שתף קטע נבחר

הכי גבר

הוא בן 40, אחד השמות הלוהטים ביותר בהוליווד, מגלם את דמותו של ג'יימס בונד ועכשיו הוא פרטיזן יהודי בימי מלחמת העולם השנייה בסרט "התנגדות". ראיון בלעדי עם דניאל קרייג, הגבר-גבר של הקולנוע

מאז שדניאל קרייג הפציע על מרקענו אנחנו רגילים לראות אותו בדמויות של גברים חזקים. הוא היה סוכן מוסד ב"מינכן", שודד קברים ב"טומב ריידר", שלא לדבר על ה־תפקיד שעשה אותו, סוכן הוד מלכותה 007 בסדרת סרטי ג'יימס בונד. האמת שקרייג, 40, התחיל בכלל בכיוון רגיש ושקספירי יותר. הוא מגיע ממשפחה בריטית ממוצעת מליברפול.

 

שלושה חודשים ביער. מתוך "התנגדות"

 

אביו עבד בתעשיית הפלדה ומאוחר יותר היה בעל פאב. אמו היתה מורה לאמנות. הוריו התגרשו כשהיה בן ארבע ודניאל גדל עם אחותו הבכורה, לאה. עולם המשחק היה עבורו מפלט מחייו וכך כבר בגיל שש קרייג מצא עצמו על הבמה בהצגות בבית ספר. בגיל 14 כבר הופיע במחזות כמו "רומיאו ויוליה", "סינדרלה" או "אוליבר".

 

בגיל 16 קרייג עקר ללונדון כדי להפוך לשחקן מקצועי. מהר מאוד היה לשחקן ראשי בתיאטרון הנוער הלונדוני ולוהק לתפקיד "אגממנון" במחזה השקספירי, "טריליוס וקריסידיה". קרייג התקבל לבית הספר למשחק גילדהול, שבו הוא למד באותה כיתה עם יואן מקגרגור האלמוני דאז. בשנת 1992 נישא קרייג לשחקנית הסקוטית, פיונה לאודון, שעימה הוא הביא לעולם את אלה בת ה־16.

 

כשבתו היתה בת פחות משנתיים הוא התגרש מאמה. את רוב שנות ה־90 בילה קרייג בדרמות טלוויזיה של הבי.בי.סי, ואת הבכורה ההוליוודית שלו עשה בסרט שצולם באנגליה, "טומב ריידר", עם אנג'לינה ג'ולי. שנה מאוחר יותר השתתף ב"הדרך לפרדישן" לצד טום הנקס ו"מינכן" של סטיבן ספילברג לפני שהוכרז כשחקן החדש שיחליף את פירס ברוסנן בגילום דמותו של רב המרגלים המפורסם בתולדות הקולנוע, ג'יימס בונד. המעריצים היו די סקפטיים.

 

קרייג הוא השחקן הבלונדיני הראשון שמגלם את בונד, שתמיד גולם בידי שחקנים ברונטים. הוא גם הפך לשחקן הראשון שמגלם את הדמות שנולד אחרי שהוגה הסדרה, איאן פלמינג, הלך לעולמו בשנת 1964 (קרייג נולד בשנת 1968).

 

בסרט "התנגדות", שעולה בישראל השבוע, הוא מגלם את דמותו הכמעט מיתולוגית של טוביה ביאלסקי, שעם שני אחיו הציל את חייהם של 12 אלף יהודים ביערות פולין במהלך מלחמת העולם השנייה. "התנגדות" הוא הסרט השלישי של קרייג שבו הוא מגלם לוחם יהודי: בשנת 2005 גילם חייל אמריקאי יהודי שמשחרר את מחנות ההשמדה באירופה;

 

בסרט "ללא גורל" ("Sorstalansag"), ב"מינכן" הוא סוכן מוסד ממוצא דרום אפריקאי שאחראי על רציחת מרב הטרוריסטים שהיו אחראים על טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ועכשיו ב"התנגדות" הוא מגלם פרטיזן יהודי שמציל אלפים מאחיו היהודים ממוות בטוח במחנות הריכוז. חייבים לשאול: איך זה שהוליווד מלהקת אותו שוב ושוב לתפקידי יהודים, כשקרייג הוא בכלל בלונדיני עם עיניים כחולות שממש לא מתאים לשום סטריאוטיפ יהודי?

