רוצים לדעת מה דלף מצינור הביוב ליד הבית שלכם או האם למפעל המעשן הנשקף מהחלון יש את כל ההיתרים? עד כה, הייתם צריכים לפנות לרשויות המקומיות או למוסדות הציבור, להפציר בהן למסור את הנתונים ולקוות לטוב. תקנות חדשות שאושרו היום (ב') בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת משנות את התמונה.
על פי התקנות, רשויות מקומיות וציבוריות יידרשו מעתה לפרסם באופן יזום מידע שוטף על מצב הסביבה שבתחומי שיפוטן ואחריותן. הן צריכות לפרסם מידע שהתקבל אודות מזהמים שעלולים להוות מפגעים סביבתיים, חומרים מסוכנים, רעש, ריח או קרינה מסוכנת שנמדדו או שנפלטו לאוויר, למקורות מים לנחלים או לים. הן מחוייבות לפרסם את המידע גם אם הפליטה או תוצאות המדידה הראו שכמות המזהם איננה חורגת מהמותר. הפירסום יהיה באינטרנט, ולכל המאוחר תוך שלושה חודשים לאחר קבלת או איסוף המידע.
מתוקף התקנות מקבל המידע הסביבתי מעמד מיוחד בניגוד לתחומים אחרים עליהם חל חוק חופש המידע. בתחומים האחרים קבלת המידע המצוי בידי הרשויות היא רק על פי בקשה, הכרוכה לעיתים בהליך ביורוקרטי סבוך של הגשת בקשות מפורטות ותשלום אגרות. לעיתים, גם כל אלה אינם נותנים לפונה את מבוקשו גם בחלוף שנים רבות
ואפילו הליכים משפטיים.
עוד על מידע סביבתי:
| התקנות החדשות |
|
| איזה מידע יפורסם: |
|
הפרסומים יקיפו ממצאים מ-23 סוגי מדידות סביבתיות, ביניהן איכות האוויר עקב פליטות עשן ורעלים; זרימת דלקים, שמנים, שפכים או קולחין תעשייתיים; פיזור בוצה תעשייתית, פליטות גזים מאתרי פסולת, ריכוז ראדון בקרקע, ריכוזי מלחים וחומרי הדברה. המידע שיעבור לידיעת הציבור חייב לכלול שבעה פרטים ככל שהגיעו לידיעת הרשויות (ולמיטב ידיעתן): זהות מקור הזיהום; לאן נפלט המזהם (לאוויר, למים או לקרקע); שמות החומרים המזהמים, כמותם וריכוזם; סוג ורמת הרעש, הריח והקרינה שנמדדו; האזור הגיאוגרפי שנפגע; האם הייתה חריגה מהמותר, היכן, מתי, איך ומי אסף את המידע, והאם פעל עבור רשות ציבורית, מקומית או הגורם המזהם. |
|
|
|
|
אישור התקנות שם קץ לסחבת שנמשכה שלוש שנים תמימות במהלכן הונצח חוסר השקיפות בכל הקשור למידע סביבתי חיוני לציבור. התיקון הרלוונטי בחוק חופש המידע, שחייב פירסום יזום של מידע סביבתי עבר כבר לפני שלוש שנים, אולם עד כה לא אישר השר להגנת הסביבה את התקנות הדרושות ליישומו, חרף בג"צ שהגישה בנושא עמותת "אזרחים למען איכות הסביבה בגליל".
אך הלחץ עשה את שלו, וביוזמת יושב ראש הוועדה, ח"כ אופיר פינס (עבודה) וראש השדולה הסביבתית בכנסת, ח"כ דב חנין (חד"ש), הנושא עלה לדיון ערב הבחירות. פינס וחנין אמרו שקבלת התקנות היא פריצת דרך שתאפשר לציבור לקבל את המידע החיוני לבריאותו ולאיכות חייו תוך זמן קצר. "השינוי ימריץ את הציבור, בעזרת הנשק שנמסר לידו, להגביר את המאבק להגנת הסביבה", אמר חנין.
ואולם, לתקנות החדשות "אין שיניים" - כלומר אין בהן סנקציה המושתת על הרשויות שאינן ממלאות את לשון החוק. פינס נזף במשרד להגנת הסביבה על חוסר היכולת לאכוף את התקנות והחוק, והעדר הסנקציות שירתיעו את הרשויות מלחמוק מיישומו. "זו 'עקב אכילס' של התקנות. ללא ענישה יצפצפו עלינו ועליכם", אמר וביקש הסברים.
היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, עו"ד דלית דרור, השיבה כי מבקר המדינה יטפל במפרי החוק.
"כמה נו, נו, נו יכול המבקר לעשות?", השיב לה פינס בליגלוג, "בסוף הוא יעשה נו, נו, נו גם לכם".
זאת ועוד: התקנות ייכנסו לתוקף מיידי רק בכל הקשור למוסדות ציבור ומשרדי ממשלה; ב-58 רשויות מקומיות הן ייכנסו לתוקף רק בתוך שנה ותוך שנתיים הן יחולו כל כל מרחב השלטון המקומי.
פינס התעמת גם עם משרד הפנים, שבשל לחצים שהפעיל הסכים השר עזרא להחיל את התקנות באופן מדורג, כאשר בשלב הראשון הן יחולו רק על "רשויות מקומיות איתנות" – 18 עיריות, 15 מועצות מקומיות ו-23 אזוריות. תחילה לא נכללו ברשימה תל אביב וירושלים, אך כשהדבר התגלה על ידי חנין ופינס, שתי הערים הוכנסו לרשימה והתקנות יחייבו אותן כבר בקרוב ולא בעוד שנה.
ובכל זאת, שביעות רצון נרשמה מכך שכבר בשלב הראשון חלות התקנות על המועצה התעשייתית רמת חובב, חיפה ונשר - גם אם לא על כל הרשויות המקומיות במפרץ חיפה. "חבל שהרשימה נעשתה לפי סדרי עדיפות תקציבית ולא סביבתית", אמר, וחנין הוסיף: "בכנסת הבאה נשלים את החסר".
פינס דרש מהמשרד להגנת הסביבה להעביר לרשויות הנחיה מפורטת איך ליישם את התקנות. הוא גם ביקש להבחין בין מידע גולמי שוטף שחייב להגיע לציבור בהקדם ומידע מעובד שיפורסם מאוחר יותר בדו"חות מסודרים ותקופתיים. הוא הדגיש כי עדיף שהמידע יוגש לציבור הבלתי מקצועי בלשון בהירה ונהירה, "אחרת מרוב עצים לא יראו את היער".
