לפני שנתיים בערך רתמה אותי עו"ד לילך טל-ניר להתנדב במסגרת התכנית 'עולים במשפט ובצדק', תכנית לקידום ושילוב משפטנים יוצאי אתיופיה במערכת המשפט הישראלית שפועלת בעמותת "טבקה". היא חלמה לבנות הכשרה לשיפור ההתנסחות בכתב של משפטנים יוצאי אתיופיה, הכשרה שנקראה לימים ה"הכשרה בכתיבה משפטית". לילך בקשה שאעזור לסטודנטים יוצאי אתיופיה הלומדים משפטים בניסוח מסמכים משפטיים ובסגנון וניסוח בכלל. הכל היה בחיתולים. לא ידעתי מה יהיה גודל הקבוצה וכמה עבודות אצטרך לבדוק.
אמרתי שאנסה. שאראה מה ואיך. שאולי. לא כל כך התלהבתי: רק פרשתי מהוראת עברית בבית-הספר, ושבעתי מתיקון עבודות של תלמידים בכתות של ארבעים. אבל לילך סחפה אותי בהתלהבותה, והחלטתי להתחיל ולראות מה יצמח שם. התחלתי ונשארתי. ולא רק להכשרה הראשונה, אלא גם להכשרה השנייה וגם לשלישית.
נשארתי כי פגשתי סטודנטים, מתמחים ועורכי-דין מקסימים ונשביתי בקסמם. התרשמתי מכך שהם מוכשרים, אמביציוזיים, משקיענים. במיוחד הערכתי את הנחישות שלהם להשקיע מאמצים רבים כל כך כדי להצליח. זו הנחישות שהקימה אותם בימי שישי מוקדם בבוקר ושלחה אותם ללמוד בקורס שאינו חובה ושאין עליו ציון או קרדיט, אבל יש בו העשרה והעמקה של כלים שידעו שיזדקקו להם לבניית הקריירה שלהם.
ויום שישי היה, כנראה, היום היחיד שבו יכלו להרשות לעצמם לישון קצת יותר מאוחר או לעבוד למחייתם. מתוך התרגילים שכתבו במסגרת ההכשרה- מכתבי בקשה למלגת לימודים (בכאילו..) ומתוך קורות החיים שלהם, הבנתי אלו קשיים עומדים בדרכם אל התואר. קשיים כלכליים, התמודדות עם מורכבות השפה ועם הדרישות המרובות של הלימודים האקדמיים, ולפעמים גם הצורך לתמוך במשפחה גדולה ומורכבת.
"עברית ליודעי עברית". עדינות, צניעות והכרת תודה
לא תמיד הבנתי מאין הם שואבים את הכוח והאומץ לרצות להשתלב דוקא בתחום המשפט, שהוא כל כך תחרותי וכל כך תובעני, ואינם מוותרים. עובדה- הם שם ובמספרים הולכים וגדלים. זאת ועוד - אהבתי את מאור הפנים שלהם, את רוחם הטובה, את הצמא שלהם ללמוד ולדעת, את העדינות והצניעות, וגם את היכולת להכיר תודה. זהו פן של יוצאי העדה שלמדתי להכיר רק דרך העבודה שלי איתם.
לא פשוט היה לי לבנות תכנית לימודים שתתאים למי שכבר עמדו בבחינות הבגרות ועשו את הבחינה הפסיכומטרית. חלקם כבר התחילו התמחות, אחרים הוסמכו כעורכי-דין. מה ללמד קבוצה מיוחדת ומגוונת כל-כך? בניתי עבורם תכנית ייחודית- "עברית ליודעי עברית". היה בה קצת מכל דבר- קצת תחביר, קצת פיסוק, קצת ביטויים, קצת הסטוריה של השפה ועוד.
על פי המשובים שלהם כנראה ענתה התכנית על חלק מן הצרכים. ממה שנכתב בהם אני
גם יודעת שהיתה להם מעניינת. אמנם כדי לשפר את הכתיבה צריך יותר מהכשרה בת 12 מפגשים, אבל אני מאמינה שבמפגשים איתי פתחתי למשפטנים יוצאי אתיופיה צוהר אל הדקויות של השפה, אל העומק שלה ואל הרבדים המרכיבים אותה. ביחד עם עו"ד ישי שנידור שחשף אותם לסוגים שונים של מסמכים משפטיים ונתן להם טיפים מהזווית המקצועית, אני מקווה ומאמינה שהענקנו להם כמה כלים שיוכלו להקל עליהם להגשים את מטרתם.
וכשיגשימו אותה - אני מאמינה שיפעלו גם למען הקהילה שלהם, כדי שאפשר יהיה לשמוע באמצעי התקשורת על קיומה של עדה אתיופית משכילה, משפיעה, משתלבת, ועם זה שומרת על האופי ועל הצביון הייחודיים שלה. אני קוראת לכם צעירי הקהילה לשמור על המסורת המופלאה שלכם. אל תוותרו בקלות על שמותיכם האמהריים ובמיוחד שמרו על מנהגיכם. ותודה לסטודנטים מן ההכשרה השלישית שהציגו בפנינו כמה מן המנהגים היפים האלה, ואף הכינו לנו דגימה מן המאכלים המסורתיים של העדה. הנה, לימדתי וגם למדתי.
- עבור תוכנית 'עולים במשפט ובצדק' (מיסודו של הגו'ינט ובתמיכת הקרן לידידות) עמותת "טבקה"
זקוקה למתנדבים: חונכים, (ליווי אישי, אנגלית, עברית), עורכי דוחות ומתחזקי אתרים, פרטים בטלפון 03-5616770.
"בגוף ראשון"- מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות ניתן לשלוח ל hevra@y-i.co.il ולציין
בנושא - עבור מדור "בגוף ראשון". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת.
עדויות נוספות של מתנדבים:
"הם נותנים לנו כוח לעזור להם למצוא את הדרך"
"לתת לילדים סיכוי אמיתי לחיים טובים יותר"
"מטפטפים אהבה"
"על חלומות רגילים של ילדים מיוחדים"
"האפשרות לגרום לחייל לחייך- שבתה את ליבי"
"איך מטפלים ברב שהטריד מינית?"
"איך עונים למישהו שמתקשר לספר שנאנס?"
