שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שלמה בר
    "אני לא אוהב את הביטוי "מוזיקה מזרחית". למה אשכנזי עושה מוזיקה ישראלית ואני עושה מוזיקה מזרחית?" שלמה בר, מוזיקאי, בן 65. נשוי פעם שנייה, אב ל־4 וסב ל־2

    בן אדם צריך להיות כמו כוס קצת ריקה. לא להיות מלא עד הסוף, שתמיד יישאר מקום להכניס עוד משהו.

    היהדות היא לא דת, היא תרבות. וכמו שאי אפשר ללמוד לשחות מחוץ לבריכה, ככה אי אפשר לשפוט את היהדות מבחוץ. צריך להתנסות בה כדי להבין אותה.

     

    אני לא אוהב את ההפרדה בין חילוניים לדתיים. אין שום צורך להפריד בין אחים. יש יהודי ויש לא יהודי, זאת ההפרדה שצריך לעשות.

     

    אנחנו עם שאין כדוגמתו בכל העולם. תראו לי עם אחר שהפרידו אותו מאדמתו ל־2,000 שנה והצליח לחזור. אם תוציאו את כל הסינים מסין ל־100 שנה, לא יישאר סיני אחד. אצלנו יש דברים חזקים יותר מאדמה.

     

    לאף אחד אין כוח לקום בחמש בבוקר כדי להניח תפילין. זה מנוגד לטבע שלנו, אבל מי שמצליח להשתלט על התאוות שלו, מחנך את עצמו להיות בן אדם. אף אחד לא יכול לעשות את זה בשבילנו. רק אנחנו יכולים לחנך את עצמנו.


     

    השפה העברית היא הכלי המוזיקלי הכי יפה בעולם. יש בה את כל מערכת ההצללה. שפות אחרות, שאין בהן ח' ו־ע', נשמעות לי משעממות.

     

    מוזיקה היא תבנית נוף מולדתה. אבא שלי לא היה קאובוי ולא עשה קרבות אגרופים, ואני רוצה להמשיך לעשות מוזיקה בשפה של האזור שלי.

     

    אמריקה מפחידה אותי. בכל פעם שאני נוסע לשם, ההמבורגר והקולה רק נהיים גדולים יותר.

     

    העולם הזה הוא הבל הבלים. הכל כאן אשליה: אגו זה אשליה, כבוד זה אשליה. אלה דברים שרק מעכבים את האדם. הגענו לכאן כדי לתקן את עצמנו, ומי שלא חופר ומנסה למצוא משהו שהוא מעבר לפיזיות שלו יחיה כמו כבש. אדם יכול להתפתח רק אחרי שהוא מבין שאין לו שליטה על כלום ואין לו מה להפסיד.

     

    הציניות הורסת כל סיכוי לאושר. אסור לנו לעזוב את התמימות שלנו, ואסור לקחת כמובן מאליו את כל הפלאים שמתרחשים מסביבנו בכל שנייה.

     

    אני לא אוהב את הביטוי "מוזיקה מזרחית". למה אשכנזי עושה מוזיקה ישראלית ואני עושה מוזיקה מזרחית? פעם, כשרק התחילו להשמיע מוזיקה מזרחית

    ברדיו, היתה תוכנית שקראו לה "שעה במזרח התיכון". למה, איפה בדיוק אנחנו נמצאים ביתר 23 השעות?

     

    המערב עדיין מתייחס אל התרבות המזרחית כאל נחשלת. אני לא מבין למה. הרי המערביים לא המציאו את העולם, אז למה הם מתנשאים? את הפילהרמונית ייסדו עוד לפני הקמת המדינה, ועד היום לא הקימו משהו דומה למוזיקה מזרחית. אבל היהודים היו מפוזרים בכל העולם, במזרח ובמערב, והבאנו איתנו ארצה מתנות מדהימות. השילוב הזה צריך לבוא לידי ביטוי בתרבות הישראלית. זה מקור הכוח שלנו.

     

    אני מכיר בחור פרסי שבגיל 35 עבד כמנקה רצפות במכון וייצמן, והכיר שם איזה דוקטור שהיה משתף אותו בממצאי המחקר שלו. הבחור הפתיע את הדוקטור ביכולת ההיקש שלו, ותוך חמש שנים נהיה דוקטור בעצמו. היום הוא עוסק במחקרים חשובים, אבל יכולנו לפספס גאון רק בגלל שלא היה לו כסף ללימודים. למה שלא ייתנו לימודים באוניברסיטה חינם למי שאין לו כסף?

     

    רוב האנשים לא הבינו את המשמעות האמיתית של "ילדים זה שמחה". השיר הזה מדבר על הפער העדתי, על משפחות מרובות ילדים שאין להן כלום, אבל אם העם בחר לפרש את השיר כפשוטו - אני לא הולך לקלקל להם את זה. גם ככה יש מעט שמחות בעולם.

     

    השמחה לא מגיעה מההיגיון, ובגלל זה אנחנו לא אנשים שמחים. התרבות המערבית היא לוגית ועוסקת בחומר ולא ברוח. היא מספקת לנו ידע שאין בצידו חוויה, ולכן אין בו ערך. ריבוי האינפורמציה מטשטש את האינטואיציה שלנו ומפריע לנו לחוות את החיים בעצמנו. אדם בלי אינטואיציה הוא כמו מחשב.

     

    המוזיקה משחררת את האדם מגופו. מכיוון שאני מכיר את חוויית היציאה מהגוף, כשיגיע תורי ללכת אלך בשמחה. אני כבר יודע שזה טריפ יפה.

     

    הדרך חשובה יותר מהמטרה. כשאתה מסמן מטרה, רוב הסיכויים שלא תצליח להגיע אליה. ואם הגעת, תגלה שזאת לא אותה מטרה שראית בהתחלה.


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שלמה בר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלמה ודוד ד'אור בהופעה, 2009
    צילום: עילי קמחי
    הברירה הטבעית בהרכבה הראשון, 1979
    צילום: לע"מ
    הישיבון
    מומלצים