נאתכו: רוצה שאבא יראה מלמעלה שאני מצליח
באפריל יציין קשר הפועל ת"א שנה למות אביו ובראיון ל-ynet הוא מספר על קשיי ההתמודדות: "לא מעכל שלא אראה אותו יותר". השאיפות לעתיד? "להנהיג את הפועל". נאתכו גם חושף מה יעשה אחרי שיתלה נעליו: "מושך אותי להיות מאמן"
"אלוהים נתן לי להנות מאבא שלי 20 שנה", מסביר נאתכו בראיון ל-ynet, "יש אנשים שלא זכו גם לזה. המטרה שלי היא לגרום לו אושר וסיפוק, שיראה מלמעלה שאני מצליח וממשיך את הדרך שהוא הראה לי".
בתחילת אפריל תציין משפחת נאתכו שנה למות האב, אבל ביברס עוד לא מעכל: "הזמן עף, אני זוכר את זה כאילו זה קרה אתמול. אני לא קולט שלא אראה יותר את אבא שלי. הוא היה איתי בדירה המון בתקופה האחרונה לפני שנפטר, חסר לי לצחוק איתו, לאכול איתו צהריים, השיחות אחרי האימון על איך הייתי, השיחות אחרי משחקים, שהוא היה אומר לי 'היום לא היית טוב, לא רצת לא השקעת מספיק', הדברים הקטנים בקשר בין אבא לבן".
גוטמן רצה אותו כחתן
הטרגדיה עם מות אביו לא היתה הראשונה שעברה על נאתכו הצעיר. בנובמבר 2004, בהיותו בן 16, התבשר השחקן כי בנות דודותיו האהובות - נילי ודיאנה נאתכו - נהרגו בתאונת דרכים קטלנית בצפון. ביברס לא ידע את נפשו מרוב צער ואף שקל לפרוש מכדורגל: "זאת היתה מכה שלא ידעתי איך להתמודד איתה. הכל נפל עליי, ומי שעזר לי היה אבא. נילי ודיאנה אהבו ספורט, הן אהבו לראות אותי משחק והבנתי שאם אפרוש ואעצור את חיי זה לא יעזור לאף אחד. הרי אני מצפה מדוד שלי ומאשתו שלא יעצרו את החיים שלהם בגלל הטרגדיה שעברו, אז הייתי צריך לעשות אותו דבר".
בטרגדיה האחרונה, מי שהיה שם לצידו לחזק אותו, חוץ מהמשפחה התומכת הוא המאמן אלי גוטמן, שלקח את ביברס תחת חסותו. "אם היו לי בנות, הייתי מחתן אותן איתך", אמר פעם גוטמן לנאתכו, "עד כדי כך אני אוהב אותך". נאתכו, מצידו, מנסה להחזיר לו על המגרש: "הקשר שלי עם אלי נוצר בסיטואציה שהייתי מעדיף שלא תיווצר. אחרי המוות של אבא שלי, אלי הגיע אליי הביתה ומאותו הרגע כל דבר שהייתי צריך, הוא תמיד היה שם בשבילי. הוא החזיר אותי בחזרה למגרשים מהר מאוד, ועל זה אני מנסה להחזיר לו כל משחק".
"אבא שלי בכלל העדיף את בית"ר"
כשגוטמן הגיע להפועל בעונה שעברה במקומו של גיא לוזון, נאתכו לא פתח בהרכב. "כשאלי הגיע, במשחק הראשון לא שיחקתי בכלל", משחזר הקשר הצעיר, "זה לא התחיל הכי טוב מבחינתי, אבל לאט לאט הוא נתן לי את צ'אנס ולקחתי אותו. מאז הוא נתן בי רק אמון". את השער הראשון שלו העונה, כבש הקשר בתבוסה שהנחילו האדומים לבית"ר ירושלים. "חיכיתי כמעט שנה לשער הזה", מודה השחקן, "לא כבשתי מאז שאבא שלי נפטר וזה התפרץ אצלי מאוד חזק כי בית"ר היתה פעם הקבוצה המועדפת של אבא שלי".
