הזמרת עליזה עזיקרי הלכה לעולמה

הזמרת עליזה עזיקרי הלכה לעולמה הלילה (ד'), בבית החולים בילינסון שבפתח תקווה, לאחר מאבק במחלת הסרטן. היא היתה בת 68 במותה והותירה אחריה את הבנות פאני וסני. הלווייתה תיערך מחר בצהריים, אך טרם נקבע היכן.

"חבל לי שהיא הלכה", אמרה הבוקר בתם של עזיקרי ואריס סאן, סני עזיקרי-כרמל. "היה לה קול כל כך צלול ושירה ברורה וכל כך הרבה אהבה ותרבות. חבל לי מאוד, אבל זהו גלגל החיים".

אחת הזמרות המוכרות בשנות השישים. עטיפת האלבום עם אריס סאן

"נורא עצוב לי. הכרתי את עליזה ממש בראשית דרכה", אמר הבוקר המלחין נחצ'ה היימן ל-ynet, "עבדנו יחד הרבה ועשינו דברים יחד. מאוחר יותר הייתי שנים בחוץ לארץ והיא גרה באילת, אז מדי פעם נפגשנו. חבל לי נורא. רק בשבוע שעבר הלך לעולמו סולימן הגדול ועוד פעם כל החבר'ה הולכים לי בין האצבעות".

עזיקרי שירתה בלהקת גייסות השריון ולאחר שחרורה צמחה להיות אחת הזמרות המוכרות בישראל. באלבומה הראשון שיתפה פעולה עם היימן וכן הקליטה שירים עם חמישיית גלבוע. היא התחתנה עם מייסד להקת גייסות השריון, השחקן ניסים עזיקרי, והשניים הביאו לעולם את פאני.

בעוד הופיעה עם הזמר היווני אריס סאן במועדון "זורבה", אותו ניהל סאן, התפתח בין השניים רומן והם הביאו לעולם את סאני. אחד השירים המפורסמים שביצעה היה "נערה ממש אוצר", שהפך עם השנים גם לביטוי בשפה העברית. השיר, אותו אריס סאן וכתב יהודה אופן, אמנם נכלל באלבומה הראשון של זיקרי, אבל הפך ללהיט שנים אחר כך.

בסוף שנות השישים עזבה עזיקרי את ישראל ועברה להתגורר בארצות הברית. עם פרוץ מלחמת ששת הימים שבה לישראל והופיעה מול חיילים, אז נדהמה לגלות כמה אנשים מכירים את "נערה ממש אוצר". עזיקרי השתתפה בסרט "קזבלן" ולאחר מכן חזרה לארצות הברית, שם התגוררה עד תחילת שנות השמונים.

בעקבות תאונת דרכים שעברה, חדלה עזיקרי מלהופיע, אבל השתתפה באלבומו של יהודה פוליקר, "עיניים שלי". ב-89' היא שבה לבמה במופע "דרור-זמר ים תיכוני" ובשנות התשעים יצרה יחד עם אורי פיינמן אלבום עם חידושים לשיריו של אריס סאן. 

בראיון לידיעות אחרונות, שנערך לפני 11 שנים, לרגל צאת אלבומיה בהוצאה מחודשת, סיפרה עזיקרי: "אני לא מוכנה ולא מתגעגעת לחזור לבמה. אפילו תקליטים שלי אין לי בבית, בשביל מה? אנדרטאות? שטויות. בשביל לחיות על מה עשינו ואיך עשינו? עשיתי ונגמר יפה וזהו. אבל עצבות לא תראו על עליזה עזיקרי, קושי כן, אבל לא עצבות, אני לוקחת הכל בהומור".