 

עדיין לא מרגיש מוכן. מתוך "ג'יימס בונד"

 

"זה מקרי לחלוטין", הוא אומר כשאנחנו נפגשים בלוס אנג'לס למסיבת העיתונאים של הסרט "התנגדות". "זה פשוט יצא כך. כשהבמאי של 'התנגדות', אד זוויק, פנה אליי אמרתי לו שאני ממש לא בעל מראה יהודה קלאסי. לפחות ב'מינכן' גילמתי מישהו מדרום אפריקה אז איכשהו זה הסתדר, אבל בסרט הנוכחי אני יהודי מזרח אירופאי, ככה שבאמת יש פה משהו מוזר".

 

האם העבודה ביער מנותק לחלוטין מהעולם עזרה לך להתחבר לחיי הפרטיזנים?

 

"אין ספק. היינו שלושה חודשים באמצע היער והתחיל להיות יותר ויותר קר מיום ליום. כשהחורף התחיל זה היה מסובך, אבל עזר לשחקנים מאוד להיכנס לתפקיד. אני באמת ובתמים לא יודע איך הפרטיזנים הצליחו לשרוד בקור הזה. לנו היו אוהלים, שמיכות חמות, בגדים חמים, קפה והרבה וודקה. האמת שאני חושב שגם הפרטיזנים היו שותים הרבה וודקה להתחמם, כך שזה לא פטנט חדש".

 

אני חושב שזה מעניין שמלחמת העולם השנייה הסתיימה לפני יותר מ־60 שנה ועדיין מוצאים סיפורים חדשים לספר על התקופה הזאת.

 

"אלה סיפורים מאוד חשובים לספר. שישה מיליון יהודים נרצחו בדם קר ובסך הכל קרוב ל־20 מיליון איש נהרגו במלחמה הזאת. אז נכון שהסיפור שלנו על 12 אלף יהודים שהצליחו לשרוד ביערות הוא אומנם סיפור קטן יחסית לסיפור הגדול, אבל היא חשוב לכשעצמו".

 

אתה מרגיש שאתה חייב לעשות סרטים כמו "התנגדות" כדי לא להיכנס לשבלונה שאליה נפלו כל קודמיך בתפקיד 007?

 

"זה נשמע כאילו אני עושה משהו במכוון. לצערי זה יהיה לתת לי קרדיט על משהו שבאמת לא היה לי שליטה עליו. 'התנגדות' הוצע לי, אהבתי את הסרט וזהו זה. האמת היא שאם עכשיו אתחיל לעשות סרטים כריאקציה לג'יימס בונד, אז באמת אכניס את עצמי לצרות. אני אוהב לעבוד וכל פרויקט שמגיע אליי ונראה לי - אני מוכן לעשות אותו".

 

כשנכנסת לנעליים של ג'יימס בונד מישהו הכין אותך לכך שחייך הולכים להשתנות?

 

"עם יד על הלב, אני עדיין לא מרגיש מוכן לזה, למרות שכבר צילמתי שני סרטים בסדרה. אני מנסה לשמר את החיים שלי כפי שהם היו לפני ג'יימס בונד, למרות שיש כאן מאבק כלשהו לשמור על נורמליות. מכונת היחסי ציבור שזורקת אותך אל אורות הזרקורים והתקשורת שהופכת אותך לגיבור החדש שלה... זה קצת קשה לעיכול. אני, מצידי, מנסה לרגע לא לשכוח מה חשוב לי וזה המשפחה שלי והחברים הקרובים והוותיקים שלי. זה משמש כעוגן עם כל הטירוף שמתרחש מסביב".

 

אתה חושב שמשום שכל זה קרה יחסית מאוחר בחייך אתה לא נותן לזה להשפיע עליך כל כך?

 

"אני משוכנע שיש אנשים שאומרים שהפכתי לבלתי נסבל מאז שהפכתי לג'יימס בונד. למזלי

יש לי חברים טובים שמתי שהשתן עולה לי לראש יודעים להכניס לי אגרוף ולהחזיר אותי אל הקרקע".

 

האם הסיבה שאתה מסרב לעבור לגור בהוליווד היא מפחד שכל עניין הסלבריטי יעלה לך לראש?

 

"אין ספק שבלוס אנג'לס להיות סלבריטי זה לא רק סגנון חיים, אלא מקצוע בפני עצמו. העיר הזאת מלאה באנשים נואשים אחרי משהו שלא ממש ברור מה הוא. יש הרבה אנשים טובים כאן אבל זה לא הבית שלי וזה מעולם לא יהיה הבית שלי. הבית שלי הוא בלונדון ושם אני מרגיש הכי נוח".

 

את הראיון המלא ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עכשיו הוא פרטיזן. מתוך "התנגדות"
לאתר ההטבות
מומלצים