"אבא של נילי ז"ל היחיד שהיה אוהד הפועל במשפחה", חושף נאתכו, "היה לי בן דוד אוהד מכבי שהשפיע עליי הכי חזק והוא שלימד אותי לשחק כדורגל, ואבא שלי העדיף את בית"ר. בגיל 9, כשהגעתי להפועל, אבא שלי אמר 'יאללה, עכשיו כולם צריכים להיות אדומים' ומאז הוא היה אדום מוחלט, בצורה שלא האמנתי שהוא יהיה. במשפחה המורחבת עוד היו שרידים שניסו להישאר נאמנים לקבוצות שלהם, אבל מאז שעליתי לבוגרים, כל הכפר נהיה אדום".
"לא מושך אותי לצאת, מעדיף לישון"
נאתכו, שגדל בפנימיית המחוננים של הפועל ת"א, הוא בחור משפחתי, שעד היום מייחס חשיבות גדולה לעובדה שהאחים של אביו מגיעים מדי שבת למשחקי הקבוצה.
"זה מאוד חשוב לי ומוסיף לי המון לדעת שהם ביציע", הוא מודה ומספר על הילדות בבית האדום: "הייתי ילד של בית, מפונק, שלא ישן מחוץ לבית. אבל הגעתי למצב שלא היתה לי ברירה, אלא ללכת ל'בית האדום' או לפרוש. בתור ילד ראיתי את יוסי אבוקסיס בשיאו ואת גאבור הולמאי וחלמתי להיות כמותם. מאז שאני קטן תמיד אמרו לי שאני צריך להיות כמו יוסי והיום אני לומד ממנו המון".
נאתכו הוא חלום של כל מאמן, שחקן שכל כולו שקוע בכדורגל. "לפעמים החבר'ה בקבוצה רוצים לצאת לחגוג אחרי נצחון, אבל זה לא מושך אותי", הוא מספר, "אני מעדיף להיות בבית, לראות את המשחק בטלויזיה וללכת לישון. אבא שלי הקנה לי חינוך כזה מגיל צעיר, לא משנה מה, ב-23:00 אני בבית. כשאתה ילד אתה מתבאס מזה, אבל היום אני מבין כמה הוא תרם ועזר לי. בזכות החינוך הזה דברים כאלה לא מעניינים אותי היום".
"אם הפועל תרד ליגה, אשאר"
בעונה שעברה, כשהקבוצה נלחמה נגד הירידה, שוחחו כמה שחקנים צעירים על מה יקרה אם הקבוצה אכן תרד. בין כל הנוכחים בשיחה, נאתכו היה היחיד שהצהיר אז: "אם הפועל תרד, אני נשאר בקבוצה במטרה לעלות אותה בחזרה לליגת העל".
בעידן בו הכסף משחק תפקיד אולי יותר מהכל, נאתכו מסרב להסכים עם היעדרם של שחקני נשמה: "יהיו כאלה שיגידו שאמרתי את זה סתם, אבל באמת התכוונתי לזה כשהיינו במצב לא טוב. אני לא רואה את עצמי במקום אחר. בחיים יש הרבה דברים חוץ מכסף. ברור שכל בנאדם שואף להרוויח כמה שיותר כדי לסדר את עצמו ואת המשפחה, אבל יש דברים שהם מעבר לכסף. גדלתי בהפועל, זו הסביבה הטבעית שלי ואני מקווה להישאר פה כמה שיותר".
על החלום לענוד יום אחד את סרט הקפטן, אומר השחקן: "כל פעם אומרים שבהפועל אין מנהיג, אבל זה לא נכון. קבוצה שנמצאת 4 נקודות ממקום ראשון ונקודה ממקום שני, אין לה בעיה של מנהיגות. יש לנו את ואליד באדיר ואת יגאל אנטבי ואנחנו קבוצה שמסתדרת טוב ביחד. באופן אישי, אני שחקן שבכל הגילאים בהפועל ובנבחרות הייתי קפטן ובאופי אני מנהיג. השאיפה שלי בסופו של דבר זה להנהיג את הפועל".
ומה לגבי העתיד? נאתכו מפתיע: "אני אדם די סגור ולא יודעים עליי הרבה דברים, אחד מהם הוא שאני רוצה להיות מאמן ביום מן הימים. לפעמים אני אומר לעצמי 'מה אני צריך לשחק?! בוא נהיה מאמן', זה משהו שמאוד מושך אותי".
לפנייה לכתב/ת 
