישנן משפחות אומנה הממשיכות ללווות בוגרים על חשבונן אחרי גיל 18 וישנן מספר פנימיות (בודדות) שהקימו בתי בוגרים בתוך הפנימיות.

לעמותת "אור שלום" בית בוגרים בקרית אונו, הממומן כולו מתרומות. מדובר על וילה המאכלסת 11 בוגרים. בוילה צוות של שתי מדריכות ועובדת סוציאלית. גם כאן נבנית עם כל בוגר שמגיע לדירה תוכנית הכוללת מטרות ויעדים שהבוגר מציב לעצמו ומתבצע מעקב תקופתי על ביצועם.

"המטרות יכולות להיות בתחומי לימודים, בריאות, צבא, עבודה, יחסים בינאישיים ויכולת להסתדר עם סמכות", מספרת רונית סעדון, האחראית על דירת הבוגרים בעמותה. כל מסגרת שכזו נותנת במקרה הטוב, מענה לבוגרים שלה בלבד. בנוסף, קיימים פתרונות מסוימים לבוגרים בחלק מהלשכות המקומיות.

הניסיונות המקומיים למצוא פיתרון לבוגרים במוסדות בהם שהו, רק מחזקים את הצורך הגדול בפיתרון שיכלול את כל הבוגרים, פיתרון שבאמת יאפשר להם להשתלב בחברה ולתרום לה. הדירות שמציע פרויקט "גשר לבוגרי פנימיות ואומנה" יכולות בהחלט להיות הדבר הזה, אם יימצא להן מימון.

"הפרויקט קיים כבר 3.5 שנים", מוסיפה זילכה. "בתחילה הוא הוגבל ל-3 שנים ומומן על ידי גורמים שונים, כאשר בתום התקופה, בהנחה שהפרויקט מוצלח, הציפייה היתה שמשרדי הממשלה ייקחו את מימון הפרויקט עליהם. בחצי השנה האחרונה כל הגורמים הגמישו את הקריטריונים ונעשה מאמץ לגיוס נוסף של תרומות, אך במידה ולא יימצא פיתרון, הפרוייקט ייסגר בלית ברירה. הגופים הממנים כיום את הפרויקט הם ג'וינט, אשלים, הקרן למפעלים מיוחדים של ביטוח לאומי, קרן גנדיר ומשרד החינוך. משרד הרווחה שותף בוועדת ההיגוי אך לא במימון".

תגובת משרד הרווחה: משרד הרווחה והשירותים החברתיים שותף בוועדת ההיגוי של פרוייקט "גשר לחיים עצמאיים", המסייע לילדי אומנה ופנימיות אשר עברו את גיל 18 והם חסרי עורף משפחתי ואין להם קורת גג. כמו כן, המשרד ישתתף בסיוע תקציבי בסך 600 אלף שקלים לשנה במימון הפרוייקט". 

התגובה התקבלה בשמחה רבה בהנהלת הפרויקט: "כבר ראיתי את עצמי דוחה את הפניות האחרונות של בוגרים הנזקקים לעזרתנו", אומרת זילכה. "כעת, במימון זה נוכל להמשיך ולקיים פרויקט חשוב זה".

אנו תקווה שהמימון יגיע בקרוב ושלא יהיה ילד אחד שיזדקק לתמיכה, לעזרה בבנית החיים העצמאיים שלו - ולא יקבל אותה.