כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

אני מרשה לעצמי

באלבומו החדש, שמרכז את מיטב הלהיטים שלו בהופעה חיה, יצחק קלפטר מחזיר לעצמו שירים שכתב לאחרים ומעניק להם משמעות שונה לגמרי. תימורה לסינגר התענגה על הביצועים

תימורה לסינגרפורסם: 01.02.09 , 10:19

"דע לך שכאן הזמן לא הכרחי", אומר יצחק קלפטר בשיר "אם אתה בסביבה" ("העיירה שלי"). ואכן, כשמאזינים לאלבומו "דמיון חופשי – מיטב הלהיטים בהופעה חיה", מתברר שהזמן לא מקמט גם את שיריו הישנים, שנותרים מגוהצים, טריים ורלוונטיים. האלבום אמנם חדש, אבל הוא מנציח הופעה שהתקיימה כבר לפני 20 שנה (בשנת 89') בבית המורה בתל אביב.

כל הלחנים של השירים כאן הם של קלפטר, כמובן, ומתברר שגם יותר ממחצית מהמילים. הערך המוסף של האלבום מתבטא בשירים שנתן לאחרים וכאן מחזיר אותם לעצמו. זה מתחיל בשיר הפותח, "אם אתה בסביבה", שכתב לאריק סיני. הביצוע הקלפטרי מתהדר ברוקיסטיות שלו, השונה לחלוטין מביצוע הקאנטרי של סיני. כך גם השיר הבא, "יושב על הגדר", שגם לו הוא מעניק משמעות חדשה. לעומת המינוריות המשלימה של אריק איינשטיין, המזוהה עם השיר, קלפטר מרגש כאן הרבה יותר בעוצמה האקטיבית המדגישה את הכאב, במיוחד בקטע "קורא עיתון, שומע חדשות בזמן. עוטף את עצמו במסך עשן".

קלפטר. גלוי ופתוח (צילום: עמית ישראלי)

אבל קלפטר עצמו לא מסתתר מעבר למסך מטשטש. הוא גלוי, פתוח ובעיקר מעניק ברוחב ובעומק מתחום ההתמחות שלו, נגינתו הווירטואוז'ית על הגיטרה. וכך ניתן לשמוע בנדיבות את סולו הגיטרה האופייני שלו בווריאציות שונות על פני שירים רבים. דוגמה אחת, אבל ממש לא יחידה היא "(כבר לילה) בואי נישאר", שהוא מבצע בעליזות המנוגדת לטון הכמעט אדיש של גידי גוב, הזמר המקורי של השיר. קלפטר, שגם אחראי לעיבודים, מחוזק בשלישיית נגנים מצוינת שמהדקת את הביצוע – אלי בן שושן בתופים, טל הרצברג בבס ובמיוחד עדי דגני, שקלידיו הדומיננטיים משכללים את השירים ומבליטים את הלחנים היפים.

הקול האופייני שלו שומר על הטמפרטורה היציבה והמחממת שלו כשהוא מבצע את מיטב להיטיו ("היא כל כך יפה" של "כוורת", "שיר אהבה בדואי", "האהבה שלי היא לא האהבה שלו"), וגם שירים פחות מוכרים ("בואי שמש", "כוכבים הם רק טיפות בחושך"). ויש גם ביצוע מרנין ומלא ל"תמונה" – הקטע האינסטרומנטלי הידוע בתור ה"דה-בה-דה-בה-דה" ששרה יעל לוי באות הפתיחה של התוכנית "ארבע אחר הצהריים" בגל"צ. האנרגיות של ההופעה החיה מזינות את השירים, כולל ההשתתפות הערה של הקהל, שמצטרף אליהם בהתלהבות. רוב הסיכויים שזה יקרה גם למאזין בבית.

וכך, כדברי השיר "נפגשנו" - "הלחן מסתלסל עם המילים, השורות הופכות לשירים". והשירים האלה – לא משנה באיזה רציף בתחנת הזמן מקשיבים להם – נכנסים ומנוכסים.