גדעון עזרא: בלתי מספיק

בשלוש השנים שחלפו מאז נכנס השר גדעון עזרא לתפקידו כשר להגנת הסביבה, קרו לא מעט דברים חיוביים בתחום הסביבתי בישראל. לרוע המזל, נראה שמרביתם קרו למרות ועל אף פעילותו של השר; בכל אופן - לא ממש בזכותו.

אחת הפעולות הראשונות שעשה עזרא עם כניסתו לתפקיד היה לשנות את שם המשרד - מ"המשרד לאיכות הסביבה" ל"המשרד להגנת הסביבה". אלא שבאופן אירוני למדי, דווקא הוא לא נתפס בעיני שוחרי הסביבה ואנשי הארגונים הסביבתיים כמי שמילא את ההבטחה שבשם. לדבריהם, לא גדעון עזרא הגן על הסביבה.

הישג בולט ולא מבוטל של השר, זמן לא רב אחרי שנכנס לתפקיד, היה סגירתה הזמנית של תחנת הכוח רדינג בתל אביב. היה זה מהלך אמיץ שהאיץ את המעבר של התחנה לגז טבעי (שמזהם פחות מפחם ומזוט), אולם נדמה כי תקופת כהונתו של עזרא במשרד תיזכר דווקא בשל רשימה ארוכה של מהלכים שנויים במחלוקת שהתרחשו תחת ניהולו.

• איזה ציון תתנו לממשלת אולמרט? סיכום מיוחד
  

בתקופת כהונתו הספיק עזרא לכונן יחסים משבריים עם אנשי התנועה הסביבתית - אשר הובילו להתנגחויות ומאבקים נחושים במקום לשיתוף פעולה; הוא תמך לא פעם במהלכים שנתפסו כאנטי-סביבתיים, ובמקרים רבים אף התנגד ועיכב חקיקה סביבתית בכנסת. מבקר המדינה קבע כי משרדו נכשל כשלון חרוץ באכיפה סביבתית, ובשלוש שנות כהונתו נותר המשרד להגנת הסביבה החלש ביותר מבין משרדי הממשלה, דווקא בתקופה בה הנושא הסביבתי תופס תאוצה סביב הגלובוס, ועולה לראש סדר יומם של מנהיגי העולם. 

תחנת כוח פחמית ומכרה פוספטים? השר בעד

עזרא תמך בשורה של מהלכים שנויים במחלוקת, ובראשם התוכנית להקמת תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון. העמדה הרשמית של המשרד להגנת הסביבה מתנגדת להקמת התחנה. המשרד קבע כי שריפת פחם היא טכנולוגיה "נחותה" להפקת חשמל, שמזיקה לבריאות הציבור ולסביבה, ויש למצוא חלופות בהן ניתן יהיה להפיק חשמל באופן פחות מזהם. גם משרד הבריאות רואה בפרויקט מפגע בריאותי שהשלכותיו יורגשו בשנים הבאות. ועדיין, כאשר נדרש השר לנושא הוא צידד בעמדה המקדמת את הפרויקט.

באותה רשימה נמצא גם פרויקט הקמת אגד בסיסי ההדרכה בנגב ("עיר הבה"דים") - פרויקט שזכה להתנגדות עזה מצד ארגונים ופעילי סביבה. הארגונים טענו כי מיקום הבסיסים, בסמיכות למועצה התעשייתית רמת חובב הוא סיכון פוטנציאלי. הם מתחו ביקורת חריפה - והגיעו עד בג"ץ - וטענו שהתוכנית אושרה בהליך מזורז וחשאי, לפני שבוצעו במקום סקרים סביבתיים מקיפים שקבעו בוודאות שהשטח נקי ולא מסוכן. השר עזרא לא תמך בדרישת הארגונים לבצע את הסקרים בטרם יחלו העבודות, ובעמדתו זו נתפס כמי ששיקולי הסביבה אינם בראש מעייניו.

גורמים בתנועה הסביבתית זוכרים לשר עזרא גם את תמיכתו בהקמת הקיר בחוף אפולוניה - מהלך שזכה גם הוא להתנגדות מצד אנשי המקצוע במשרדו. המומחים טענו שהקיר יהרוס את רצועת החוף הצרה ויסכן את המבצר הצלבני שעומד על רכס הכורכר. זאת ועוד: תחת שרביטו של עזרא תמך המשרד גם בתוכנית להקמת מכרה פוספטים סמוך לערד - מהלך שזכה להתנגדות עזה מצד משרד הבריאות, שהעריך שבגללו ימותו בעתיד תושבי העיר מזיהום אוויר. 

תמך בהקמת יישוב בניגוד לעמדת משרדו. חבל לכיש (צילום: החברה להגנת הטבע) 

אחת הדוגמאות הבולטות להסתייגות של אנשי התנועה הסביבתית מהשר הייתה הודעתו המפתיעה על תמיכתו בהקמת היישוב מרשם בחבל לכיש. גם במקרה זה בחר עזרא לתמוך במהלך בניגוד לעמדתו המקצועית של המשרד, בניגוד למדיניות הממשלה להעדיף יישובים קיימים על פני הקמת חדשים, וחרף תסקירים סביבתיים שהצביעו על הנזק הסביבתי והאקולוגי החמור שייגרם - ועל החלופות הקיימות. עזרא שינה את עמדתו בנושא ערב לפני טקס שערך המשרד להענקת אות מפעל חיים לפעילי סביבה בולטים. "פניית הפרסה" שלו עוררה ביקורת חריפה ובתגובה החליטו אנשי התנועה הסביבתית להחרים את הטקס.

