שובו של קוני למל

כמדי שבוע, ynet ממשיך להביא לכם קטעים נבחרים מתוך הראיונות שנעשו במסגרת פרויקט "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי". והפעם: הבמאי הוותיק יואל זילברג מספר מה גרם לו לביים סרט המשך ל"שני קוני למל" כמעט עשור אחרי צאתו של הסרט המקורי, מסביר את האידיאולוגיה הציונית שעמדה מאחורי הסרט וחושף את השאיפה של מייק ברושטיין לחזור ולגלם את הדמות.

זילברג נולד בתל-אביב ב-1927. אביו, בן-ציון זילברג, היה ממקימי תיאטרון "האוהל". במהלך מלחמת העצמאות שירת ב"צ'יזבטרון", אם הלהקות הצבאיות, לצדם של שייקה אופיר, נעמי פולני וגדעון זינגר. לאחר שחרורו נסע ללמוד בימוי תיאטרון בבית הספר "אולד ויק" בלונדון. במהלך שנות ה-50 ביים הצגות בהבימה, האוהל ותיאטראות נוספים. בהמשך הפך לבמאי פורה של תיאטרון מסחרי ויצר מספר רב של להיטים לאורך השנים, ביניהם "אמי הגנרלית", "בוטיק השקרים", "מי מפחד מנישואים?" ועוד. זילברג עיבד וביים את הגרסה המקורית של המחזמר "קזבלן" בתיאטרון אלהמברה של גיורא גודיק בכיכובו של יהורם גאון.

במקביל לקריירה בתיאטרון, זילברג השתלב גם בתעשיית הקולנוע. ב-1959 הוא שימש כעוזר במאי שני לאוטו פרמינגר בהפקת היוקרה ההוליוודית "אקסודוס" שצולמה בארץ. ב-1963 ביים את סרטו העלילתי ראשון, הקומדיה הסאטירית "משפחת שמחון".

במהלך השנים הבאות זילברג הפך לאחד הבמאים הפורים של הקולנוע הישראלי. בין סרטיו: "חסמב"ה ונערי ההפקר" (1971), "חכם גמליאל" (1973), "קוני למל בתל אביב" (1976), "אמי הגנרלית" (1979), "קוני למל בקהיר" (1982) ועוד. ב-1984 הוזמן על-ידי חברת "קנון" האמריקנית של מנחם גולן ויורם גלובוס לביים את סרט הריקודים "ברייקדאנס". הסרט הפך להצלחה הקופתית הגדולה של החברה, עם הכנסות של כ-60 מיליון דולר. בשנות ה-90 הוא השתלב בתעשיית הטלוויזיה בישראל ויצר את אופרת הסבון המצליחה "רמת אביב ג'". בטקס פרסי אופיר שנערך בספטמבר האחרון הוענק לזילברג פרס מפעל חיים.

הקטע לקוח מתוך הראיון עם יואל זילברג לפרויקט "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי" של מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן, בתמיכת מפעל הפיס, קרן הקולנוע הישראלי, סינמטק ירושלים וסינמטק תל-אביב.

לקטעים נוספים ממאגר העדויות:

• מדוע ירה מנחם גולן על מטוס ישראלי?
• איזו אג'נדה חברתית עמדה מאחורי "צ'רלי וחצי"?