"לא חשבתי שאעשה מוזיקה כל כך הרבה זמן"

בגודל טבעי, פול יאנג מפתיע בגובהו. גבוה יותר מבקליפים ובזיכרון הקולקטיבי, מסתבר. יאנג נפגש עם התקשורת היום (ד') במלון שרתון מוריה, כשהוא מצויד בהנגאובר קל מערב השתייה שהעביר בבר של המלון עם אנשי ההפקה. תספורת הקוצים הפכה לבלורית מתוחזקת בצבע והקול הצרוד מעט צרוד יותר, אבל בסך הכל, כמי שבילה עד לאחרונה זמן רב מחוץ לזרקורים, יאנג נראה נינוח למדי במרכז תשומת הלב הישראלית. 

יאנג בא אלינו לשלוש הופעות: ב-29 בינואר בהיכל התרבות בתל אביב, ב-30 במרכז הקונגרסים בחיפה וב-31 ב"רדינג 3" בתל אביב. הסיבה הרשמית להגעתו הן חגיגות החצי-יובל לאלבום הבכורה שלו, "No Parlez". מעט לפני ההוצאה החגיגית והמחודשת לאלבום המצליח, יצא יאנג לסיבוב הופעות משותף עם חבריו למצעדי האייטיז, ביניהם בננהרמה, ABC, קים וויילד וניק קרשאו.

על השאלה, האם לא מוזר לחלוק במה עם חברים-יריבים, הוא עונה: "בכל שנותיי בתעשייה לא נתקלתי בתופעת יריבות בין אמנים. באייטיז פשוט היינו כל כך עסוקים בעבודה שלנו, שלא היה לנו זמן לאף אחד אחר. עכשיו היתה לנו ההזדמנות לבלות אחד עם השני", ומדווח איזה כיף היה להסתובב עם בננהרמה ("הן עדיין שותות ומעשנות כמו פעם"), ועם סולן "שפנדאו בלט", טוני האדלי.

אחרי שההצלחה האדירה בתחילת שנות השמונים דעכה, חזרת לזרקורים ב-1991 בזכות "Senza Una Donna", הדואט עם צוקרו.

"זה סיפור מעניין. בחברת התקליטים שלי לחצו עלי להקליט דואט עם זמרת מפורסמת. דחיתי גם את וויטני יוסטון וגם את ארית'ה פרנקלין, כי השירים שהוצעו לנו היו איומים. בדיעבד, אני שמח שעשיתי את זה כי אז נוצר הקשר עם זמר איטלקי אלמוני בשם צוקרו, והלהיט הזה איתו הגיע למקום הראשון בכל אירופה".

ומה מחכה לנו בהופעה?

"אני מסתובב די הרבה על הבמה. לא כמו לפני 25 שנה, אבל עדיין מסתובב וכיף על הבמה. אני אשיר את הלהיטים, שיר או שניים מהאלבומים האחרונים, וכמה חידושים, כמו שיר של אל גרין שלא הקלטתי, אבל שאני אוהב לשיר בהופעות".