אחד ההיבטים המוחשיים ביותר של המודעות הסביבתית הפורחת בישראל בשנים האחרונות היא העלייה בהיקפי מיחזור הבקבוקים. הישראלים, כך התברר, דווקא מוכנים לשלם את הפיקדון על הבקבוקים מתוך ידיעה שיקבלו את ההחזר כפי שקובע החוק. אלא שתאגיד המיחזור אינו עומד באופן קבוע ביעדי האיסוף שקבע המחוקק, והם פונים מדי שנה לשר שיעניק להם הקלה. הוא מבקש מהכנסת להפחית רטרואקטיבית את היעד שהיו אמורים לעמוד בו, ומסיר מעליהם איום של קנס כספי כבד. גם הצעה להרחיב את חוק הפיקדון לבקבוקים הגדולים טורפדה על ידי השר, שאמר כי הוא מעדיף מציאת פיתרון בהסכמה עם יצרני המשקאות. ארגוני הסביבה רואים בכך כניעה שלו לאינטרסים שאינם סביבתייים בעליל.

מי נאבק במזהמים? לא המשרד להגנת הסביבה

עוד מנת ביקורת הוא ספג בשל מדיניות האכיפה הרופסת שניהל משרדו נגד מפעלים מזהמים. נייר עמדה של עמותת "אדם טבע ודין", שעסק בסוגייית האכיפה הסביבתית בשנים 2007-2008, מצא כי המשרד נוהג להגיע להסדרי טיעון עם עברייני סביבה בניגוד לאינטרס הציבורי, וכי הקנסות המוטלים על עבריינים עומדים על סכומים מגוחכים. רק לאחרונה ניתנה דוגמא לכך, כאשר בהסדר טיעון עם מפעל "פרוטרום" נמחקו שמות מנהליו מכתב האישום הפלילי שהוגש נגדם.

חקיקה סביבתית? תלוי באיזה יום

יחסיו הבעייתיים של עזרא עם ארגוני הסביבה העיבו גם על הפעילות הסביבתית בכנסת, והוא נתפס לא פעם כמי שמעכב או מונע חקיקה פרטית "ירוקה". בתקופת כהונתו אמנם תמך המשרד וגיבש חוק למיחזור צמיגים, הרחבה לחוק הפיקדון, וחוק "המזהם משלם" - המטיל אחריות על מזהמים. אולם חוקים חשובים אחרים - בהם חוק אוויר נקי - התעכבו בשל תמיכה מאוחרת של השר. עד לרגע האחרון הצהיר עזרא כי יתנגד לחוק בשל היעדר תקנים ותקציבים למשרדו. לבסוף הושגה פשרה: החוק זכה בתמיכתו ועבר, אך יישומו נדחה בשנה.

שתי הצעות חוק נוספות אליהן התנגד השר עזרא עוסקות בשיקום קרקעות מזוהמות ובצמצום השימוש בשקיות פלסטיק. בשני המקרים נימק השר עזרא את התנגדותו בכך שמשרדו מגבש במקביל הצעת חוק משלו. הצעת חוק חשובה נוספת, שזכתה בתמיכתם של כ-70 חברי כנסת, הייתה הצעת חוק להפחתת פליטת גזי חממה - הנושא הסביבתי החם ביותר בזירה העולמית. הצעת החוק, שביקשה לתת מענה להתמודדות ישראל עם משבר האקלים על ידי חובה חוקית להפחית בפליטת הגזים הגורמים לאפקט החממה, קיבלה בראשיתה את תמיכת השר - אך בסופו של דבר הוא חזר בו והתנגד. התוצאה: הצעת החוק לא עברה בקריאה ראשונה ודין הרציפות לא חל עליה לפני פיזור הכנסת.

ההישג המרכזי: סגר את רדינג

בראש רשימת ההישגים הסביבתיים נמצאת, כאמור, תחנת הכוח רדינג בתל-אביב. בפעם הראשונה נסגרה בישראל תחנת כוח אשר לא עמדה בדרישות המחייבות בתחום זיהום האוויר. החל מחודש יוני 2006, לא מעט בזכות מהלך זה, עברה תחנת הכוח להשתמש בגז טבעי וצמצמה את זיהום האוויר בעשרות אחוזים.

במשרד להגנת הסביבה מונים גם את מדיניותו הכלכלית של השר עזרא ומציינים כי עם כניסתו לתפקיד נפגש עם ראשי הבנקים במטרה לעודדם לשלב בפעילותם הכלכלית גם שיקולים סביבתיים. לצד זה מציינים במשרד הסכם על סך 230 מיליון שקלים לשיקום אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב, וכן הסכם גישור עליו חתם המשרד מול מפעלי התעשייה - לטיפול בשפכי התעשייה המזוהמים.    

הישג נוסף אותו מונים במשרד הינה התוכנית הלאומית להפחתת זיהום מתחבורה. תוכנית זו, אשר גובשה בשיתוף משרד התחבורה, כוללת גריטת כלי רכב ישנים, מעבר לשימוש בדלק "נקי" והכנסת כלי רכב כבדים העומדים בתקינה האירופאית. כמו כן מציינים במשרד את ההסכמים שנחתמו מול חברות הדלק בישראל, שמטרתם איתור קרקעות מזוהמות ושיקומן.

בתחום הפסולת רושם לזכותו השר עזרא הישג בדמות היטלי ההטמנה והקמת יחידה לטיפול בפסולת בניין. תקנות שגיבש המשרד קובעות כי החל מה-1 ביולי 2007 יש לשלם היטל על הטמנת פסולת מוצקה בישראל - צעד שמטרתו להאיץ מציאת פתרונות חלופיים לשיטה זו וצמצום נפח הפסולת. עם זאת, יש לציין כי בדו"ח מבקר המדינה נמתחה על המשרד ביקורת חריפה.

טרם התקבלה תגובת המשרד להגנת הסביבה.