חשיפה: אימפריית פורנו במגדל המוזיאון

בסמוך לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בקומה ה־23 במגדל המוזיאון, שוכנים משרדיה של רשת אתרי סקס מהגדולות בעולם, רשת, שלפי בדיקת "כלכליסט", מגלגלת כ־150 מיליון דולר ומעסיקה יותר ממאה עובדים בישראל. החברה הישראלית מפעילה כ־40 אתרי סקס, ובהם אתרים שמזמינים נשים להופיע מול מצלמת רשת ולמלא אחר הוראותיהם של גולשים תמורת תשלום.

בראש רשת אתרי הסקס עומדים היזם הישראלי מולי ליטבק, שבעבר עמד בראש חברה בורסאית, ופרופסור רפי אלדור, מרצה לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה ומחבר ספרים בנושא שוק ההון. ליטבק מחזיק בבעלות על 98.5% מהחברה, ואלדור ב־1.5%. ברשם החברות מצוין פרופ' אלדור כאחד ממנהלי החברה.

ליטבק (46) מחלק את זמנו בין ישראל וקפריסין, ומהן מנהל את רשת הפורנו באמצעות החברה המקומית "סובוניטו השקעות". לפי מאגרי איגוד האינטרנט העולמי, סובוניטו רשומה כבעלים של רוב האתרים שקולוויז'ן מנהלת. בארצות הברית מוכרת סובוניטו כמפיצת ספאם המקדמת את אתרי הפורנו של קולוויז'ן, וב־2005 נתבעה על ידי רשות הסחר האמריקאית בגין עבירה על חוק הספאם במדינה.

עשרות מיליוני גולשים בחודש 

עיסוקה של קולוויז'ן הוא הפעלת אתרי וידיאו בתשלום, שבהם גולשים יכולים להופיע בעירום מול מצלמות רשת, וגולשים אחרים משלמים דמי מנוי עבור צפייה. סובוניטו הקפריסאית אחראית לגביית דמי המנוי, ומעבירה חלק מהם לגולשים שמציגים בסרטים. חלק אחר מההכנסות מועבר לקולוויז'ן כ"תשלום על שירותי פיתוח פלטפורמות", אף שעובדי קולוויז'ן הישראלים הם שבפועל עורכים ומתפעלים את אתרי הסקס.

תוכני הפורנוגרפיה שבאתרים מוסרטים ברחבי העולם. אחד האתרים, imlive.com, הוא מאתרי הסקס הנצפים בעולם, ולפי חברת המחקר compete.com, מארח כ־5 מיליון גולשים מדי חודש. לפי הערכות, כל אתרי הרשת מארחים עשרותי מיליוני גולשים בחודש. רוב האתרים מוקדשים לצילומי נשים, רובן תושבות מזרח אירופה, המתערטלות בזמן אמת מול מצלמות רשת.

מקורות המקורבים להנהלת החברה ציינו כי האתרים אינם מפרים את חוקי המדינות שבהן הם פועלים, ושגם באתרים שמוקדשים לסרטים של "צעירות" המצטלמות הן בנות 18 ומעלה. עוד נמסר שהחברה מיוצגת משפטית על ידי משרד עורכי דין ישראלי גדול, שפועל בכל המדינות שבהן נצפים האתרים ומוודא את חוקיות הפעילות.

עובד לשעבר בצוות של אחר מאתרי הסקס של קולוויז'ן סיפר ל"כלכליסט": "חלק גדול מהעבודה במשרד היתה סינון ה'טאלנטים', כך קראנו לאנשים שרצו להצטלם באתר תמורת תשלום מהגולשים. אחד מתפקידיי היה לענות לטאלנט, להשיג צילום של תעודת הזהות שלו שמוכיח שהוא בן 18 ומעלה, צילום שלו מחזיק את תעודת הזהות קרוב לפניו, ותמונת עירום שלו.

המטרה של התמונה היתה לוודא שהמין שהוא מצהיר עליו הוא האמיתי. בתאילנד, למשל, יש הרבה נערים שמתחפשים לנשים. הטאלנטים גם משלמים דמי הרשמה, ובמשרד בישראל טיפלנו בסליקה של הכספים".

