אחרי שנתיים וחצי בכלא: זוכה מאונס בת 13

כשנתיים וחצי הוא ישב מאחורי סורג ובריח ונחשב לאנס, שאף הכניס להריון נערה בת 13. היום (ה') הפך הגבר בן ה-35 ממרכז הארץ חף מפשע, לאחר שבית המשפט העליון קיבל את ערעורו. העונש המקורי שנקבע לו עמד על 12 שנות מאסר.

שלושת שופטי העליון קיבלו פה אחד את הערעור, וקבעו שיש לזכות את האיש מחמת הספק. הם מתחו ביקורת חריפה על פעילות המשטרה בתיק. הוא טען כי גרסתו -

 במסגרתה הכחיש את כל המיוחס לו - לא הופרכה על ידי שום עד מצד התביעה, וכי יש אי דיוקים וסתירות רבות בגרסאות המתלוננת ואמה.

הסיפור החל באוגוסט 1999, אז פתח ה"אנס לשעבר" בקשר רומנטי עם אמה של המתלוננת, שגרה בקיבוץ יחד עם הנערה ושני ילדיה האחרים. מערכת היחסים הגיעה לסופה באמצע 2001, אולם לפי הכרעת הדין המקורית - לאחר מכן המשיך המערער לפקוד את בית אמה של המתלוננת.

כתב האישום הציג את גרסת המתלוננת - לפיה בזמן שהייתה בת 13 וחצי תקף אותה האיש מינית. בהתחלה נהג לגעת בחלקים מוצנעים בגופה ולאחר מכן גם אנס אותה. לטענתה, מעשים אלו בוצעו בבית אמה פעמים רבות במהלך שנתיים, ונמשכו גם לאחר שהקשר בין המערער לאם הסתיים. עוד נטען בכתב האישום כי המתלוננת הרתה כתוצאה מהמעשים שכפה עליה האיש, ובעקבות זאת עברה הפלה.

התנהלות המשטרה "מעוררת אי-נוחות"

מהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, עלה כי המתלוננת חשפה לראשונה את המעשים שבוצעו בה לחבר אותו הכירה באמצעות האינטרנט. הגבר כפר באמצעות עורכי דינו שירה ומשה מרוז בגרסת הנערה. לטענתם, הוא אף פעם לא נגע במתלוננת, ולאחר שנפרד מאמה חדל לבוא לביתם.

בפסק הדין בבית המשפט המחוזי קבעו שני שופטים שהמתלוננת הותירה בעדותה רושם אמין ביותר, וכי בהתחשב במכלול העדויות והראיות יש להעדיף את גרסתה על גרסת הגבר. השופטים אף קבעו כי המתלוננת לא חשפה את דבר המעשים בפני הוריה כיוון שחששה להיתפס כמי שבודה זאת מלבה. לעומת זאת, בדעת מיעוט קבע אז השופט יורם נועם כי יש סתירות רבות בגרסת המתלוננת - גם בעדותה בבית המשפט וגם במהלך חקירתה במשטרה.

בנימוקים לקבלת הערעור היום, כתבו שופטי העליון כי גרסתו, שלא הופרכה, "מקימה ספק סביר המחייב את זיכויו מפלילים". השופטים אף כתבו כי התנהלות המשטרה "לא רק שלא סייעה לבירור העובדות, אלא מעוררת תחושת אי נוחות של ממש".

הביקורת על המשטרה נגעה בין היתר לכך שהנערה תיארה עשרות מקרים שבהם הגיע כביכול הגבר לקיבוץ כדי לבצע בה את זממו - אולם המשטרה לא השכילה למצוא עדות כלשהי לעצם נוכחותו שם. בנוסף, החוקרים התקשו לערוך עימות בין המתלוננת למערער. למרות סירובה, כותבים השופטים, "על המשטרה היה למצות את החקירה. היו להם הזדמנויות רבות להבהיר את התמונה העובדתית". 

עו"ד שירה מרוז מסרה בתגובה: "אנו מאוד שמחים על הזיכוי ושמחים שבית המשפט קיבל את עמדתנו".