דו"ח חושף: הבריאות הירודה של ילדי הבדואים
יש אזרחים סוג ב' והם חיים בנגב - דו"ח שמפרסם היום משרד הבריאות חושף תמונה עגומה במצב הבריאות של הילדים הבדואים בנגב: תמותת תינוקות גבוהה פי שלושה, אנמיה אצל 56% מהתינוקות ושיעור גדול של תת משקל ובעיות גדילה
"אחת הבעיות המרכזיות של הילדים הבדואים בנגב הינה הפרעות גדילה וחסרים תזונתיים", כותבים מחברי הדו"ח. כ-9 אחוז מהילדים הבדואים מתחת לגיל 5 סובלים מעיכוב גדילה (גובה נמוך לגיל) ו-4.4 אחוז סובלים מתת משקל, לעומת השיעור הצפוי באוכלוסיה שהוא 2.3 אחוז. הבנות הבדואיות נמצאות בסיכון מוגבר: הן סובלות פי שבעה יותר מבעיות בגדילה ופי עשרה יותר מהבנים מתת משקל.
בכיתות א' ו-ב' מתרחבת התופעה: כ-13 אחוז מהילדים סבלו מעיכוב גדילה וכ-17 אחוז סבלו מתת משקל. אותו מחקר מצא כי בקרב האוכלוסייה היהודית בנגב שיעור הסובלים מתת משקל נמוך יותר.
56% מהתינוקות הבדואים סובלים מאנמיה
עוד נמצא כי יותר ממחצית (56 אחוז) מהתינוקות הבדואים בני חצי שנה סבלו מאנמיה וכעשירית מהם סבלו ממחסור באבץ. בגיל שנה וחצי בממוצע סבלו מאנמיה 27 אחוז מהילדים הבדואים, 11.5 אחוז סבלו ממחסור באבץ חמישה אחוזים סבלו ממחסור בויטמין A ושלושה אחוזים סבלו ממחסור בויטמין E.
ממחקרים שונים שנעשו בארץ עולה כי שיעור האנמיה בשכונות חרדיות עומד על 30-40 אחוז ולעומת זאת רק כעשרה אחוזים מתינוקות יהודיים סובלים מאנמיה.
"בעיות תזונתיות יכולות לגרום להפרעות גדילה והתפתחות, אשר בתורן יכולות להוביל לסיבוכים בריאותיים אצל הילד וכן להפרעות גדילה עם השלכות קצרות וארוכות טווח. תת תזונה קשורה לסיכון גבוה יותר לחלות במחלות זיהומיות ויכולה לפגוע בהתפתחות התקינה של הילד", כותבים מחברי הדו"ח ומציינים כי "אנמיה בגיל חצי שנה עד שנתיים מעלה את הסיכון להפרעות בהתפתחות פיזית מוטורית וקוגניטיבית".
תמותת תינוקות גדולה פי 3 מאצל היהודים
תמותה של תינוקות היא אחד המדדים המעידים על מצב בריאות האוכלוסייה. שיעור תמותת התינוקות באוכלוסייה הבדואית בנגב עומד על 11.5 מקרי מוות
לאלף לידות, והוא גבוה כמעט פי שלושה מהשיעור הארצי (4.1 מקרים).
בדו"ח מצוין כי משנת 2004 נצפית מגמה של ירידה בתמותת תינוקות בדואים, בשיעור של כ-5.5 אחוזים. כאשר הסיבה המובילה לתמותת תינוקות בדואים קשורה למומים מולדים ומחלות תורשתיות.
40 אחוז מהבדואים נשואים לבני דודים מדרגה ראשונה ועשרים אחוז לבני דודים מדרגה שנייה. משרד הבריאות מפעיל יותר מעשור תוכנית להגברת המודעות לסכנות בנישואי קרובים ולאיתור וגילוי של נשאות למוטציות גנטיות לפני הנישואים ובמהלך ההריון. עם זאת, מהנתונים עולה כי עד לשנת 2004 הפרוייקט לא הצליח להפחית את שיעור התמותה.
למרות הנתונים הקשים עד כה, הדו"ח מצביע על כך ששיעור גבוה יחסית של ילדים בדואים מקבל את כל חיסוני השגרה ובהתאם יש דיווחים בודדים על מחלות זיהומיות דוגמת דלקת קרום המוח ושעלת בקרב אוכלוסיה זו.
90 אחוזים מילדי הבדואים מקבלים את החיסונים המומלצים על ידי משרד הבריאות עד גיל חמש. שיעור ההתחסנות בכלל האוכלוסייה בישראל נע בין 92 ל-97 אחוזים.
התשתיות הלקויות שמובילות למחלות
עם זאת, אין ירידה בשיעור התחלואה במחלות זיהומיות, שאינן ניתנות למניעה על ידי חיסון, כמו מחלות בדרכי העיכול. מדובר במחלות שעשויות להיות קשורות לתשתיות לקויות ולתנאי החיים הקשים במגזר הבדואי. כותבי הדו"ח מציינים כי "קשה לתושבים לשמור על חימום וקירור של בתיהם וכן על הגיינה אישית וסביבתית בהיעדר גישה למים זורמים ולמערכת סילוק שפכים ופינוי אשפה".
מצבם של הבדואים החיים ביישובים הלא מוכרים קשה אף יותר מזה של הילדים הבדואים החיים ביישובי הקבע. מהדו"ח עולה כי הילדים ביישובים הבלתי מוכרים נולדים במשקל לידה נמוך יותר, הם סובלים פי 2.4 יותר מתת משקל בגילאים 6-7 ומחוסנים בשיעור נמוך יותר לעומת ילדים הגרים ביישובי הקבע.
כ-7000 תינוקות נולדים מדי שנה במגזר הבדואי ומטופלים ב-27 תחנות לבריאות המשפחה ביישובי הקבע וביישובי הפזורה. נכון לשנת 2006 מטפלות התחנות בכ-90 אחוזים מילדי המגזר.
חוסר כח אדם רפואי-סיעודי במגזר הבדואי
"חיזוק טיפות החלב והתאמתן למאפיינים החברתיים והתרבותיים של החברה הבדואית חיוני לשיפור מצב בריאותם של אוכלוסיית הילדים הבדואים בנגב. בתקופה זו השירות המונע לאם ולילד בנגב נמצא במשבר קשה בשל חוסר בכוח אדם רפואי-סיעודי", נכתב בדו"ח והמחברים מזהירים כי מסיבה זו עלול להיות מצב שבו פחות נשים ותינוקות יימצאו במעקב.
בנוסף ממליצים מחברי הדו"ח להמשיך את הפרוייקט למניעת מומים מולדים, להפעיל תוכניות לעידוד תזונה נכונה ולעידוד הנקה ולספק תשתיות כמו אספקת מים וחשמל, סילוק שפכים ופינוי אשפה שיסייעו לקדם את בריאות האוכלוסייה.
ד"ר אילנה בלמקר, רופאת מחוז הדרום במשרד הבריאות שחיברה את הדו"ח ציינה כי "באמצעות מידע חשוב זה ניתן יהיה לתכנן שירותים ותוכניות התערבות לקידום בריאות אוכלוסיית הילדים הבדואים בנגב".