"מה שגרם לי לעזוב היה הלחץ הרב והעלייה המתמדת בדרישות ובשעות העבודה - לפעמים נאלצנו לעבוד גם בשתיים בלילה. מה שכן, המשכורות היו טובות, בערך פי שניים מאשר בחברת הייטק. אפילו מעצב גרפי קיבל 15–20 אלף שקל בחודש".

עובדים אחרים ששוחחו עם "כלכליסט" סיפרו על תחלופה גבוהה של כוח האדם בחברה. "אנשים היו פורשים אחרי כמה חודשים", סיפר אחר העובדים. מקורות בחברה שמקורבים להנהלתה אישרו את דבר התחלופה הגבוהה ואמרו ל"כלכליסט": "מדובר בחברה הישגית שלא מתפשרת".

היה שותף של יעקב נאמן 

מולי ליטבק, לשעבר קצין ביחידה קרבית, בוגר האקדמיה למוזיקה בלונדון ואספן של פסלי זכוכית, החל את פעילותו היזמית ב־1995. הוא ייסד עם אחותו, ד"ר ענת לוי, ששימשה ככלכלנית בבנק העולמי, את חברת האינטרנט טרגטמץ'.

החברה הפעילה כמה אתרים ובהם אתר ההיכרויות Datingclub.com, אתר חיפוש העבודה Jobmatch.com ואתר הנסיעות Travelmatch.com. היא הונפקה ב־2000, תקופת בועת ההייטק, לפי שווי של 40 מיליון דולר, אך מאז 2001 פחתו הכנסותיה עד שב־2003 רכשו ליטבק ולוי את כל מניות החברה ומחקו אותה מהמסחר בבורסה.

עם משקיעי טרגטמץ' בעת הנפקתה נמנו בשעתו עו"ד יעקב נאמן, שהיה ראש צוות המשא ומתן עם הפלסטינים בממשלתו הקודמת של בנימין נתניהו, וד"ר ליאורה מרידור, כיום יו"ר הוועד המנהל באוניברסיטת תל אביב ורעייתו של ח"כ דן מרידור. ככל הידוע, השניים אינם מעורבים כיום בפעילויותיו של ליטבק.

פעילותו של ליטבק בעולם הפורנו החלה ב־1999. לורה זיו, עורכת באחד מאתרי השידוכים של חברת טרגטמץ', סיפרה בראיון שליטבק ביקש ממנה לערוך גם אתר פורנוגרפי בשם Fantasymatch.com. האתר פעיל כיום בשם bangmatch.com שבבעלות חברת סובוניטו. ליטבק הכחיש אז כל קשר לאתרי סקס. באותה שנה התראיין לכתבה בעיתון "הניו יורק טיימס" בנושא המיזם שלו, Newlife, בנק זרע שמקשר תורמים ומחפשי תרומות באמצעות הרשת.

האתר הוזכר בכתבה כשייך לחברת נטמץ', ורשם החברות מציין שב־2002 שינתה זו את שמה לקולוויז'ן. עם הבכירים שהצטרפו לחברה נמנה נועם פוגל, לשעבר מנכ"ל חברת זנגו ישראל, שייצרה את הסרגל לדפדפן הוטבר שהוגדר על ידי חברות האנטי־וירוס סימנטק ומקאפי כ"עלול להוריד למחשב תוכנות בלתי רצויות".

ליטבק הוא גם אספן ידוע של פסלי זכוכית. גלריית ליטבק שבבעלותו רשומה במגדל המוזיאון בתל אביב, הבניין שבו שוכנים משרדי קולוויז'ן. אתר הבית של ליטבק נמצא בבעלות חברת סובוניטו. לפי כתבה שפורסמה בשנה שעברה בעיתון "שיקגו ג'ואיש ניוז", תומכת הגלריה בכמה אמנים ישראלים, ובהם יעל הרמן, נעה הגלעדי ונועה נדיר, וכן בפסל הזכוכית האיטלקי לוצ'יו בובאצ'ו.

ממולי ליטבק והחברות שבניהולו נמסר: "החברות הן פרטיות ולכן אינן מגיבות לנאמר בכתבה". פרופ' רפי אלדור לא השיב לפניות "כלכליסט".