שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רק החדשנות תוציא אותנו מהמשבר
    החדשנות והיזמות הטכנולוגית הובילו אותנו לשגשוג כלכלי בעשור האחרון - הן גם אלה שיוציאו אותנו מהמשבר הנוכחי. דווקא עכשיו זה הזמן להשקיע בהן, ולא רק בהיי-טק

    חדשנות ויזמות טכנולוגית הם מונחים המזוהים בכל העולם עם מדינת ישראל. מתוקף תפקידי כדיקן אני מרבה להיפגש עם דיקנים וראשי אוניברסיטאות ממקומות שונים בעולם ונושא החדשנות הישראלית עולה בכל מפגש כזה. כמעט בכל מפגש נשאלת השאלה – כיצד אתם, הישראלים, עושים זאת? מהו סוד הקסם הגורם לכל כך הרבה פטנטים, רעיונות פורצי דרך ופיתוחים הנדסיים לנבוע ממדינה כה קטנה?

     

    אני מנסה בדרך כלל להצטנע ולהסביר לעמיתי כי חלק מהתופעה נובע מהעובדה שאנו אומה הנמצאת תחת איום קיומי מתמשך ולכן, היות שאנחנו נמצאים תמיד עם הגב אל הקיר, אין לנו ברירה אלא לחדש. אצל רבים מבני שיחי, ההסבר הזה לא נשמע משכנע מספיק. חלקם, במיוחד אלו המגיעים מהמזרח הרחוק, מאמינים שיש הסבר גנטי לכך וכי בכל אחד מאיתנו מסתתר חלק מהגנום של איינשטיין. אחרים סבורים שאנחנו מסתירים מהם במכוון את המתכון המוצלח שגילינו כדי שלא יהיו לנו מתחרים. בכל מקרה, נושא החדשנות עולה שוב ושוב כגורם משיכה ראשון במעלה כאשר אנחנו בוחנים אפשרויות של חילופי סטודנטים ושיתופי פעולה מסוגים אחרים עם אוניברסיטאות זרות.

     

    בהעדר משאבי טבע אחרים, ההון האנושי הוא המשאב העיקרי עליו נשענת מדינת ישראל מיום היווסדה. הון אנושי אינו נמדד רק בכמויות (שם תמיד נמצא בנחיתות מול אומות גדולות יותר) אלא באיכויות – שם יש לנו יתרון יחסי מובהק. יתרון זה, שהוביל אותנו לעצמאות כלכלית ואף לשגשוג של ממש בעשור האחרון, הוא המפתח האמיתי העומד לרשותנו כדי לצאת מן המשבר הכלכלי אליו נקלענו עתה, יחד עם שאר העולם. העובדה שהייצור של מוצרים ושירותים חווה ירידה דרסטית בחודשים האחרונים, וזאת במקביל למחנק אשראי כלל-עולמי, אין פירושה שהביקוש האמיתי למוצרים ושירותים אלו ירד באותה מידה. חלק מן הצמצום נובע מרצונם של השחקנים השונים בשוק להמתין ולברור להם את החלופה הטובה ביותר לצריכה או השקעה. זהו בדיוק הזמן בו נדרשת מחשבה יצירתית אשר תוביל למוצרים או שירותים חכמים יותר, יעילים יותר, ידידותיים יותר לסביבה, פחות זוללי אנרגיה ויותר רב-שימושיים.

     

    כל משבר טומן בחובו גם הזדמנויות, כפי שאמר בשעתו ראש ממשלת הודו ג'אווראל נהרו: "בכל משבר או מבוי סתום יש גם יתרון – הם מכריחים אותנו לחשוב". החשיבה הזו צריכה כעת להקיף את כל מגזרי המשק. עד תחילת העשור הנוכחי היו רבים שסברו כי מספיק שתתקיים חדשנות בקטר של המשק – תעשיות הטכנולוגיה העילית בכלל ותעשיות התקשוב בפרט - ואלו ימשכו את שאר הקרונות של הכלכלה הישראלית (התעשיות המסורתיות יותר). בשנים האחרונות הלך וגבר השיח הציבורי שקרא לפעול לסגירת הפער בין חלקי הרכבת הזאת על ידי עידוד וקידום חדשנות ויזמות גם בתעשיות מסורתיות. כיום, כאשר אנו בעין הסערה, הצורך בטיפוח חדשנות גם במגזרים אלו חזק מאי פעם.

     

    חדשנות זו יכולה לבוא מכיוונים טכנולוגיים – לדוגמא, במפעל פיניציה המייצר זכוכית שטוחה, הנחשבת למוצר בסיסי ביותר, בוחנים לאחרונה אפשרות לשיתוף פעולה עם הטכניון בשילוב תאים פוטו-וולטאיים לקליטת אנרגית אור במשטחי זכוכית של חלונות שישמשו כמקור אנרגיה לבניינים בהם יותקנו (או בתחנות ייצור חשמל שיהיו מבוססות על טכנולוגיה זו). אולם, סביר יותר שהחדשנות בתעשיות אלו תתבטא בניהול נכון יותר של שרשרת האספקה, באריזות חכמות יותר של המוצרים (אחת מנקודות החוזק העיקריות של רשת איקאה העולמית), בהצעת שירותים יעילים יותר, וכיו"ב.

     

    אחד המרכיבים החשובים ביותר בניהול משברים הוא היכולת להבין כיצד יראה "היום שאחרי" ולהיערך אליו בהתאם. המשבר העולמי יגרום בוודאי להצטמקותן ואפילו להיעלמותן של חברות רבות. מי שישרוד אותו יהיו אלו שידעו להתאים את עצמם טוב יותר למציאות החדשה. כדי לעשות כך, יש צורך בחדשנות. בימים אלו הוקם בטכניון מרכז ידע לחדשנות, בתמיכת משרד המדע, התרבות והספורט. המרכז, המובל על ידי פרופסור מרים ארז, כלת פרס ישראל, יקדם פעילות מדעית וטכנולוגית בשימת דגש מיוחד על חדשנות בתעשייה המסורתית. השקת המרכז דווקא בעת הזו, על אף ולמרות הקשיים הכלכליים הניצבים בפנינו והצורך הדחוף לחסוך בהוצאות, היא מהלך בכיוון הנכון. תמונת "היום שאחרי" מחייבת אותנו להמשיך ולהשקיע בקידום ההשכלה הגבוהה, שהיא בית היוצר המשמעותי ביותר לחדשנות על כל סוגיה וגווניה.

     

    סטיב גובס, המנהל האגדי של אפל, אמר: "חדשנות מבדילה בין מנהיג לאלה ההולכים בעקבותיו". הבה נקווה שבזכות החדשנות תמצא מדינת ישראל את עצמה ביום שאחרי המשבר בעמדה של הובלה ולא בעמדה של מי שמובל על ידי אחרים.

     

    פרופסור בועז גולני הוא דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רק החדשנות תוציא אותנו מהמשבר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרופ' בועז גולני. להמשיך ולהשקיע בחדשנות
    באדיבות הטכניון
    מומלצים