הבטחות למהפכות סביבתיות צריך גם לקיים

אם לשפוט לפי הכותרות בתקשורת בשנים האחרונות , אנחנו עדים חדשות לבקרים למהפכות בתחום החקיקה הסביבתית בישראל. אולי הרִיק הגדול בספר החוקים שלנו בתחום זה במשך השנים הוא הסיבה שכל שינוי קטן מוגדר מיד כ"צעד משמעותי" או "מהפכה", תוך הפרזה גדולה.

אם מסתכלים על הנעשה בשטח, מגלים שהמהפכות הללו לרוב לא פורשות כנפיים ממשכן הכנסת אל הרחוב, ונקברות עמוק בספרי החוקים. בפועל המצב אפילו הפוך: לרוב זה השטח, מסיבות שונות, שמקדים את מהפכת החקיקה הסביבתית ואז צריך לחוקק חוקים ותקנות להסדיר את המובן מאליו.

לכן תסלחו לי שאני לא מצטרף לחגיגה הגדולה כשסוף סוף תיקנה המדינה עיוות גדול, ואישרה תקנות המחייבות את הרשויות שלה להיות שקופות בכל הקשור למידע סביבתי. זה לא שאני נגד שקיפות; להיפך. אני דווקא רוצה שהמידע שמצוי בידי הרשויות יהיה נגיש וחופשי. אבל אני רוצה לראות את זה קורה בשטח. האם באמת נוכל לקבל מידע על הזיהומים שעוטפים אותנו?

השנה היו לנו לא מעט "מהפכות" כאלה: חוק "אוויר נקי", חוק "המזהם משלם", חוק "האכיפה הסביבתית" - חוקים טובים שביכולתם לחולל שינוי דרמטי בשמירת הסביבה בארץ. אבל יציאתם לפועל עדיין רחוקה מאוד, ולא תמיד מבטיחה.

מדוע? מפני שהחוק מתחיל בכנסת, ומשם עובר לרשות המבצעת שצריכה לתרגם אותו לצעדים מדוייקים הניתנים ליישום בשטח ולאכיפה דקדקנית. בסוף השרשרת ישנה הרשות השופטת שצריכה לא פעם לפרש את החוק ולהכריע נגד הנאשמים בהפרתו.

ולצערי, הממשלה על משרדיה השונים הרלוונטיים לשמירת הסביבה, וגם הרשויות המקומיות, לא באמת ממלאות את חובתן באכיפת החוקים. גם לבתי המשפט, שאמורים לשמור על הזכויות והחובות שלנו, אין הבנה אמיתית בתחום. וחוץ מזה, החקיקה הסביבתית בישראל תמיד מתנגשת עם חוקים אחרים כמו חוק חופש העיסוק, חוקי התכנון והבנייה ועוד ועוד.

ולכן, בלעג לרש, המערכת מותירה את האזרח מוכה וחבול, מודע לזכויותיו, מכיר במציאות העגומה, מנסה להילחם בטחנות רוח ולתבוע את בריאותו ושלוותו - אך נוחל כישלון שמשמעותו לא רק פגיעה באיכות החיים והסביבה שלו, אלא חוסר אמון בחוק.

אני לא מוכן לפטור את חברי הכנסת, השרים והפקידים בגיבוש חלומות על אי ירוק ואיכות חיים, שמצטמצמים למסמכים עם מילים מסובכות שצריך עורך דין כדי להבינם. תסלחו לי שוב על הבוטות, אבל חוקים או תקנות שאין להם גב עדיף לזרוק לפח; לרוב הם אפילו מסוכנים יותר ממועילים.

אז דווקא עכשיו, רגע לפני הבחירות, יש לי בקשה לכל חברי הכנסת "הירוקים" או מי שחפצים להיות כאלה: אנא דאגו שבכל פעם שאתם יוזמים חוק, אתם מספקים לו גם מנגנון אכיפה ישים, שניתן להטמיע ברשות המבצעת. אחרת עזבו אותנו לנפשנו ממהפכות, כי הבטחות צריך גם לקיים.