האם יש קשר בין אחוז גבוה של אסירים ממוצא מזרחי בבתי הסוהר בארץ לבין נחמדותן של נשים יפות? אני טוען שיש. במקרה הראשון, אפשר להסביר את התופעה בחיים הקשים של אחוז גבוה יותר של משפחות מזרחיות. המצוקה הכלכלית, תרבות העוני שמתלווה לה, שכונות המגורים ללא מוצא וסממנים סוציו-אקונומיים אחרים, יכולים בהחלט להשפיע גם על אנשים עם אופי טוב להתדרדר לחיי פשע, או לחיים על חבל דק. הגישה הזו תקפה לפחות בבתי המשפט, בדרך כלל בשלב של הטיעונים לעונש. הסניגורים מביאים עדים המנסים לשכנע את בית המשפט שהחיים התאכזרו אל הנאשם ועשו ממנו לא נחמד.
מה זה קשור לנשים יפות?
אפשר לצאת מנקודת מוצא על פיה יש טובים ורעים, נחמדים ולא נחמדים, מכל המינים, מכל העדות ומכל הגזעים. יש אנשים נחמדים החיים בתנאי מצוקה בלתי נסבלים, ויש אנשים לא נחמדים למרות העולם שדואג להם באהבה גדולה. הנחמדות היא קודם כל מצב גנטי אישי. היא לא מצב גנטי לאומי, או עדתי. מה שכן משותף לקבוצות חברתיות שונות הם תנאי המחייה ונורמות חברתיות. צורת החיים יכולה בהחלט להפוך עם מסוים לנחמד יותר מעם אחר.
צורת החיים יכולה למתן או להחריף את ההשפעה בפועל של הגנים של האופי. היא לא משנה אותם, אלא משחקת בצורות הביטוי שלהם. גן של כעסנות, אם יש כזה, יכול לשתוק, או לצרוח, ואז נושא הגן הזה הוא כעסן או רגוע, לא על פי המצב הגנטי שלו אלא על פי תנאים החיים שלו שמפעילים כך או אחרת את אותו גן.
צורת החיים יכולה לפעמים לפעול בדרכם של גנים. תרבות של עוני מתנהגת לפעמים כמו מצב גנטי - היא עוברת בתורשה מדור לדור. מדברים על שלושה וארבעה דורות עד שאפשר להיפטר ממנה לאחר שינוי התנאים הסביבתיים. אפשר לראות את זה בבירור אצל האמריקנים ממוצא אפריקני.
שאלה נפרדת היא עד כמה נסיבות החיים יכולים להשתרש גנטית. יש חוקרים שטוענים שזה אפשרי. למה, למשל, אין לנו פרוות קופים על הגוף? נראה שיש כאן השפעה של תנאי המחייה שנהפכו בסופו של דבר למצב גנטי.
אבל לא זה הנושא להיום. העניין הפעם הוא שאפשר, במובן מסוים, להתייחס אל תנאי המחייה כאל מתגים של גנים. הם יכולים, כאמור, להפעיל ולכבות גנים מסוימים, ואני לוקח את הלוגיקה הזאת אל הסיכוי של נשים יפות להיות גם נחמדות.
יופי יוצר סביבה נוחה לחיים, אין סוף מחקרים מוכיחים את זה. אנשים יפים מצליחים יותר בממוצע, יש להם הכנסה ממוצעת גבוהה יותר, הם זוכים על פי רוב ליותר משרות שהם רוצים בהן, ויש להם בממוצע יותר אופציות לחיים. יש להם ככלל פחות סיבות סביבתיות לכעוס, להיות נרגנים ולקלל.
זה לא אומר שיש להם גנים טובים יותר, אלא שהחיים שלהם מפעילים בצורה מתונה יותר את הגנים של חוסר נחמדות. היפים שהם רעים מטבעם יישארו אולי רעים, אבל פחות מכפי שהם היו יכולים להיות.
ניתן לכן להסיק, לפחות לוגית, שיש לאנשים יפים סיכוי גדול יותר להיות נחמדים, קודם כל בהשוואה לעצמם ואחר כך בהשוואה לאחרים. זה נכון לגבי גברים ונשים, אבל אני מכוון את הטענה הזו בעיקר לנשים.
מה יש בנשים היפות שאין בגברים היפים?
| עוד מבט: |
|
| מה חשוב יותר, להיות יפים או להיות חכמים? / אבינועם בן זאב |
|
לפי מחקרים שונים, היופי נתפס אצלנו כחשוב יותר מהחוכמה. ובכל זאת, נוח להתייחס אליו כאל בעיה לא פתורה. איילה פנייבסקי, עתונאית וסטודנטית מחוננת: "עם כל הכבוד לשכל שלי, מה שבאמת עשוי להקל עלי בחיים זה איך שאני נראית" |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
השאלה, בשלב זה, היא למי היופי חשוב יותר בחיים – לנשים או לגברים? הוא חשוב לשני המינים, אבל, על פי מחקרים שונים, הוא חשוב יותר לנשים. יש לגבר לא יפה סיכוי גדול יותר להצליח בחיים, בהשוואה לאשה לא יפה. אמרה לי פעם אשה מבריקה ויפה, שאילו היה עליה לבחור בין יופי לחוכמה, היא היתה בוחרת ביופי.
בבחירה בין להיות יפים או חכמים, יותר נשים יבחרו ביופי. חבל שכך, וזה די מעצבן וראוי להילחם בתופעה הזו, כפי שאכן פועלים גורמי החינוך בעולם, אבל התופעה קיימת. כולם רוצים להיות יפים, אבל גברים מצליחים מסוגלים למתן את הצורך הזה יותר מנשים.
אם אני צודק, נראה שנשים מרגישות נוח יותר עם הסביבה שלהן כשהן יפות. ואם נוח להן יותר, הן גם נחמדות יותר, או פחות מרירות מכפי שהיו יכולות להיות על פי מצבו הגנטי.
יש גם היגיון אחר: מי שטוב לו עלול לחשוב שהכל מגיע לו. תחושה כזו יכולה להוביל אנשים כאלה להיות לא נחמדים. מאוד לא נחמדים. יש בהם לפעמים התנשאות שיכולה להרתיח את הדם. מתברר, למשל, במחקר חדש שנערך באוניברסיטת קליפורניה, שסטודנטים עשירים, או ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, נוטים להיות לא נחמדים בהשוואה לסטודנטים עניים, או ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. הם עסוקים יותר בעצמם, פחות מקשיבים לאחרים ושפת הגוף שלהם לא נעימה.
אבל המחקר הזה אינו סותר את ההנחה הלוגית שלי. לכל היותר, הוא מגביל אותה לאנשים שסתם טוב להם, בלי קשר לכסף ולמעמד. אפשר גם להוסיף שמעמד כלכלי וחברתי אינו בהכרח החיים הטובים, כפי שמראים מחקרים אחרים. אם החיים הטובים הם פשוטים, בטווח הרגיל של הבדלים בין בני אדם, לא בצורה קיצונית (למשל, השתייכות למעמד הגבוה ביותר, כוכבות קולנוע או עושר מנקר עיניים), ניתן להישאר עם הטענה הלוגית שלי שיש לאשה יפה סיכוי גדול יותר להיות נחמדה.
